 |
/images/archive/gallery/678/889.jpg מתוך מגזין wired.
 |
|
|
|
|
|
|
| מכונת זמן, סיבים אופטיים, ציוד לראיית לילה ולייזר - איך משמשת הטכנולוגיה החוצנית את הצרכים של בני האדם. גילי וחנן על פיתוחים טכנולוגיים מעוררי תהייה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בחודש יולי השנה ימלאו 60 שנים לאירוע התרסקות שני כלי הטיס החוצניים ברוזוול. אירוע זה כונה בפי הקולונל פיליפ קורסו, בספרו The Day After Roswell "היום בו השתנתה ההיסטוריה האנושית".
כחודשיים לאחר ההתרסקות ברוזוול, לה קדמו התרסקויות נוספות ופחות מוכרות, יורט כלי-טיס חוצני בברית-המועצות, באזור המתקן הצבאי בקאפוסטין-יאר. מאורעות אלו החלו את חקר הטכנולוגיה החוצנית והתאמתה לצרכים הטכנולוגיים האנושיים. איננו יודעים מה הצליחו הרוסים לגלות ולפתח בהנדסה-לאחור, אך ידוע לנו היטב, מה הצליחה ארה"ב להפיק באמצעות הנדסה-לאחור ברבות השנים.
 |
| הרוסים על עב''מים |
|
עב''מים מאחורי מסך הברזל: איך התפתח מחקר החוצנים בברית המועצות ומה קורה שם היום |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
מיד לאחר פינוי שרידי כלי- הטיס מרוזוול, הועברו הממצאים לידיהם של חוקרים במעבדות מחקר שונות בארה"ב. לחוקרים לא דווח מהיכן הגיעו הממצאים, ולעיתים נאמר להם שמדובר בטכנולוגיה רוסית שנפלה בידי הביון האמריקאי. על חוקרים אלו מוטל היה להנדס-לאחור את הממצאים, ולפענח את הטכנולוגיות. חלק מהממצאים לא פוענחו מיד, אלא רק בתחילת שנות השישים, בעיקר במעבדות צבאיות.
הקולונל קורסו טען שהוא עצמו, כקצין מודיעין, ראש-דסק המדע בפנטגון וכיועץ הנשיא אייזנהאואר לענייני ביטחון, העביר חלק מהממצאים לידי המעבדות, ועליו הוטל לעקוב אחר הפיתוחים הצבאיים שפותחו ממחקרים אלו. הקרדיט וכל ההכנסות מהפיתוחים, ניתנו לחוקרים ולמעבדות, תוך הסתרת האמת על מקורם.
לטענת הקולונל קורסו כמה מהפיתוחים המוכרים לנו מחיי היומיום, ושגרמו למהפכה בטכנולוגיה האנושית, מקורם ברוזוול. השרידים הגיעו לידיהם של אנשי המדע המובילים בארה"ב, כורנר פון-בראון, הרמן אוברט, רוברט אופנהיימר, ואחרים, והועברו הלאה להנדסה-לאחור. מעניין לציין, שעד ל-1950, קצב הפיתוחים הטכנולוגיים היה ליניארי, ומאותה השנה - הפך אקספוננציאלי. תהליך זה מקורו בחדירת הטכנולוגיה החוצנית לחיי היומיום, ושילובה בכל תחומי החיים - אזרחיים וצבאיים. הפעם נסקור כמה מטכנולוגיות אלו, ונתאר מספר פיתוחים הקיימים בימינו, ושמקורם אי שם מחוץ לכדור הארץ.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מכונת הזמן
|
|
|
 |
|
|
|
כלי-הטיס החוצני תואר ככלי המסוגל לטוס, אך עיקר תנועתו מתמקד במעבר ישיר מנקודה לנקודה, כך הוא מסוגל לעבור מרחקים גדולים במרחב החלל-זמן. מקור תנועתו נעוץ ביכולתו לעוות את רצף המרחב שסביבו, ולעבור לנקודה אחרת, תוך קיצור המרחק (והזמן) - מעין שימוש ב"מנהרת תולעת". הכלי עצמו פועל ככבל חשמלי, האוצר בתוכו את האנרגיה הדרושה לו, והוא נשלט ע"י מנגנון המתרגם את הפקודות המוחיות של החוצנים. פרט להבנת בסיס מנגנון ההנעה,
והטמעתו במנועי אנטי-כבידה במטוסי ביון חדישים, הרי שאין בידנו מידע האם הצליחו מי ממעבדות המחקר לשחזר כלי-טיס חוצני במלואו, ואת יכולותיו. כלים אלו הותאמו לחוצנים שהטיסו אותם, וסביר להניח שבני אדם לא היו שורדים טיסה בהם. הפיזיולוגיה של החוצנים מותאמת למסעות מעין אלו, וככל הנראה שיידרשו לנו שנים רבות עד שנוכל לבנות כלי-טיס בעלי יכולות תמרון ותנועה במרחב, בדומה לכלים החוצניים המבקרים תדיר בכדור-הארץ.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/678/888.jpg
כלי-טיס חוצני |
|
|
|
|
|
|
|
|
שליטה מוחית
|
|
|
|
|
|
|
בכלי שנמצא ברוזוול נמצאו רצועות תואמות לקוטר ראשי החוצנים. מאחר ולא נמצאו הגאים ומנגנוני שליטה אחרים, הסיקו החוקרים שמדובר בכלים הנשלטים ע"י פענוח פקודות מוחיות. משך שנים לא הצליחו החוקרים לפענח כיצד פועלות הרצועות, מאחר והן תאמו לפעילות מוח החוצנים ולא למוח האנושי.
מנגנונים ניסיוניים המפענחים גלי מוח הוצגו לקהל רק בסוף שנות התשעים, ואפשרו לראשונה לשלוט על משחקי מחשב ייעודיים. ב-2004 הושתלו לראשונה התקנים זעירים במוחם של נכים, המאפשרים להם שליטה-מוחית על סמן המחשב. גם באוניברסיטת בן גוריון שבנגב החל לפני כ-6 שנים מחקר לצרכי פיתוח קסדות-טיס מונחות תנועת-עיניים וגלי-מוח.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/678/889.jpg
מכשור לשליטה-מוחית |
|
|
|
|
|
|
|
|
המעגל המשולב והטרנזיסטור
|
|
|
|
|
|
|
המעגל המשולב והטרנזיסטור היו אלו שהזניקו את האנושות לעידן המחשבים והאלקטרוניקה המודרנית. ע"פ עדותו של קורסו, פרופ' הרמן אוברט אישר בפניו ששרידים קטנים, ובהם טרנזיסטורים מההתרסקות ברוזוול, הוצגו בפניו ובפני ורנר פון בראון ע"י הגנרל נית'ן טווינינג, ואלו הניחו שמדובר ברכיבי מצב-מוצק (solid-state component), אותם חקרו כבר בתקופת הנאצים. הגנרל טווינינג החליט, בהמלצת מדעני אלמגורדו, להעביר שרידים אלו לידיו של וויליאם שוקלי, שחקר את הנושא כבר ב-1946 במעבדות Bell. עד ל-1950, הצליח צוותו של שוקלי להנדס-לאחור את הממצאים, ויחד עם המידע ממחקריהם הקודמים, הצליחו לשחזר/לפתח את הטרנזיסטור, ולהציגו כתגליתם האישית. היסטוריונים רבים תהו כיצד פותח הטרנזיסטור. למרות מחקרים בעלות גבוהה, לא היתה פריצת דרך. 50 שנים דשדש המחקר, ואז, תוך מספר חודשים מאירוע רוזוול, הוצג הטרנזיסטור והחל עידן חדש. גם ג'ק שולמן, מנהל חברת מחשבים, טוען שהטרנזיסטור לא הומצא "במקרה", ומביא סדרת טיעונים, להוכחת ביסוס פיתוח זה על טכנולוגיה-חוצנית.
התגלית גרמה לפריצת דרך בפיתוח המחשבים, שכן השימוש בשפופרות-ואקום הביא את המחשבים דאז לסוף דרכם, הן מבחינת עלות הפיתוח, התחזוקה והטכנולוגיה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/679/005.jpg
הטרנזיסטור המקורי של שוקלי |
|
הטרנזיסטור המקורי של שוקלי |
|
|
|
|
|
|
|
ציוד לראיית לילה
|
|
|
|
|
|
|
ציוד לראיית-לילה, היה בנמצא בשנות הארבעים, אם כי באיכות ירודה. במעבדות Fort Belvoir שבווירג'יניה, עסקו בפיתוח ציוד לראיית-לילה ולשם הובאו ב-1961 רכיבים מרוזוול, שנחשדו כמספקים יכולת להגברת-אור. הרכיבים נמצאו מקובעים כאשנבים בדפנות כלי-הטיס, ואפשרו ראיית-לילה בהצצה דרכם. בנוסף, היתה בידי הצבא עדשה שנלקחה מעינו של אחד החוצנים, שגם היא, בעלת יכולת הגברת-אור.
הפיתוחים הקיימים והשרידים שהובאו למעבדות Fort Belvoir, אפשרו פיתוח מואץ של ציוד לראיית-לילה, והפיכתו ליעיל בהרבה, לעומת הטכנולוגיה הישנה. כיום, ציוד לראיית לילה מוזער מאוד, והפך ציוד הכרחי בלוחמה המודרנית.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/678/997.jpg
ציוד לראיית לילה |
|
|
|
|
|
|
|
|
הלייזר
|
|
|
|
|
|
|
את הרעיון לעירור מאולץ של קרינה הגה איינשטיין בתחילת המאה ה-20, אך רעיונותיו נותרו על הנייר עד ל-1960, בה הוכרז על פיתוח הלייזר. ע"פ עדותו של הקולונל קורסו, מתקן אחד אותר בשלמות בין שרידי כלי-הטיס החוצני. היה זה מתקן מוארך, שאור בקע מקצהו, וביכולתו היה לחתוך ולנקב. הלייזרים הראשונים עשו שימוש בגלי-מיקרו ולא באור-נראה, ופיתוחם החל בסוף שנות החמישים ותחילת השישים, לשם בניית מתקני התבייתות וכוונות-מטוסים. פרט לכך, לא נמצאו ללייזר שימושים כלשהם. חוקרי הצבא, שחקרו את הלייזר שנמצא ברוזוול, הניחו שמדובר בכלי ששימש לביצוע ניתוחים. רק לאחר הנדסה-לאחור של המתקן מרוזוול, נפתחה הדרך לפיתוח הלייזר בעל-העוצמה, המוכר לנו כיום. מעניין לציין, שלאחר שהתפשטה בעולם תופעת השחתת בעלי-החיים, שבגופם נעשו חתכים מדויקים ללא סימני-דם, הועלתה השערה שאותם לייזרים שנמצאו ברוזוול, משמשים ככלי החיתוך גם במקרים אלו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סיבים סופר-חזקים
|
|
|
|
|
|
|
העברת מידע באמצעות אור אינה טכנולוגיה חדישה והיא נהגתה ע"י אלכסנדר גרהם בל, עוד ב-1880, כשביצע ניסויים במכשיר הפוטופון. כל המחקרים להעברת מידע באמצעות אור נכשלו, מכיוון שלא הצליחו להטותו, כך שיעקוף פינות וינוע במסלולים מעוקלים. בשרידי כלי הטיס מרוזוול לא נמצא חיווט מתכתי, אך נמצאו סיבים שהתגלו כמובילי-אור במסלולים מעוקלים. הסיבים הועברו למעבדות Bell, ושם הצליחו לפענח ולהבין את המבנה והשימוש שלהם. זו היתה התגלית ופריצת הדרך, שהובילה לתחילת השימוש בסיבים אופטיים בשנות השבעים.
החוצנים שהתגלו ברוזוול עטו על גופם מעטה עשוי מסיבים פולימריים חזקים ביותר. מעטה זה היה היחיד כנראה שהגן על גופם השברירי במסעם בחלל. ע"פ המתואר, החוצנים לא לבשו את המעטה, אלא הוא היה צמוד והדוק לגופם, משל היה חלק ממנו. הסיבים נחקרו, ובשנות השישים כבר החלו להופיע סיבים סופר-חזקים, מבוססי טכנולוגיית פולימרים. סיבים אלו משמשים כיום לייצור אפודי-מגן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הטובים לטיס
|
|
|
|
|
|
|
שחקנית מפתח בפיתוח כלי-טיס מבוססי טכנולוגיה-חוצנית היא חברת "לוקהיד-מרטין", האחראית למטוסי האורורה ול- X-22A - דיסק האנטי-גרביטציה הקרבי (שיתכן והוא זה שנצפה בנמל-התעופה או'הייר בשיקאגו), ושקולונל חיל האוויר המנוח, סטיבן וילסון, העיד כי מופעל בידי אסטרונאוטים המאומנים בסודיות, ופועלים מבסיסי חיל האוויר "בייל וונדרברג" בקליפורניה.
"לוקהיד-מרטין" ו-"מפעל-הבואשים" הסודי, עומדים מאחורי מרבית פיתוחי העל, בכללם מטוס הביון החמקן SR-71, שנותר חסוי שנים ארוכות. מנכ"ל לוקהיד-מרטין לשעבר, בן ריץ', אישר שפריטים רבים במטוסי לוקהיד בשנות השבעים, זהים לאלו שנמצאו בכלי הטיס שהתרסקו ברוזוול.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/678/891.jpg
איור ה- X22A של לוקהיד |
|
|
|
|
|
|
|
|
מנוע אנטי-גראוויטצייה
|
|
|
|
|
|
|
כלי הטיס החדישים עושים שימוש בטכנולוגיות אנטי גרביטציה, חמקנות מכ"ם ואף אי-נראות חלקית - תוצרי הנדסה-לאחור של טכנולוגיה, שמקורה עוד ברוזוול. יחד עם זאת, המהנדסים עדיין רחוקים מלפענח את הסודות הטכנולוגיים הטמונים במערכות אלו, וסביר שיידרשו עוד שנים, עד שניתן יהיה להבינם. למרות שאנו כבר עדים כיום למגוון גאדג'טים, הפועלים על עיקרון הרחיפה האנטי-גרביטציונית, ולמחקרים ענפים בנושא, גם בחברת בואינג.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שדות מגנטיים
|
|
|
|
|
|
|
פיתוח עכשווי של חברת "רפאל", הנראה כלקוח מסרטי מד"ב, הוא ה- Trophy - מערכת הגנה היקפית לטנקים, היוצרת כיפה-אלקטרומגנטית סביב הרכב, ומונעת טילים מחדירה ופגיעה תוך ניטרולם. המערכת דומה למערכת ההגנה ההיקפית, שעליה דיווחו במספר אירועים בקאפוסטין-יאר.
המערכת, כך נטען, עדיין איננה מבצעית, אולם ניסויי השטח צלחו. לאחרונה התבשרנו שמערכת דומה, ה-Sea Spotter פותחה למיגון ספינות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרואה ואינו נראה
|
|
|
|
|
|
|
בימים אלו שוקדים מדענים באוניברסיטת דיוק בארה"ב, על פיתוח מבוסס טכנולוגיה-חוצנית ככל הנראה - מתקן הסוואה אלקטרומגנטי, השובר את קרני האור סביב האובייקט והופך אותו לנסתר מהעין. עפ"י טענות אחרות, טכנולוגיה זו נמצאת בשימוש כבר משנות ה-90, ונעשה בה שימוש, בין היתר, במטוסי ה-"אורורה" .
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קרני-חלקיקים
|
|
|
|
|
|
|
גם באירוע ההתרסקות בקאפוסטין-יאר; באירוע ההיתקלות של הקולונל ויאטקין לב מיכאלוביץ' ובאירועים אחרים, בהם ירו עב"מים לעבר מטוסים, יתכן ונעשה שימוש בקרני-חלקיקים. יתכן ונשק המבוסס על קרני-חלקיקים, תוצאת הנדסה-לאחור של כלים חוצניים שהתרסקו, צולם ותועד ב-1991, במשימה STS-48 של נאס"א, כשהוא נורה לעבר עב"ם, המתקרב לכדור-הארץ. קרניים אלו מבוססות על אטומים או חלקיקים תת-אטומיים, המואצים למהירויות גבוהות ביותר, והצוברים אנרגיה קינטית רבה. פגיעתן בחומר גורמת לערעור המבנה המולקולרי שלו ולפיצוץ. הקרניים נוסו עוד ב-1958, ושולבו בשנות השמונים ב"יוזמת האסטרטגיה ההגנתית", המוכרת בכינויה "מלחמת הכוכבים". הפרויקט הופסק אך הפיתוחים שבו מצאו דרכם לארסנל הנשק המודרני.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ומה הלאה?
|
|
|
|
|
|
|
ייתכן ולעולם לא נדע מה מהטכנולוגיה העכשווית והעתידית, מקורה בהנדסה-לאחור של ממצאים חוצניים. המידע הקיים נסמך ברובו על עדותם של מי שעסקו בכך ישירות, ובמרבית המקרים לא ניתן לאשש חלק מהטיעונים באמצעות מסמכים אלו, שאינם נגישים לציבור בשל היותם חסויים. כל החברות ומעבדות המחקר שהוזכרו מכחישות כל קשר להנדסה-לאחור של פריטים חוצניים. מחלוקות באשר למידע, קיימות גם בקרב חוקרי העב"מים וההיסטוריונים. מה שברור הוא שמשנות ה-50 חלה קפיצה טכנולוגית מדהימה בהיסטוריה האנושית. לכן נותר רק לתהות - לאן יובילו פריצות הדרך הטכנולוגיות להן אנו עדים בשנים האחרונות, ואילו טכנולוגיות עדיין ממתינות לתורן להתגלות? לזמן הפתרונים.
בפעם הבאה: עמוק באדמה - על הבסיסים הסודיים ברחבי ארה"ב, והמתרחש בתוכם.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | חנן סבט וגילי שכטר חוקרים את ההיסטוריה הבלתי מצונזרת של חקר העבמ"ים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
