 |
/images/archive/gallery/620/268.jpg מכירות
Peter Kaminski, Flickr  |
|
|
|
|
| לימור גינזבורג הלכה לעבוד בקניון אמריקאי, וחזרה עם שנים עשר תרגילים רוחניים לעשיית כסף
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
לימור גינזבורג
25/10/2006 9:57 |
|
|
|
|
|
|
|
עשיתי הרבה דברים בחיי שאפשר לקרוא להם רוחניים. שתיקה חודש וחצי במנזר, קריאה בזוהר על בסיס קבוע, דמיינתי הילות, וירדתי לעולם הרוחות. אבל, לראות את הקשר הברור שבין החיים לרוח, בזה תמיד התקשיתי. לעמוד בפקקים, לשלם דוחות, לקום בבוקר, לצאת לדייטים, להתעמת עם הצד האכזרי, המחוספס, הגשמי וחסר ההתעלות שבחיים ועדיין להרגיש מחוברת באותו זמן לצד הרוחני שבהם, בזה, אני מודה, איני מצטיינת.
כשזה מגיע לפרנסה למשל, מי באמת יכול למצוא את הקשר? האם תחום העיסוק עקרוני? אני מוכנה להסכים שתחום הפרנסה לא צריך לפגוע בחברה או בעצמי (כמו רוצח שכיר, סוחר סמים או פקח חנייה) אבל האם מתקשרים ומטפלים עושים עבודה יותר רוחנית מפקידה בבנק, ולמה? הכל תלוי בכוונה ובדרך, כך נראה לי.
כבר שמעתי שכסף זה אנרגיה - לא עשיתי את הקורסים האלו - "לפתוח את הצ'אקרה של הכסף" וכאלה, אבל לקחתי קורס מעשי - הלכתי לעבוד בקניון בארה"ב.
כן. אני - קניון - מכירות - מכשירים לעיצוב שיער – כסף - מצא את הקשר.
להיות חלק משטיפת המוח הצרכנית, תעשיית האשליות והתחליפים
לאושר?? אני??? בשביל הכסף??? לעמוד יום שלם בתוך מרכז קניות קלאוסטרופובי שאין לי בו שום עניין כקונה, ולפתות אנשים לבזבז על משהו שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו?
להטריד ג'אפיות מעודנות ממרוצתן, לטלטל את מחלפותיהן ואז לבקש ים כסף עבור העונג ליישר את שערן במגהץ מקרמיקה? סליחה? אני, בגילי?
מאותגרת מכירות, החלטתי לראות אם אני יכולה להיות טובה במשהו מאוס שכזה. לעשות משהו שאני שונאת ולגלות בו עניין, נראה לי משימה ראויה. נפלתי לידיו של גורו גיל, כריש המכירות, כפרוייקט שיקומי. עלי הוא הוכיח את התיאוריה:
"כולם יכולים להצליח, רק צריך לרצות".
כשעומדים על העגלה בקניון המצוחצח כסרסור נכלם, גבירות קרירות מתייחסות אליך כאילו אתה אויר. כשאני מעמידה פנים שכל מה שמעניין אותי הוא אם הן מיישרות או מייבשות, חוקי עולם הרוח והחומר עומדים מולך חד משמעית.
ושיהיה ברור - זה לא קל, זה לא נעים, והכסף לא נופל עליך מהשמים. נהפוך הוא. צריך לעבוד. והעבודה המאוסה הזו, אם עושים אותה כתרגול רוחני, לא רק נהנים ממנה, גם מרויחים. בכל המובנים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מחשבה יוצרת מציאות
|
|
|
 |
|
|
|
תרגול רוחני מספר 1: אתה הולך לקבל את התשובה "לא" 100 פעם וזה בסדר.
נראה אתכם. בהתחלה פניתי רק אל מי שנראית נחמדה - לא מסורקת – צעירה - לא מזיקה - חייכנית - ונראה לי שהיא תסכים. לאט התרגלתי פשוט לפנות לכולם. שיגידו לי לא. אדרבא. מספר מאה ואחת עלולה להגיד כן, לקנות שניים, להביא חברה שתתלהב, או שההמונים יעצרו לראות מה נעשה בשערה. אתה תשכח מהמאה שאמרו לא. ויתחילו מאה חדשים.
תרגול רוחני מספר 2: מחשבה יוצרת מציאות.
אין "יום רע". אין "אנשים בלי כסף". אין "היום לא הולך לי". אמור - היום אמכור 10 חתיכות ב-1500 דולר.
תרגול רוחני מספר 3: אני לא מטרידה אנשים, אני מציעה להם משהו שישנה את חייהם.
אני חוסכת להם עד שעה וחצי כל בוקר ביישור השיער, שיראה מבריק ורך, ויגרם לו הרבה פחות נזק ממה שהן הולכות לעשות לו. הן יכולות ליישר, לתלתל, לעשות גלים וסגנונות עיצוב באותו מכשיר. אה, וזה בא עם אחריות. אז במקום להרגיש עלוקה מושפלת - לחייך בנונשלנטיות, ואם הם הלכו, לאחל להם יום נפלא.
תרגול רוחני מספר 4: להיות מדוייקים.
אפשר לפלרטט עם הלקוח, להתבדח, להתיידד, ולחלק חוויות. זה אפילו עוזר לקירוב הלבבות. אבל - צריך להיות ברור כל הזמן - שהמוצר הוא המרכז. מכירה מכירה מכירה. זה מביך, זה מרגיש בזוי. אבל בשביל זה אני שם.
תרגול רוחני מספר 5: מאה חמישים דולר זה לא הרבה כסף.
גיל: "זמן זה הרבה כסף. שיער בריא זה הרבה כסף. מאה וחמישים דולר - זה לא הרבה כסף". מגהץ זול עולה בין 25 ל-50 דולר. צריך בין שעה לשעתיים כדי ליישר איתו את השיער. בינתיים שורפים, שוברים, חורכים את השיער, ומפצלים את קצוותיו. יישור יפני עולה 800 דולר, הורס את השיער עם כימיקלים, ומאבד מחינו כשהשיער צומח. טיפול במספרה עולה מ-30 דולר ל-100 דולר לפעם, ומחזיק בערך יום. מאה חמישים דולר זה לא הרבה כסף. הם הולכים לשלם בכל מקרה, ועדיף שזה יהיה בכסף. (ואגב הם משלמים לי גם בגלל שעמדתי שם כדי להסביר להם את זה).
תרגול רוחני מספר 6: הרצון שלי הכי קובע (זה התרגול החשוב מכולם).
גיל אומר את זה ככה: "כל אחד מוכר לכל אחד (טוב בסדר, יש גירסאות פחות מטריאליסטיות של העולם) את מוכרת להם מה שאת רוצה, והם מוכרים לך ש'לא היום', 'אין לי כסף', 'אני לא צריכה', 'כבר יש לי אחד' ו'אין לי זמן'. השאלה היא מי יצליח למכור למי, היא לך, או את לה". זה לא קל לשים את הרצון שלך לפני זה של מישהו אחר, שלא תכנן לרצות מגהץ, להוציא היום סכום כזה, או ממהר לקנות סניקרס. ועדיין - הרצון הוא מה שקובע. נכון, זה אגואיסטי ופסול בעיני להכריח מישהו לקנות. מי כמוני מבינה, אסטרונאוטית שכבר מצאה את עצמה קונה משהו מיותר בגלל איש מכירות חלקלק. מצד שני, כמה פעמים נכנעתי בגלל שהרצון של מישהו גדול משלי, כי נתתי לאנרגיה שלו להשתלט? תרגול רוחני מספר 6 חשוב מאוד בעיני ככלי. כדאי לפתח אותו, ולהשתמש בו בתבונה. כשעמדו מולי שתי ילדות סיניות ושאלו אותי אם להוציא את כל הכסף שהיה להן לקניות לביה"ס (עוד בגדים, כנראה) או על המגהץ, נאלמתי דום. עד כאן. לא רציתי לקחת אחריות כזו גדולה. הבוס שלי בטוח לא אהב את זה. אבל כתרגול (ותרגול קשה) זה כדאי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אני שולטת
|
|
|
|
|
|
|
תרגול רוחני מספר 7: כסף אכן זה אנרגיה. נא להתלהב.
הם לא משלמים לי על המכשיר. הם משלמים לי על האנרגיה. אני מלהיבה אותם, משמחת אותם, ומטעינה את המכירה באנרגיה. הם נמשכים אל אנרגיה חיובית, וזה מה שאני בעצם מציעה להם. מוכר קודר פנים ומחריב שמחות לא ימכור.
תרגול רוחני מספר 8: אני השולטת במצב. (תרגול קשה, המשך למספר 6)
אני קובעת את ההתנהלות בסיטואציה. על מה מדברים, קצב העניינים והמעבר משלב לשלב. כבר ראיתי את גיל משתיק לקוחה שלקחה חירות לפטפט. כשאני אומרת "אחרי לקופה" היא צריכה להבין שהיא בכיס שלי. כמו גבר, לחזר בעדינות ובעקיפין עד למיטה, בלי שהיא תבין איך זה קרה.
תרגול רוחני מספר 9: אני מוכרת סחורה ששוה את המחיר שלה.
יש מגהצים דומים שנמכרים במאתיים. יש מגהצים גרועים מזה שנמכרים ביותר כסף. אפשר להוריד את המחיר, ולקבל פחות כסף. אבל אם אני מאמינה שהמגהץ (ואני) שוים את הכסף הזה, אני אצליח למכור אותו במחיר הזה.
תרגול רוחני מספר 10: יש ניסים. והם קורים ב"מול".
הם יקרו לזה שרצה הכי הרבה. לפעמים תפסיד מכירה גדולה ופתאום תגיע שלישייה שתקנה דווקא ממך כי עמדת בדיוק על דרכם (ולא המוכר הפלגמט השני). למה אליך? נו, רוחניות, בחייכם, שידרת כל היום שאתה רוצה, ומה שרוצים מקבלים.
תרגול רוחני מספר 11: יש ניסים, אבל אין מזל.
מבולבלים? אין מזל. את הניסים מרויחים במאמץ ברצון ובזיעה. מי שהכי רוצה, הכי רץ, הכי משקיע, קורים לו הניסים הכי גדולים. כמה שרוצים יותר מקבלים יותר, אבל צריך להרויח את זה. זה נכון.
תרגול רוחני מספר 12: זה בסדר שאני עושה כסף.
כמה פעמים דילגתי מהמחיר המלא להנחה שהמצאתי לאותו יום, למרות שהם לא הזיזו שערה בגבה? לתת לי ככה 150 דולר ביד, על מה? התרגול שלי זה להגיד את המחיר המלא בלי להתקמט כשהם אומרים "טוב".
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/619/767.jpg
הדוכן בכבודו ובעצמו |
|
|
|
|
|
|
|
|
הוכחה במספרים מדוייקים
|
|
|
|
|
|
|
נראה שהצלחתי להוציא שנים עשר כללים מבית מדרשו של גיל, כריש המכירות האלטרנטיבי. כמה אמריקאי מצידי. פעם, אחרי שגיל חצב בלהבות אישה אמריקאית, ניגש אליו בנה הקטן ולחץ את ידו. "וואו, אתה יודע לדבר, מאן, פתחת לאימא שלי את הארנק!" "בדיוק" אמר לו גיל, "ואם תרצה משהו מספיק חזק, פשוט תיגש ותיקח".
יש לי תחושה שהכתבה הזו תקומם עלי הרבה קוראים. וזה בסדר. המכירות האלו מלמדות אותי. אני אצליח למכור דברים שאני מאמינה בהם. אני אדע להציג את עצמי בכבוד ולא כהרגלי תחת האימג' של האנדרדוג השלומיאלי (מי שלא זכה לראותי מקלידה בקופה לא ראה דבר מעורר חמלה מימיו).
אני יודעת שוב - שאין דבר העומד בפני הרצון - גם אם הוא הרצון שלי - ומחשבה יוצרת מציאות. המכירות רק משקפות לך את זה מול הפנים יום אחר יום. זו הזדמנות לתרגול על רטוב, ולקבל את ההוכחה במספרים מדוייקים. כמה? זה משתנה, זה התחיל נמוך, והתחיל לטפס. לאט, אבל כן, זה אפשרי לעשות כסף. זה כמעט תמיד בלתי צפוי. זו תחושה משונה. מעין תמורה, על מה? על עבודה.
|
|
|
|
|
|
|  | | לימור גינזבורג
| /images/archive/gallery/308/279.jpg  | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
