 |
 |
|
|
|
|
| הרוּנים הם מערכת סמלים ויקינגית המשמשת לחיזוי עתידות, כישוף וריפוי. איך התגלגלו האותיות הקסומות במשך ארבעת אלפים שנה? תגידו תודה לאל אודין |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
עומר בריגר-לדו
18/4/2007 10:36 |
עומר בריגר-לדו
18/4/2007 10:36 |
|
|
|
|
|
|
|
דמיינו לעצמכם את האנושות לפני ארבעת אלפים שנה.
דמיינו קהילה של אנשים, לבושים בעורות של חיות, גרים בבתים מבוץ או מקש. ביום הם עובדים את חלקת האדמה שלהם או רועים את הבקר, ובערב נפגשים מסביב למדורה. הנשים רוקדות ושרות, והגברים מתופפים על תופי עץ גדולים שהשבט הכין במהלך היום.
ובשעה שכולם נהנים וחוגגים, בצד
אולי יושבים זקני השבט, מתבוננים במתרחש במבט מלא ניסיון חיים. אולי הם בדיוק רוקחים שיקוי לחולה מהקהילה שביקש את עזרתם, אולי הם מייעצים לצעיר או צעירה מהכפר, וגם מי שלא פונה אליהם, מכבד את המרחב שלהם ואת חוכמת החיים שצברו. בקהילה כזו, זקני השבט הם הסמכות העליונה ומקור הידע.
בקהילה כמו זו צמחו סמלי הרונים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
איך אודין נקשר לעץ העולם
|
|
|
 |
|
|
|
סמלי הרונים (Runes, ויש האומרים בעברית "רונות") הם מערכת של עשרים וארבעה סמלים בני כארבעת אלפים שנה. לפי הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו, הרונים שימשו גם ככתב פונטי, בדיוק כמו האלף-בית שלנו. נמצאו כתובות בסמלים רונים על קירות של מערות, חרבות, מגנים ומצבות, אבל הם שימשו גם לצרכים רוחניים יותר, כמו חיזוי עתידות, ריפוי, ברכות או קללות, ועוד.
מעניין לציין שכשכותבים בכתב הרוני, לא כותבים מימין לשמאל או משמאל לימין, ואפילו לא מלמעלה למטה. הכתיבה הרונית נעשית בשיטת "השור החורש" – שורה אחת נכתבת משמאל לימין, וזו אחריה נכתבת מימין לשמאל, בכיוון ההפוך.
למרות שכשמדובר בזמנים עתיקים כל כך קשה להיות בטוחים לחלוטין במשמעות הסמלים שנמצאו, הממצאים הארכיאולוגיים מצביעים על כך שהשימוש החל לפני כארבעת אלפים שנה באיזור צפון אירופה, שם התגוררו השבטים הנורדיים. לנורדיים היתה מיתולוגיה עשירה מאוד, לפיה הרונים הגיעו אל בני האדם על ידי האל אודין, האל המרכזי החכם במיוחד (במקביל לזאוס, אבי האלים היווני) שהיה אחראי על בני האדם. במיתולוגיה הנורדית מסופר איך אודין נקשר לעץ ענקי שנקרא "יגדראסיל" - עץ העולם, ששורשיו בגיהנום, גזעו בעולם האנשים וצמרתו בגן עדן, במשך תשעה ימים ותשעה לילות. כשכבר היה על סף מוות, הוא קיבל מכוחות גדולים ממנו את מערכת הסמלים הרוניים, שבזכותם קיבל את היכולת להשיב אנשים מן המתים. את חוכמתו החדשה העביר לבני האדם.
העניין הוא, שאם לא היית מומחה אמיתי בשימוש ברונים, כלומר רון מאסטר, הם היו יכולים לפעול כנגדך ולשאת תוצאות שונות מאוד ממה שהיית מדמיין. כך שבכל קהילה היה אדם, בדרך כלל המכשף של השבט שהיה אחראי על ריפוי, הכנת קמעות וכדומה, נשא גם בתפקיד הרון מאסטר של הקהילה. הוא יכול היה לתלות קמעות רוניים מעל מיטות החולים, לסתת סמלים בכניסה לרפתות ולדירים בעונת הרבייה של הבקר או להכין טקסים רוניים רבי השפעה בעונת הזריעה או הקציר של השדה. הוא, ולא אחר, יכול היה אף לצייר סמלים רוניים ישר על גופו של חולה כדי להביא להחלמתו. בקהילות נפוצו סיפורים שונים על אנשים שלא היו מומחים בשימוש ברונים שניסו לייצר קמעות כדי לרפא חולים אך גרמו למותם.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/745/787.jpg
רונים מעץ. |
|
|
|
|
|
|
|
|
מה מטרת הקיום שלי?
|
|
|
|
|
|
|
סט הרונים מכיל עשרים וארבעה סמלים, לכל אחד מהם משמעות ייחודית שלו (ממש כמו בקלפי טארוט, למשל), אבל הסט כולו מספר סיפור שבהיכרות קרובה ניתן לראות בו את ההווי הקהילתי שממנו הם צמחו. לדוגמה, הרון אורוז, שהוא הרון השני בסט, מספר על הטקס אותו היה על נער לעבור בקהילה לפני שהיה אפשר להתייחס אליו כאל גבר, ולחתן אותו עם אישה מתאימה. במסורת הסיפורים הנורדית, היה על הנער להוכיח שהוא אמיץ ובוגר מספיק, כדי לתת כתף ולהשתתף במטלות הגברים בקהילה. לשם כך היה עליו לצאת לשטח הפתוח ולצוד חיה גדולה, חזקה ומפחידה, שנקראת אורוך. זו חיה שמזכירה שור במבנה שלה, אולם היא גבוהה יותר, חזקה ומסיבית יותר, ומכוסה פרווה עבה שמתאימה לחורף הקשה בצפון אירופה. כשהיה הנער המתבגר חוזר והחיה הניצודה על כתפו, היו חברי הקהילה הבוגרים עורכים לכבודו מסיבת קבלת פנים גדולה, ומאותה העת הוא יכול היה להשתתף בוועדות הגברים שנערכו בשבט, לצאת למלחמות אם היו כאלה, לשאת אישה, לגור בבית משלו ולעבד את חלקת האדמה המשפחתית.
סיפורו של הסט הרוני מתחיל בסמל הראשון, ששמו פהו. פהו מתאר נקודה בחיים, שבה אדם שואל את עצמו – מהי מטרת הקיום שלי?
על פי האמונה הרונית, השאלה הזאת היא בגדר מותרות. לא ייתכן, על פי הסיפור הזה, שאדם ישאל את עצמו שאלה רוחנית שכזאת, אם אין לו מה לאכול או אין לו מיטה לישון עליה. כלומר, יש צורך בעושר מסויים, בביטחון ובכלכלה יציבה, כדי להתחיל לחקור את המהות האנושית שלנו. מנקודה זו, שבה אדם מוכן לצאת למסע של חיפוש עצמי, מסע של תובנות עמוקות לגבי הטבע האנושי והאישי, הסט הרוני מציע תשובות שונות ורבות, נקודות ציון במסע בדרך, עליות ומורדות בדרך, בעיות ופתרונות, תקופות של קיפאון וחוסר התקדמות, תקופות של התקדמות מואצת, ובסופו של הסט, את השיבה הביתה, הירושה, את מציאת התשובה וקבלת החוכמה שאותה חיפשנו במהלך המסע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כיצד נעלם הידע וחזר
|
|
|
|
|
|
|
הסמלים הרוניים הפכו מאוד פופולאריים עם חלוף השנים, והם הופצו ברחבי העולם הישן באמצעות הויקינגים, ששמם הלך לפניהם כשוחרי קרבות ולוחמים אדירים. אך היו ביניהם גם נפשות של אמנים והם כתבו פואמות ידועות מאוד בכתב הרוני. הם הפיצו את הרונים במסעותיהם, ובכל מקום אליו הגיעו הסמלים עברו התאמות לשפה המדוברת. כשאירופה נהייתה מונארכית היה מקובל שמלך מחזיק רון מאסטר בצוות החצר שלו. הרון מאסטר היה מייעץ למלך כיצד לפעול בעזרת פריסות רוניות, ופועל לבריאות ושלום המשפחה המלכותית בעזרת סמלים וקמעות.
אבל עם המאה הארבע-עשרה והחמש-עשרה, כשהחל ציד המכשפות מטעם הכנסייה הנוצרית, השימוש ברונים נחשב אסור ורון מאסטרים הועלו על המוקד או ירדו למחתרת. השימוש ברונים נעלם כמעט לגמרי, ועבר בסודי סודות בין מורה לתלמיד. כך, לאט לאט, הידע העתיק הלך והפך לא נגיש.
תחיית הרונים התחילה דרך חפירות וממצאים ארכיאולוגיים. את הפונטיקה הרונית, שבה לכל סמל יש גם צליל וגם משמעות מילולית (כמו, למשל, בכתב הסיני), חקרו מומחים אקדמאיים ופענחו אותם.
בשנות השמונים פירסם האמריקאי ראלף בלום את "ספר הרונים", שהיום הוא נחשב לתנ"ך של הרונים. על פי דבריו, מרבית הידע בנוגע למשמעות הסמלים הגיע אליו בתיקשור, ואומת מאוחר יותר עם מומחים אחרים בתחום. הספר זכה להצלחה ובלום פרסם עוד ספרים ומדריכים רבים בנושא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איכות שבטית ואדמתית
|
|
|
|
|
|
|
כשאני משתמשת ברונים, אני משתמשת בהם לחיזוי, ממש כמו בקלפי טארוט, לטיפולים אנרגטיים, ולהכנת קמעות וסמלים. כל השימושים האלה הם עתיקים ואני משתדלת מאד לתת חשיבות עליונה להכנת הרונים ושימוש בהם באופן הכי קרוב לאופן בו השתמשו בהם הרון מאסטרים הנורדיים, הראשונים.
אני מוצאת ברונים איכות מאוד שבטית, אדמתית, עתיקה. כשאני משתמשת בסמלים הרונים, אני יכולה כמעט להרגיש את זקן השבט ההוא, שיושב בצד המעגל בשעה שחבריו רוקדים ושרים מסביבו, מחייך בחוכמת אין קץ וצופן בחובו סודות שבוודאי את מרביתם אנחנו רחוקים מלגלות, סודות שרק אדם שחי הרבה שנים קרוב לאדמה, יכול לחשוף. וזו בעיניי האיכות הייחודית של הרונים - הרונים מחברים אותנו לאבות אבותינו, לגרעין השבטי שלנו, ליישות העתיקה שבתוכנו, זו שיודעת איך לחיות בלי מיקרוגל, בלי אקמול ובלי בגדי מעצבים, זו שלא יוצאת לעבוד כל יום מול המחשב ונוסעת לצורך כך שעה לכל כיוון, אלא עובדת ליד הבית, עבודת אדמה, פיסית. יש משהו ישן וחשוב בדמות הזאת, שנמצאת בכל אחד מאיתנו, ונעים להציץ אליה מדי פעם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
