 |
/images/archive/gallery/600/317.jpg מלאך מבשר רעות
 |
|
|
|
|
| ספר הנבואות של יוחנן איש-ירושלים נכתב לפני 900 שנה על ימינו אנו, ומתאר את העוני, המצב האקולוגי, הסכסוך הערבי-ישראלי, הסחר באיברים, ההנדסה הגנטית וההתמכרות לטלוויזיה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
עמית ויסברגר
27/9/2006 14:09 |
|
|
|
|
|
|
|
"ספר הנבואות" נכתב לפני כמעט תשע מאות שנה בידי יוחנן איש-ירושלים (Jean de Jerusalem), ממיסדי מסדר הטמפלרים. יוחנן איש ירושלים השתתף באחד ממסעות-הצלב וביקר בעיר הקודש, ונחשב לקדוש ולנביא.
הספר המיוחס לו כולל ארבעים קטעים. שלושים הקטעים הראשונים חוזים את מצב האנושות וכדור-הארץ "לכשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף", כלומר ימינו אנו, תחילת שנות ה-2000. עשרת הקטעים האחרונים מדברים על העידן הבא: "כשימלא האלף אשר באה אחרי שנת אלף" כלומר, סוף שנות האלפיים, בעוד כאלף שנים.
 |
| קץ עידן הפראים |
|
החלק השני של הנבואה: בעוד אלף שנה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
את האירועים והתופעות הרבות שהמתוארות לפני כ-900 שנים אפשר אולי לזהות כבעיות הקשות שהאנושות של היום מתמודדת עמן: סמים, איידס, ההשתעבדות למדיה, תרבות הצריכה, יחסי המערב העשיר עם העולם השלישי העני, גלי ההגירה הגדולים, שכונות העוני והפשע בערים הגדולות, צפיפות האוכלוסין, זיהום האוויר והמים, הנדסה גנטית, החור באוזון והתחממות הפלנטה, תופעת המדבור, סחר בילדים, סחר-איברים, אסונות טבע, מלחמות הרסניות ואפילו הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
החלק השני מצייר תמונה אחרת לגמרי, ומנבא עידן של טוהר, רוחניות, הרמוניה בין בני-האדם לבינם וביניהם לטבע, "עידן חדש" ו"לידה שנייה" לאדם – אלא שהוא יהיה רלוונטי מבחינתנו (אם נאמין לנבואה) רק בעוד כאלף שנים.
הטקסט המקוצר מובא כאן בתרגום מצרפתית, בניסיון לשמור על הסגנון האלגורי, הפיוטי והמקראי-משהו של המקור.
אוצר המילים והמושגים בהם השתמש יוחנן איש-ירושלים לקוח מהעולם הנוצרי של ימי-הביניים, כמו "דת המשיח", "דתות הכופרים" או "אנשי-הפרא" (Les Barbares). אך ניתן לפרש את הדברים גם כמשל לתופעות רחבות ועמוקות יותר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ספר הנבואות של יוחנן איש-ירושלים
|
|
|
 |
|
|
|
א
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
ויהי הזהב שוכן בדם
והמביט השמיימה מטבעות יספור בם
והנכנס למקדש את הרוכלים פגש
והאדונים יהיו לחלפנים
וגזלנים
ותגן החרב על הנחש.
ותכסה האש
ותהא כל עיר סדום ועמורה
ויהיו ילדי-הילדים ענני-בערה
ויניפו הדגלים הישנים
ב
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
ויאכלס האדם ביצוריו
את השמים והארץ והימים
ויפקד פקודות
ויחשוק בכוחות האלוהים
ולא ידע גבולות
אבל הדברים את עצמם יהפכו
ויתנודד כמלך שיכור
וידהר כפרש עיוור
ויאיץ בסוסו בדרבנותיו אל תוך היער
ובקצה הדרך התהום תפער.
ג
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
ויצמחו מגדלי בבל
כעשבים שוטים בכל רחבי תבל
במזרח ובמערב
והשדות יינטשו
ויהי רק חוק אחד – כל אדם לעצמו ולכנופייתו
אבל הפראים בערים ישכונו
והלחם לא עוד יהיה לכולם
והשעשועים סיפוק לא ייתנו
אזי יקומו אנשים ללא-מחר
ויציתו את השריפות הגדולות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סקס, סמים ואיידס?
|
|
|
|
|
|
|
ד
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
וישכון הרעב בבטנים כה רבות
ותצרוב הצינה ידיים כה רבות
עד אשר יבקשו להם האומללים עולם אחר
ויבואו סוחרי-האשליות להציע הרעל
אבל הוא את הגוף יחריב ובנשמות יזרע רקב
ואותם אשר הרעל בדמם עורבב
כחיות-פרא במלכודת יהיו
וירצחו ויאנסו ויעשקו ויגנבו
ויהיו כל הימים כולם יום-דין.
ה
כשיתחיל האלף אשר באה אחרי שנת אלף
ויבקש כל-אחד תענוגות כמה שניתן להגשים
ויגרש הגבר את אשתו וישא תחתה נשים אין-ספור
והאשה תלך בדרכים נבובות ותיקח לה את אשר
ישא-חן בעיניה
אבל לילד לא יהיה מחנך להנחותו
ויהי כל-אחד ערירי וגלמוד
ותאבד המסורת
וישכח החוק
כמו לא הייתה הבשורה
וישוב האדם ויהי לפרא.
ו
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
וייקח האב את בתו להתענג בה
והגבר את הגבר והאישה את האישה
והזקן את הילד התם
ויהי הדבר גלוי ותאבד הבושה
אבל הדם יהא טמא
ונפוץ הרע ממיטה למיטה
ויתקבצו בגופים כל רקבונות העולם
ויושחתו הפנים וכחשו הגפיים
והאהבה תהה מורא על אותם
שרק בבשר אהבתם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לכל דבר מחיר
|
|
|
|
|
|
|
ט
כשיתחיל האלף אשר באה אחרי שנת אלף
וישפטו בני-האדם בינם לעצמם
כל אחד על פי דמו ודעתו והצרכים
ולא-יקשיב איש מהם ללבם הדואב של הילדים
יסלקום ויגרשו מעליהם כאפרוחים
ואיש לא-ידע להגן עליהם מהיד-הקשה
אשר בכפפת-הברזל
ותציף השנאה את הארצות
אשר בשקט ובשלום ראו את עצמן לבטח שוכנות
ואיש לא ימלט גם לא הזקן גם לא הפצוע
ויחרבו הבתים ונבזזו
וייקחו אלה את מקומם של אלה
ויעצמו כולם עיניהם שלא לראות באונס הנשים.
י
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
וידע כל אדם את אשר יקרה בכל קצוות הארץ
ויראה את הילד שעורו חדור בעצמותיו
ואת הילד שנחיל הזבובים כיסה עיניו
ואת זה הנרדף כאותו עכברוש.
אבל האדם אשר יראה יסב ראש
כי לעצמו רק ידאג
חופן גרגירים ייתן תרומה
והרי על שקים מלאים משכבו
ואת אשר ייתן ביד אחת לקוח ייקח בידו השנייה.
יא
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
וסחר האדם סחורות בכל דבר
ויהי מחיר לכל דבר ודבר
לעץ ולמים ולחי
ולא-יהי דבר דבר-ניתן וכל דבר דבר-הנמכר
אבל האדם לא-יהיה אז אלא שק-בשר
ויסחר בגופו כבנתח בקר
ותלקח ממנו עינו וילקח לבו
ולא-יהיה דבר קדוש בו
לא חייו ולא נשמתו
ויהי המקח על עורו שנפשט ועל דמו
כנבלה זו אשר יבתרוה.
יב
כשיתחיל האלף אשר באה אחרי שנת אלף
ושינה האדם זה מכבר את פני האדמה
ויהיה לשליטם ואדונם של היערות והעדרים
ויקב את האדמה ואת השמיים
ויחרוץ תלמים בנהרות ובימים
אבל האדמה תהה ערומה ועקרה
האוויר ישרוף
והמים יצחינו
וייבלו החיים כי האדם כילה את אוצרות תבל
ויהי האדם בודד כזאב
ובשנאת-עצמו שרוי.
יג
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
גם את הילד ימכרו
ויהיו אשר ישתמשו בו כחפץ
כדי להשתעשע בעורו החדש
ויהיו אשר ינהגו בו כבבהמה-משועבדת
וחולשתו הקדושה של הילד תשכח
והסוד הגלום בו
ויאלפוהו כאותו הסייח
או כטלה להקיז לו דם
ולא-יהיה אז האדם אלא פרא-אדם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שלטון רקוב ואסונות אקולוגיים
|
|
|
|
|
|
|
טו
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
וימלכו שליטים שאין בלבם אמונה
ויצוו על המונים תמימים חסרי-אונים
ויסתירו פניהם ולא-יגלו סוד שמם
ויהיו מצודותיהם חבויות ביערות
אבל הם שיחליטו על כל וכל
ולא יוכנס איש לחוג מסדרם
וכל צמית יחשוב כי הוא פרש חופשי
ויתחמקו רק ערי-הפרא והכופרים
אך המה תבוא מפלתם ראשונה
וראשונים ישרפו חיים.
טז
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
ויהיו בני-האדם כה רבים על פני ארצות-תבל
וידמו לקן-נמלים אשר תחבו בו מקל
ויתרוצצו וישרצו והמוות רמסם בעקבו
כרמוס רמשים מבוהלים
וידחקום טלטלות גדולות זה כנגד זה
ויתערבבו כהי-העור בבהירי-העור
ובני דת המשיח בדת הכופרים
מקצתם יטיפו לשלום מזויף
אך בכל תשרור מלחמת שבטים-אויבים.
יח
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
לא ילכו עוד בני האדם בדרכי-האל
ויאמרו להוביל חייהם כמו סוס
ויאמרו לבחור את תינוקותיהם בבטן נשותיהם
וישמידו את אלה אשר לא-יאהבו
אך מה יהי גורלו של האדם אשר את עצמו חשב לאל?
יתפסו החזקים באדמות הטובות ובנשים היפות
והאביונים והחלושים יהיו לבהמות
ויהי כל כוך למבצר-על
והפחד ישב בכל לב כרעל.
יט
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
יעלה במסתור המסדר השחור
ותהה השנאה דתו והרעל - צבאו
ולא-ישבע זהב עוד ועוד רצונו
ותשתרע מלכותו על הארץ ועל ים
ויהיו משרתיו מאוחדים ביניהם בנשיקת-דם.
הצדיקים והחלושים יכנעו לסדריו
והחזקים יציעו עצמם לשרתו
במחשכים יכתיב את חוקו הנבזה
וימכור את רעלו אפילו בבתי-האלוהים
ותצעד כך תבל ותחת רגלה העקרב הזה.
כ
לכשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
וישבו רבים מבין האדם וידיהם שלובות
או שמא יצעדו, ולא ידעו אנה, בעיניים ריקות
כי לא-עוד נפחיות יהיו להם ליצור את המתכות
ולא שדות לחרשם
כזרע שלא יכול להשריש שורשו יהיו
נוודים וחסרי-כל, מושפלים ומיואשים
רבים בתוכם יהיו הצעירים והזקנים
בני בלי-מקום
ורק המלחמה להם מקור חום
וילחמו קודם איש באחיו וישנאו את חייהם.
כא
לכשתתחיל האלף אשר באה אחרי שנת אלף
ויחלו המים ותחלה האדמה
ומחלתם תכה באדם ותאיים עליו
וירצה לחדש את שהשמיד ולשמר את מעונו
ויפחד את העתיד
אבל הנה ומאוחר כבר המועד
וינגוס המדבר בארץ ויהיו המים נסוגים והולכים אל המעמקים
ויפרצו פעם בפעם ויישטפו עמם הכל
כאותו המבול
ולמחרת יחסרו והארץ תיבש כמו לא ידעתם
והאוויר יכרסם בגופים התשושים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נשמתו נשמת גמד וכוחו ככח הענק
|
|
|
|
|
|
|
כד
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
וידע האדם להחיות תעתועי-חזיונות
וישטה בחושים ויאמין לגעת בדבר שאיננו
ויילך בדרכים שרק העין תראנה
ויוכל החלום לנפוח חיים
אבל האדם כבר לא ידע להפריד בין מה שיש
ומה שאין
ויאבד במבוכי הדמיון
ואותם אשר ידעו להוליד חזיונות-התעתועים
ישחקו באדם התם ויבלבלוהו
ורבים האנשים אשר יהיו לכלבים מתרפסים.
כה
כשיתתחיל האלף אשר באה אחרי שנת אלף
והאדם לא יכיר את החיות אשר העלה נח על תיבתו
ויאחז בידיו רק חיות אשר שינה ויצר לפי רצונו
ומי ידאב את סבלם החי ויאזין לזעקתם?
ויעשה האדם את מיני החיות לפי צרכיו
וייכחד מינים אין-ספור
ומה יהי גורל האדם אשר שינה כך את חוקי החיים
ועשה מהחי גוש-בוץ
הראוי יהיה בעיני האלוהים או בן-שטן ייקרא לו?
כו
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
צריך לפחד בשביל ילדו של האדם
יארבו לו הרעל והיאוש
וירצה בו האדם למען-עצמו ולא למענו-הוא
או למען העולם
ויסחרו בו לרודפי-התענוגות ולעתים ימכרו את גופו
אבל גם הוא שהוריו ישמרוהו עמם
ויהי צל המוות מרחף על רוחו
ויהיו חייו בצעצועים ובתעתועים
והמה ידריכוהו באין לו מחנך זולתם
ולא-ידע איש ללמדו כיצד לקוות ולפעול.
כז
כשיתחיל האלף אשר באה אחרי שנת אלף
ויחשב האדם את עצמו לאלוהים
והלא אינו יותר מתינוק ביום היוולדו
שטוף רגז וקנאה ייכה בכל
והנה זרועותיו חמושות הן בעצמה הרבה שחמס לו
וכפרומתיאוס עיוור יוכל להרוס ולהחריב את כל אשר סביבו
נשמתו נשמת גמד וכוחו ככח הענק
וישעט כך בצעדי אדירים אך לא ידע באיזו דרך הוא מהלך
ויכבד ראשו מרב ידע
אך לא ידע מדוע הוא חי ולמה הוא מת
ויוותר כאותו כסיל מפרכס או תינוק מילל
כט
כשיתתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
ותהא המלחמה לחם חוק של ממלכות שלמות
גם אותן שמעבר לגבולות רומא
בני אותה העיר ישספו זה את גרונו של זה
ותהה מזה מלחמת שבטים ומזה מלחמת דתות
היהודים ובני דת-אללה יתקוממו זה כנגד זה
ולא ייחדלו מריבתם
ותהא להם לשדה-קרב ארץ-קודש המשיח
ויבקשו הכופרים להגן על טוהר דתם
אך לפניהם יראו רק ספק ועמידה עיקשת
ל
כשיתחיל האלף אשר בא אחרי שנת אלף
ויכנס האדם אל מבוך החושך
ויפחד ויעצום את עיניו כי לא-ידע עוד לראות
ויחשוד בכל ובכל צעד יחשוש
אבל ידחף הלאה כי המנוחה תיאסר עליו
קולה של קסנדרה יהדהד ברמה חזק וברור
אך הוא לא ישמע
כי להחזיק בקניין ירצה עוד ועוד האדם
ויאבד ראשו בחזיונות-תעתועים
שליטיו יהתלו בו
ויהיו רק רועים רעים בעולם.
מחר: האלף הרביעי
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
