 |
 |
|
|
|
|
|
|
| אתה ישן עמוקות בתוך תא אפל ולפתע מתעורר ומוצא את עצמך צף בעומק אינסופי של אוקיינוס ענק ושקט. הפכת להיות מודע למימד הרביעי. אתה חש שיש לך גישה לא רק ליקום כולו אלא גם לדבר שהיקום נמצא בתוכו. מדיטציה מונחית עם המורה הרוחני אנדרו כהן |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בתורת
ההארה אבולוציונית של אנדרו כהן תרגול מדיטציה משמש כשער לאני העמוק ביותר שלנו, קרקע ההוויה הנצחית והבלתי-נגלית, וכבסיס החיוני לחיים של שינוי והתפתחות בלתי פוסקים. אף כי תורה זו שמה דגש חזק על השתתפות פעילה ומודעת שלנו בהתפתחות התודעה במימד הנגלה, התפתחות זו מתאפשרת רק כשאנו ערים ומודעים בצורה עמוקה לקרקע ההוויה הבלתי-נגלית, ממנה נוצר וממשיך להיווצר היקום כולו.
"מדיטציה מאפשרת לך לטעום את המימד הבלתי-נגלה של קרקע ההוויה הנוכחת בכל. כל אשר קיים עולה מתוך השום-מקום הזה. זהו הרחם של היקום כולו..."
אחד מהתפקודים המופלאים של המדיטציה הוא היותה שער למימד אחר. כששוקעים עמוק לתוך מצב מדיטטיבי, המודעות מנתקת את עצמה מזרם המחשבות. הזדהותך עם הרגשות, עם הזיכרונות, עם הזמן ועם הגוף מתחילה לקרוס. אתה הופך להיות מודע למשהו מסתורי ביותר. שער בנפשך שישנת עמוקות בתוך תא אפל ולפתע אתה מתעורר ומוצא את עצמך צף בעומק האינסופי של אוקיינוס ענק ושקט. הפכת להיות מודע למימד הרביעי, פשוטו כמשמעו, בעוד שקודם לכן חווית את עצמך כאילו אתה לכוד, אסיר של גופך, של שכלך ושל רגשותיך. כאשר אתה מתעורר למימד הרביעי הזה, כל תחושת המאסר נעלמת. אתה חש שיש לך גישה לא רק ליקום כולו אלא גם לדבר שהיקום נמצא בתוכו. אתה מודע לגוף, לשכל, לזמן ולמרחב, אך יש מימד נוסף שמתפשט לכל עבר ושדבר אינו מגביל אותו. מדיטציה היא השער למימד הרביעי הזה, פתח להכרה בבלתי-מוגבל.
מדוע חוויית המדיטציה חשובה כל כך? כי ההקשר האינסופי שאליו היא מעוררת אותנו אינו רק מקום של שקט בראשנו אלא הוא מימד עמוק יותר של המציאות עצמה. חיים ומוות וכל מה שביניהם, המציאות בשלמותה – הנגלה והנסתר, הידוע והלא-ידוע, כל אשר היה וכל אשר עתיד עדיין להתרחש - כל אלה עשויים מן הנגלה ומן הלא-נגלה. אך רוב הזמן אנו מודעים רק למימד הנגלה: מימד הזמן, המרחב וההתהוות. המדיטציה מאפשרת חוויה ישירה ומודעת של המימד הלא-נגלה, שהיא קרקע ההוויה.
קרקע ההוויה ריקה. זוהי ריקות חסרת-גוף שאין בה זמן, חלל או מחשבה. אך כל אשר קיים נוצר מתוך השום-מקום הזה – כולל אתה ואני. באופן פרדוקסלי, למרות שהשום-מקום הזה ריק, הוא טעון בפוטנציאל אינסופי שלא נולד. זו הקרקע ממנה צמחנו כולנו, רחם היקום כולו. כאשר נוצר היש מן האין לפני 14 מיליארד שנה, האין לא נעלם. המימד הלא-נגלה שלא נברא הוא היסוד הנוכח-תמיד שממנו צומח הכול בכל רגע. מדיטציה מאפשרת לנו לדעת את הקרקע הזו בתוך חווייתנו האישית. במדיטציה, גם כשאתה מודע לגוף ולתנועות המחשבה, מתחת לכל אלה אתה הופך להיות מודע לזרימת הדממה, שהיא ההד וההשתקפות של קרקע ההוויה. חבוי כאן מסתורין גדול. בתוך העומקים אינסופיים האלה של ריקות צומחת ידיעה, הידיעה הצרופה עצמה, העונה על כל השאלות ומשחררת אותנו מכל הספקות הקיומיים שלנו.
כל אימת שנפליג הרחק מעבר לתודעה, מעבר לצורה ומעבר לזמן - תמיד נגלה את אותו מסתורין עצמו. לכן אנחנו מודטים: כדי להתעורר לטבעה המשחרר-מיידית של קרקע ההוויה. ככל שנעמיק בהתנסותנו בקרקע ההוויה, כך נגביר מתוכנו את זרם נביעתה של הידיעה המסתורית הזו שהיא המודעות המוארת עצמה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| אנדרו כהן
| /images/archive/gallery/518/693.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
הנחיות מדיטציה
|
|
|
 |
|
|
|
מדיטציה היא התנסות במצב מסוים של תודעה שמאפייניו הם מאפייניה של ההארה עצמה. לכן ניתן להתייחס למדיטציה כאל משל להארה. כשאנו יושבים למדיטציה, אנחנו בוחרים במודע ביחס מואר כלפי החוויה שלנו, כלומר אנו בוחרים להתייחס לחוויה הזו מתוך עמדה של חופש – חופש מהזדהות כפייתית עם רצף המחשבות. כדי לעשות זאת, עלינו למלא אחר שלוש הנחיות פשוטות ביותר: להיות דוממים, להיות נינוחים ולשים לב.
להיות דומם הוא משל לרצון להיות יותר מכל חופשי.
ההחלטה להיות דוממים ללא תזוזה מייצגת עמדה בסיסית ביחס לחיים עצמם. פירושה שאנו מתחייבים, יקרה אשר יקרה ואפילו אם העולם יתפרק לגורמיו - לא לזוז. במצב הלא-מואר – המונע ללא הרף על-ידי דחפים מותנים של פחדים ותשוקות – אנחנו נעים כל הזמן. חוסר תזוזה הוא משל לַיעד הנכסף, שכן אדם מואר, בתוכו, לעולם אינו זז מהדבר החשוב ביותר.
להיות נינוח הוא משל לעמדה של להניח לכל להיות כפי שהוא.
להניח לכל להיות כפי שהוא פירושו שאינכם נאחזים יותר בהתנסותכם ואינכם מנסים יותר לשלוט בה. כשאתם מתנסים בנינוחות העמוקה הזו חלה הפוגה זמנית במתח הקיומי הבסיסי, באמונה העמוקה שמשהו מאוד לא בסדר. מצב ההארה מבוסס על החופש הזה מן המתח הקיומי. כשתניחו לכל להיות כפי שהוא תגלו מצב של תום, כאילו נולדתם מחדש ואתם רואים לפתע הכל בעיניים אחרות, יודעים בידיעה עמוקה שאין דבר שאיננו כשורה, שהכול בסדר. במצב ההארה, הפקעת הסבוכה של ההתעסקות העצמית הכפייתית מוּתרת לעד.
תשומת הלב היא משל להיעדר יחס להתעוררותן של מחשבות או לנוכחותן של רגשות.
כשאתם בוחרים שלא להזדהות עם תנועת המחשבות והרגשות, במוקדם או במאוחר תהיה לכם התנסות עמוקה של העצמי שלכם כשהוא משוחרר מהשכל החושב ומההרגלים הכפייתיים של דבקות ברעיונות והפיכת הכול לאישי. מודעותכם תתעצם ותתרחב עד כדי כך שהיא תחבוק את הדברים כולם ובו-בזמן תחוו שאתם משוחררים מהכול. תגלו שאתם שרויים בנינוחות כמודעות עצמה, מעבר לכל מחשבות, רעיונות או רגשות. העומק המופלא הזה של תשומת הלב הוא הגורם לכך שאדם מואר נראה עֵר במידה בלתי רגילה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | התודעה עוברת תהליך של אבולוציה מאז ראשית היקום. יכולתנו המתפתחת כבני אדם לדעת את התודעה עצמה, מאפשרת לנו להשפיע על התהליך ולכוונו. לנוכח האצת השינויים בעולם והמשברים שממיטה האנושות על עצמה - יותר מתמיד מתעורר הצורך להשתתף בתהליך באופן פעיל. האם נענה לקריאה מהעתיד? מדור זה יעורר קולות שונים העוסקים בחקירת אותה קריאה | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
