 |
"חשוב לדעת, כי התוהו ובוהו שיהיה עוד מעט יביא הרבה יהודים לשאלות גדולות על למה ואיך. למה חיים חיים בלי תוכן, ואיך אפשר לחיות חיים עם תוכן. וכל זה ממש בעתיד הקרוב. ועכשיו זה הזמן להוציא כמה שאפשר מילים, מילים שיביאו להבנה שהכל עבודת השם, הכל עבודת השם. מילים ומילים, גם מילים שנכתבו על ידי גדולים, כמה נבואות, ואפילו מילים של אוטיסטים, יכול לחזק מאוד מאוד. זה אוטיסטים, זה תסמונת דאון, זה מפגרים וכל הסוגים של פגועי מח, גם מילים שלהם אפשר לשמוע". את המסר הזה ביטא השבוע דניאל, אוטיסט, שבדרך כלל, כפי שתיאר זאת אביו, לא מבטא יותר משלושה משפטים תקינים ברצף. הדברים שלעיל ועוד רבים אחרים נאמרו במהלך סשן של תקשור עם דניאל.
דניאל, בן 20, ממשפחה דתית מרובת ילדים מאזור המרכז. בגיל עשר הוא אובחן כאוטיסט. הוריו
עברו קשיים לא מעטים בדרכם איתו. בשיחת טלפון שניהלתי השבוע עם אביו, חוזר בתשובה ובעל חברת תוכנה גדולה, סיפר לי האב שהוא עייף – דניאל לא נתן להוריו לישון בלילה שהיה סוער וגשום. בשנה האחרונה הקשיים הפכו כבדים במיוחד ובני הזוג החליטו לשלוח את דניאל למשפחה אומנת בירושלים. במשפחה האומנת, שחברים בה אוטיסטים אחרים, קיימו תִקשור עם דניאל.
תקשור עם אוטיסטים אינו דבר חדש. בשונה מתקשורים ניו אייג'יים, שבהם מתקשר או מדיום מעביר מסרים מישויות בעולמות אחרים, כאן התקשור הוא עם נשמתו של האוטיסט ותפקידו של המתקשר הוא לספק תמיכה. אוטיסטים, גם כאלה שמעולם לא קיימו תקשורת מילולית, מסוגלים "לדבר" באמצעות הקשה על מקלדת או על לוח שמצוירות עליו אותיות. בסשן מהסוג הזה המתקשר תומך בידו של דניאל ומקריא את המילים שדניאל יוצר בהצבעה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מתוך הסרט Autism is a world, סרט העוסק בתקשור אוטיסטי
| /images/archive/gallery/686/982.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
'מדבר חופשי ורץ אוטוסטרדה, בלי להתבלבל'
|
 |
|
 |
 |
 |
|
המשפחה האומנת סיפרה להוריו של דניאל על התקשור, אבל אביו לא התרגש, "ידעתי על תקשור עם אוטיסטים, אבל לא התייחסתי לזה", הוא אומר.
לפני כחצי שנה מצבו של דניאל הידרדר והוא אושפז. "הוא היה כמו זומבי מרוב טיפולים ותרופות ולא ידעתי איך לעזור לו. דניאל התנהג כמו אדם בן שבעים וזה היה קשה מאוד", סיפר האב. מצבו של דניאל הביא את אביו להחלטה לעשות תקשור עם בנו. הוא רצה לשאול את דניאל על התרופות, על הטיפול, איך אפשר לעזור לו. מאז העניין החל להתגלגל. האב נכח במספר תקשורים עם דניאל ועם אוטיסטים אחרים, ביניהם בנימין גולדין. גולדין, בן 30, שאינו מדבר כלל בהקשר "רגיל", ידוע כאוטיסט-מתקשר וכבר כעשור מקיים סשנים בכל העולם ומתכוון להוציא בקרוב ספר. בין היתר הוא ביקש לעלות ארצה ולהקים ישיבה לאוטיסטים. גולדין אמר על דניאל:
"אני מאוד מצטער על דניאל. הוא נשמה מאוד חשובה. מאוד חשובה אבל סובלת מאוד מאוד. יש לו תיקון לא קל ולא יהיה לו מנוחה עד הגאולה השלמה. המצב הולך להחמיר, תתפללו עליו, תתפללו על עם ישראל, הוא סובל בשביל עם ישראל. הוא נטו נשמה, הנשמה סובלת, היא סובלת והנשמה שלך (כנראה שהתכוון לאבא של דניאל) צריכה להתפלל. הוא סובל גם לעצמו וגם לעם ישראל. אתה צריך להתפלל והוא צריך לסבול שלמעשה זה נשמה אחת מאותו שורש".
אבא של דניאל אומר על בנו שהוא כמו שני אנשים נפרדים: "אחד, האוטיסט שבקושי מדבר והשני, בתקשור, שמדבר חופשי ורץ אוטוסטרדה, בלי להתבלבל".
כאמור, התקשורים של דניאל ושל בנימין גולדין לא מרבים לעסוק בענייני היום וכוללים בעיקר טקסטים נבואיים. הם מדברים על מצבו ההולך ומידרדר של העולם וגם על זה של עם ישראל, על הצורך באמונה ובהתקרבות לאל, לדוגמא:
"וכמו שבמצרים, אלה שדבוקים לעגל הזהב, לעבודה זרה, שהיום זה הגשמיות, אפילו אם הוא ראש ישיבה או ראש כולל או רבנית, אבל אם האדם הזה אוהב מדי את הסטטוס של כבוד, או את הכסף, וקשה לו לרצות משיח, כי יצטרך לעזוב את כל זה, אז הוא לא יצא והוא לא יקבל משיח חס ושלום. זה הכל לא פשוט והחשבון מסובך, אך דבר אחד אני אגיד לכם, אם במסירות נפש באמת תחזרו בתשובה, תוכלו ב"ה לקבל את משיח צדקנו". (קטע מתקשור עם דניאל שהתקיים ב-18.1.07)
או: "אני אוטיסט ורואה את העולם אחרת מרוב יצורי אנוש. אני רואה את ה"אדם" שהוא יציר האל, אני רואה בבירור גוף ונשמה ואת קשריהם עם העולמות העליונים. כל פגועי הנפש הם בני אדם המהווים יותר נפש מאשר גוף בהתאם לדרגת נכותם. הגישה הרווחת בעולם שקר זה, שלאנשים נכים פחות הבנה של העולם ויושביו מאשר לאלה הקרויים נורמלים - מגוחכת". (מתוך תקשור עם בנימין גולדין)
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
'בתכל'ס דניאל ממשיך להיות אוטיסט'
|
 |
|
 |
 |
 |
|
השאלה המתבקשת היא האם ההורים לא עושים שימוש ציני בילדיהם המיוחדים ובעצם מעבירים בשמם מסרים מטעם עצמם. אביו של דניאל סיפר לי שאכן זכה לביקורות רבות. הוא סיפר על התקשורים בפורום של תפוז וקיבל תגובות שהכל חלומות באספמיה, שאלו אם יש הסכמה של רבנים, אמרו לו "כבר עשר שנים יש תקשורים על מלחמת גוג ומגוג ומה אתה מבלבל את המוח"...
הוא אומר שבתקשור האחרון, בלי ששאל, בנימין נתן לכך מענה, והוא מצטט אותו: "'תגיד לגולשים שירמיהו אמר לישראל שמונים שנה ולא שומעים שמונים שנה. בוא נסתכל על עשר השנים האחרונות כמה התקרבנו לקטסטרופה' יותר קל להגיד זה משוגע, עזוב אותו, למה להכניס ראש בריא למיטה חולה. צריך ראש באמת פתוח על מנת להיכנס פה לעניין".
על כל פנים, מי שמעביר את המסר הוא תומך התקשור ולא ההורים. אבא של דניאל לא יכול להסביר מה מייחד את תומך התקשור ומדוע דניאל לא יכול להצביע על האותיות בעצמו. הוא מביא בתור דוגמא מסר שדניאל העביר שהיה קשור ליחסים בין בני המשפחה, משהו שלתומך התקשור לא יכול היה להיות עליו מושג.
בעודנו משוחחים, דניאל מתקשר אל אבא שלו בקו השני. אבא: מה שלומך? דניאל: אני מרגיש פצוע. א: למה פצוע? ד: כי אני רוצה את המשיח. א: כולם רוצים את המשיח. ד: רוצה הוכחה שאתה לא יכול לעזור לי? א: אני רוצה הוכחה שאני כן יכול לעזור לך. ד: אתה חושב שיש לי בעיה קטנה, אבל יש לי בעיה גדולה. א: מה הבעיה? ד: שאני לא יודע אם הקדוש ברוך הוא יבין אותי.
אני שואלת את אבא של דניאל האם הגילוי שבנו יכול לתקשר ולהתבטא ברהיטות גרם להקלה, או לתסכול על כך שהפסידו 20 שנה של תקשורת עם בנם.
"לא הרגשתי תסכול, הרגשתי הקלה ויחד עם זאת הוא נשאר אוטיסט. המסע לתוך הנשמה של דניאל – בזכות זה אני מכיר יותר טוב את הנשמה שלי. אנחנו רואים בעיניים שלנו את החיצוניות, את הגוף, עולם החומר כל כך מושך ואנחנו חושבים שהגוף הוא הכל. כאן אנחנו לומדים שלאדם יש נשמה. דניאל אומר שהקשר בין הנשמה שלו לגוף פגום, אבל הקשר בין הנשמה שלו לאלוהים ברור יותר. בפועל לא השתנה דבר, הוא נשאר אוטיסט, החיים השוטפים לא השתנו. בתחושה יש פה הבנה שיש פה דבר גדול מאוד".
היכולת של דניאל לתקשר היא פיצוי עבורך על הקושי, אתה מרגיש יותר אופטימי? "אני לא מהטיפוסים ששואלים, זה טוב לי, הדשא של השכן ירוק יותר? אני זורם עם החיים. אני מתעסק בעשייה ולא חושב יותר מדי אם קל לי או קשה לי, ממשיכים הלאה. יש פה זווית נוספת, מבט חדש על כל הנושא. יש פה עוד עניין שלכאורה אמור להיות משמח, אבל בתכל'ס דניאל ממשיך להיות אוטיסט".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
|