 |
/images/archive/gallery/697/258.jpg חיים פשוטים?
Rosino, Flickr  |
|
|
| גם בשביל חוכמה צריך קצת שכל |
|
|
|
| רבי נחמן ידוע כמי שהציב על נס את חוסר ההתחכמות בדרכי החיים. אבל מסתבר שחיים פשוטים אינם עניין פשוט כל כך. טור ברסלבי חדש של צבי איל |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש לו סוד לרבי נחמן מברסלב, יש בו משהו מופלא ומכוסה, משהו כובש ומזמין ועם זאת קשה להכלה עד שעלול כמעט להרתיע. מלבד אמרות בודדות רובנו אמנם איננו מכירים הרבה מתורתו, אך די גם בניחוח העולה מאישיותו כדי לשבות בקסמיה המשכרים.
יש לו סוד לרבי נחמן, סוד שמפתה להטות אוזן ולהקשיב ללחישותיו. וכשמקשיבים רוב קשב מוצאים בסוד משהו רענן וחי, משהו צעיר מאוד ועם זאת מלא דעה מיושבת של אישיות בוגרת ובעלת ניסיון. מוצאים משהו סוער, נועז ומלא חופש, ומוצאים רוך מלטף וחום עוטף. מוצאים דבקות בא-להים ומוצאים תפילה, מוצאים געגועים, מוצאים כאב ומוצאים שמחה. מוצאים חיים.
היתה בו ברבי נחמן גאונות מלאת ברק של מקוריות מפעימה והייתה בו גם גאונות של שכל ישר ופשוט. היו בו אהבה ואכפתיות ללא גבול, והיה בו אומץ – אומץ לחדש, לשאוף, להשיג, להיכשל ולנסות שוב, להרגיש, להיאבק, להתפלל, אומץ להאמין בחיים גם כשנראה שאינם מאמינים בך, ואומץ להאמין באנשים גם כשאינם מאמינים בעצמם. היתה בו אופטימיות, שבהתחשב בכל סבלות חייו היא רחוקה מלהיות נאיבית, והיו בו תום וכנות נטולת טיפה אחת של פוזה. היתה בו דרישת אמת שהיה מוכן לשלם בעבורה מחירים לא קלים, והיה בו חן. במקומות אין ספור מציין תלמידו – רבי נתן מנמירוב – שאין בכוח המילים לתאר את גודל החן שהיה
בנועם דיבוריו, הבעת פניו ותנועותיו של רבי נחמן כשהיה נושא מאמריו, שר ניגון או יוצא בריקוד. החן הוא הסך הכל של גודל האישיות הזאת כפי שהיא מזוגה בענווה, בכמיהה, בתפילה וגעגועים לא-להים. חן הוא תחושת מתיקותו של הסוד והתענוג הגנוז בו.
אכן נאות לרבי נחמן המילים שבהן הכתיר אותו תלמידו נאמן ביתו – "הוא היה איש חי באמת".
והאיש החי הזה עמד בקצה אחד של התפתחות המודרנה וצפה למרחקים אל הקצה האחר, הקצה שבו נתונים אנחנו, וקלע בדייקנות אל האווירה התרבותית, כמו גם אל סגנון החיים האישי של כל אחד מאיתנו, אל המצוקות והקשיים. ממרחק של מאתיים שנים ידע רבי נחמן לתאר בחדות את טירוף הדעת שבו נתון מקצב חיינו. דבריו נאמרים לעיתים בעקיצה מחויכת ולעיתים בביקורת חמורת סבר, ולעולם בצידם הצעה לנתיבים ללכת בהם בסבך ההתמודדויות המזומנות לנו, נתיבים שתכליתם היא פתיחת חלונות באטימות נוקשות החיים, חלונות אל א-להים ואל טובו.
הטור הזה נועד להציע לקוראיו נטיפים מן ה"חיים האמיתיים" שחי רבי נחמן, ושבהם ביקש לשתף את כולנו. יובאו כאן דברים שאמר מסוד חייו וכבשונה של נשמתו, ויוצע להם ביאור שיסייע בידינו למשש את החיים, למשש את האמת שבהם, ולהיות אנשים חיים באמת גם אנו כולנו.
(שמו של המדור נבחר בהשראת ספרו של הרב חיים קרמר "לעבור את הגשר הצר – מדריך מעשי לתורתו של רבי נחמן מברסלב", ועל כך נתונה לו תודתי).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על חוכמה וחוכמולוגיה
|
|
|
 |
|
|
|
רבי נחמן מוכר לרוב כמי שהציב על נס את התמימות וחוסר ההתחכמות בדרכי החיים. דברים בהירים ומייצגים מאוד מבחינה זאת הם דבריו הבאים:
"כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו יוכל ליפול בטעויות ומכשולות רבים, ולבוא לידי רעות גדולות, חס ושלום. ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות" (ליקוטי מוהר"ן ב יב).
ובכל זאת מסתבר שחיים פשוטים אינם עניין פשוט כל כך, שכן דווקא בפתח ספרו בחר רבי נחמן להציב ביטויים המפליגים בשבח השכל והחכמה:
"כי האיש הישראלי צריך תמיד להסתכל בשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר, להתקרב לה' יתברך על-ידי אותו הדבר. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו, כמו שכתוב: 'חכמת אדם תאיר פניו'" (ליקוטי מוהר"ן א א).
שכל, שכל ושוב שכל. מה הולך כאן? ובכן, כנראה צריך להקדיש שכל ומחשבה גם לדבריו של רבי נחמן על אלו בעצמם.
החכמות המתוארות בשני המקומות המצוטטים הן חכמות מסוגים שונים והפוכים. החכמה המגונה בפיו של רבי נחמן היא ההתחכמות. זאת מיוסדת על שאלות ה"למה?" וה"מי אמר?" ובעיקר "אבל אולי לא?" התמידיות – שאלות שרק מתחפרות והולכות בעמדתן. אלו שאלות שעשויות מספקנות קיצונית שאיננה כלי קיבול למענה, והן בולעות את התשובות לתוכן מבלי שייוודע כי באו אל קרבנה. (עניין מוכר הוא שהניסיון להציע תשובה לשאלת מי שמתריס בספקנותו רק יזין את אטימותו ולא יועיל דבר). ה"חכמולוג" ניצב מחוץ להתרחשויות החיים ואיננו נוטל בהן חלק. יש לו המון תירוצים, הסתייגויות וסיבות מצוינות להישאר בעמדתו, אבל הרבה יותר מזה – יש לו פחד מפני התנסות, טעייה ומפני כאבי הגדילה הכרוכים בצמיחה. את הפחד הוא מסתיר לרוב תחת אצטלת ציניות מרירה ו"מפוכחת". השכל שרבי נחמן מגנה הוא השכל הקר, העקר והמנוכר.
הדבר דומה למי שלפניו מאכל שאיננו מכיר, והוא מתעקש ש"יסבירו" לו מה טעמו, אחרת לא יכניס אותו לפיו. והרי טעם הוא חוויה בלתי אמצעית, שאיננה ניתנת למסירה במילים (ניתן רק להשתמש בכינויי טעמים דומים המוכרים כבר למי שמדברים עימו).
לעומת זאת ישנה חכמה מסוג שונה בתכלית. זוהי החכמה, שכדברי רבי נחמן, מחפשת את השכל שבכל דבר. השכל הזה הוא השכל ש"מבפנים". אדם שזוהי חכמתו נותן אמון בחיים ובמה שהם מזמנים לו. הוא איננו שואל מדוע דווקא כך היה צריך לקרות (כדרכו של החכמולוג), כי אם – עכשיו שקרה דבר זה או אחר, מה ביכולתי ללמוד ולרכוש מההתנסות הזאת. זוהי חכמה שיש בה הרבה מאוד תמימות, כמופיע בהמשך דבריו המצוטטים, שהחכמה המשובחת היא תכונתו של "יעקב איש תם". למרבה הפרדוקס – דווקא תמימותו עושה את שכלו פורה ומאיר הרבה יותר. אדם כזה יודע שיש טוב טעם עמוק בכך שדברים מתנהלים כפי שהם. הוא שותף בהתרחשויות החיים, נוטל בהם חלק של ממש, חווה, מתמודד ולומד באופן מתמיד. אדם כזה טועם מן החיים בפה מלא, על החמוץ, המר והמתוק שבהם, והטעמים כולם מתמזגים בפיו לחוויה "קולינארית" עשירה, מזינה ומענגת.
את הדוגמה של עניין הטעם הביא העל-שם-טוב – סבו הגדול של רבי נחמן - כמשל לטיבם של סודות חכמת הקבלה. הקבלה – אומר הבעל-שם-טוב – איננה דווקא מילים איזוטריות, שכן אין באלה סוד אמיתי. סודות הקבלה רק מתעמקים מהמפגש עימם. אלו הם סודות הדבקות בא-להים, אשר כמו טעם המאכל – אי אפשר לבארם למי שאיננו מכיר את חוויית הדבקות הזאת מעצמו.
גם רבי נחמן כיוון את דבריו לעניינים דומים. אין כוונתו לשלול כל עמדה ביקורתית בוחנת, וודאי שאיננו רוצה לכבוש את יצר הסקרנות שבאדם, את תכונת הפליאה וחיפוש הדעת, אך בכנות האופיינית לו טוען רבי נחמן שאורו הגדול של השכל מתגלה דווקא למי שנקודת המוצא לעיוני שכלו היא מצע של אמון בא-להים ובעומק תבונתו, אמון בכך שיש טעם בעובר עלינו, בחוויות החמוצות והמרירות לא פחות (אדרבה, לפעמים הרבה יותר) מבחוויות המתוקות. אחד שכזה יזכה לחכמה שכולה תמימות אמת, ולחיים עשירים, טובים ומלאי טעם.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | לעבור את הגשר צר: מדריך מעשי לחוכמת רבי נחמן מברסלב. צבי איל הוא מחבר הספרים ''מי שטעם יין הונגרי - חיים של טעם, חיים של משמעות'' על פי חוכמת ארון הספרים היהודי. ו''כששומעים סיפור זה אחרת'' - התמודדות וצמיחה ע''פ רבי נחמן מברסלב. הוצ' ידיעות ספרים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
