 |
/images/archive/gallery/170/172.jpg בודהה
ארכיון  |
|
|
|
|
| גם הבודהיסטים חוגגים החודש את חגי האור: יום ההארה של גאוטמה סידהרטא, שהתיישב תחת עץ התאנה וקם בודהא |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח
18/12/2006 9:07 |
|
|
|
|
|
|
|
חגי האור לא פוסחים גם על העולם הבודהיסטי. ב-8.12 ציינו בודהיסטים ברחבי העולם את "יום הבודהי", היום שבו הואר סידהרתא גואטמה תחת עץ התאנה (pipal tree) בבודגאיה. באותו יום בן האצולה משבט שאקיה, שוויתר על כל מה שהיה לו לטובת החיפוש, מצא והואר, הפך לבודהא.
הוא היה בן 29 כשעזב את ביתו, אשתו ובנו. לאחר שש שנים שבהן היה פרוש, נווד ותלמיד החליט לעזוב את הקבוצה שאיתה נדד והתיישב למדיטציה. הוא הודיע שלא יקום עד שלא יגיע לתובנה. לחבריו אמר: "גם אם ייפול הבשר מעצמותיי והן בעצמן ייסדקו, לא אקום ממקום מושבי עד שאשיג הארה נעלה ומושלמת". אמר ועשה.
כשקם, סובב הבודהא בפעם הראשונה את גלגל הדהרמה ולימד את ארבע האמתות הנאצלות, שהן בסיס הבודהא-דהרמה ודנות בסבל ובדרך להיחלצות ממנו.
המסורות השונות בבודהיזם נחלקות ביניהן לגבי מה בדיוק קרה שם תחת עץ התאנה, אבל כולם מסכימים שעם עלות כוכב השחר בבוקר המחרת הבודהא עבר למצב תודעתי של נירוונה, חופשי מכל הרגשות שגורמים לסבל. לכבוד היום הזה חוגגים את יום ההארה.
עם הזמן הבודהיזם השתרש בהודו וממנה הלך והתפשט למדינות אחרות באסיה. החגיגות בכל מקום מושפעות מהמסורת המקומית ומהדתות הילידיות שקדמו לבודהיזם. למשל, קבוצות בודהיסטיות במערב מציעות לחבריהן לדבר עם הילדים ביום הזה על אי-אנוכיות ונתינה לזולת. הזן-בודהיסטים קוראים ליום ההארה רוֹהָטסוּ ובכל מנזר ביפאן הנזירים ממתינים במתח לקראתו ומתכוננים לתרגול המרכזי של השנה שנקרא סֶסשין. הם ישבו בדממה בדוֹג'וֹ, אולם המדיטציה, מהיום הראשון עד היום השמיני בדצמבר, ירכזו את כל אנרגיית התרגול המדיטטיבי שלהם ויתבוננו בפירות התרגול של השנה שחלפה.
ב-15.12 מציין חלק קטן יותר של העולם הבודהיסטי את יום הולדתו של צונקהפּה, מייסד זרם הגלוקפה בבודהיזם הטיבטי, שנולד ב-1357. הטיבטים מאמינים שבאחד מגלגוליו הקדומים, בהיותו ילד, צונקהפה העניק לבודהא מחרוזת תפילה מבדולח. הבודהא נתן לו בחזרה קונכיה (אחד מהסמלים הקדושים), קרא לו אננדה וניבא שיום אחד יקים מנזר גדול, יהיה מהמורים החשובים ביותר של הבודהיזם בטיבט ויניח כתר על פסל הבודהא בלהסה. הנבואה הוגשמה, הכתר עדיין נח על ראש הפסל ואת הקונכיה, מספרים, ניתן היה לראות במנזר הגדול ביותר בטיבט, מנזר דרֶפּוּנג, עד 1959 (שבמקרה או לא במקרה היא השנה שבה ברח הדלאי לאמה מטיבט). צונקהפה המכונה גם גֶ'ה רינפוצ'ה, שם שמשמעותו אדון יקר, הדגיש את חשיבותו של לימוד התרגול הסוטרי לפני שמתקדמים לתרגול טנטרי אזוטרי. לפי לוח השנה הטיבטי יום ההולדת של האיש הקדוש הוא ביום ה-25 של החודש העשירי. מסדר הגלוקפה הוא הצעיר והגדול ביותר בבודהיזם הטיבטי ושושלת הדלאי לאמה שייכת אליו. ביום החג המנזרים מקושטים במנורות ובנרות ובערב הנזירים מנגנים בתופים ובחצוצרות וגם מבעירים נפצים. מבחינתם זהו היום החשוב ביותר אחרי יום הולדתו של הבודהא.
מסדר הגלוקפה התפשט בטיבט ומשם הגיע גם למונגוליה וללאדק, אזור בהימאליה ששוכן בתוך גבולותיה של הודו. הלאדקים חוגגים את הלוסאר, ראש השנה הטיבטי, בארועים שמתחילים ביום הולדתו של צונקה-פה ונמשכים עד היום האחד-עשר בלוח השנה הטיבטי. בחג הזה הם סוגדים לאלים ולאלות ומקשטים לכבודם את הבתים בעבודת אומנות בצורתם של סמלי הבודהיזם שעשויות מקמח שמסמל מזל טוב לקראת השנה החדשה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
