 |
/images/archive/gallery/564/895.jpg מה את מורחת על עצמך?
צילום: סטוק אקסצ'יינג'  |
|
|
|
|
|
|
| אתם אוכלים בריא ומקפידים על מזון אורגני. אבל מה אתם מורחים על הגוף שלכם? הנטורופטית שני ריף פרופסורסקי על דאודורנטים קטלניים ושאר קרמים מזיקים. ויש גם מתכון לתכשיר דוחה יתושים טבעי לחלוטין. טור חדש |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רבים חושבים כי הזנת הגוף והימנעות מרעלים מתחילה ונגמרת במזון בריא. האמת הכואבת היא שחומרים מזינים ורעילים כאחד נכנסים ויוצאים מגופנו גם דרך מערכת הנשימה, השתן והעור. לכן יש חשיבות רבה גם למה שאנחנו שותים, נושמים ואפילו מורחים על גופנו.
לפי הגישה ההוליסטית, והדבר בולט במיוחד בהומיאופתיה הקלאסית, כל בעיה בעור היא ביטוי חיצוני לבעיה פנימית (אלא אם מדובר למשל בכוויה נקודתית בגלל שנגענו במשהו חם - וגם זה נתון לוויכוח). כשאני אומרת "פנימית", אני מתכוונת הן לרמת ההזנה או ההרעלה הפיזית שבאה מתוך הגוף, והן לרמת הנפש. למשל אטופיק דרמטיטיס (מה שמכונה "אסתמה של העור") אצל תינוקות, אקנה אצל מתבגרים, קמטים אצל מבוגרים ותופעות אחרות הינן ביטוי הן להזנה בלתי מספקת מחד ועודף רעלים מאידך, והן למתח נפשי.
לכן אם נטפל בבעיה באמצעות מריחת קרמים למיניהם, לא זו בלבד שלא נפתור את שורש הבעיה, אלא שהיא גם תלך ותעמיק ותתבטא במקומות אחרים ויותר רגישים, כגון הריאות (העור נחשב "הריאה השלישית"), המעיים או מערכת העצבים. לפעמים יש מקום גם למריחה חיצונית של קרם טבעי על-מנת להקל על המצב, אולם טיפול חיצוני כזה צריך לבוא במקביל לטיפול פנימי ולא במקומו. מדובר בעיקר במצבים של גרד שלא נותן מנוח וגורם להתגרדות, ליצירת פצעים וזיהומים משניים שרק מחמירים את המצב, וכן מחמירים את חוסר השקט שהוא לעתים הגורם המרכזי מלכתחילה.
בתעשיית הקוסמטיקה קיימים חומרי גלם רבים, שחלקם בריאים לעור (ובכלל לגוף), וחלקם ממש מזיקים. הנזק שבמריחת חומרים כימיים על העור מתבטא במספר מישורים:
א. פרט למצבים שהזכרתי לעיל
(כוויות וגרד בלתי נסבל), טיפול חיצוני בבעיה שמתחילה מבפנים משול לכיבוי נורת האזהרה ברכב שמתריעה על חוסר בדלק/שמן/מים כי הבהוב הנורה מעצבן אותנו, במקום להוסיף למנוע את מה שצריך להוסיף.
ב. החומרים הכימיים נספגים דרך העור וחלקם עוברים משם אל זרם הדם ודינם כדין כל חומר כימי אחר שאנחנו אוכלים, שותים או נושמים: הם צריכים להתפנות מהגוף, מה שמעמיס על מערכות פינוי כמו הכבד והכליות.
ג. חלקם סותמים את נקבוביות העור, מה שמפריע לעור לנשום (ועל כך בהרחבה בהמשך).
אלפי מוצרי המדף הקיימים כיום בשוק מתחלקים לשלושה חלקים: המוצרים על טהרת החומרים הטבעיים, העשויים אך ורק ממרכיבים צמחיים ו/או מינרלים - אלה המוצרים היחידים עליהם אני ממליצה; המוצרים שאינם מתיימרים להיות טבעיים ומהם מתרחק כל מי שיש לו קצת מודעות לנושא; והסוג השלישי שהוא הבעייתי ביותר בעיני: המוצרים המתהדרים בהיותם מכילים מרכיבים צמחיים, ויטמינים וכו' ושלפעמים אף נכתב עליהם "על בסיס שמנים ארומטיים", אבל אם מסתכלים היטב על התווית רואים שהמרכיבים העיקריים באותו תכשיר הם אותם מרכיבים כימיים בעייתיים, אליהם הוסיפו גם כמה חומרים פעילים טבעיים וטובים.
בין מוצרי הקוסמטיקה הנפוצים ששימוש בהם עשוי להיות לא בריא (במידה והם עשויים מחומרים לא טבעיים) נמנים הסבונים, שמפו ומרכך שיער, קרם גוף, קרם ידיים, קרם רגליים, קרמים שונים לפנים, בשמים, איפור, תכשירים דוחי יתושים, דיאודורנטים, קרם הגנה לשמש (או יותר גרוע מזה: קרם שיזוף), ועוד ועוד.
הפעם אתמקד בשלושת האחרונים ברשימה, שהם רלוונטיים ביותר לתקופת הקיץ.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
איך רוקחים דוחה יתושים טבעי?
|
|
|
 |
|
|
|
התכשירים המקובלים לדחיית יתושים בדרך כלל מכילים כימיקלים חזקים למדי, שחלקם נספגים דרך העור וחלקם דרך מערכת הנשימה. במקום זאת, אפשר להכין תכשיר ביתי פשוט על בסיס שמנים צמחיים: בבקבוק (עדיף מזכוכית כהה) מכניסים שמן שקדים או שמן בסיס אחר מכבישה קרה, שלתוכו מטפטפים שמן ארומטי ציטרונלה, שידוע בתור דוחה יתושים, ואליו ניתן לצרף שמנים נוספים: רוזמרין, מנטה, קינמון ועוד, עד שמתקבלת לתערובת בעלת ריח נעים למשתמש. היחס הוא טיפה שמן ארומטי לכל 2 מ"ל שמן בסיס. לתינוקות - 1 טיפה לכל 6 מ"ל. תוך כדי מריחה ניתן גם לעסות את העור, והרווחנו שמן עיסוי נחמד. אם מורחים גם על השיער, הדבר עוזר מאוד גם בדחיית כינים ובמיוחד בהוצאת הביצים אם כבר נדבקנו. הבן שלי אוהב להשתמש בשמן הזה כתחליף ג'ל לשיער, והוא עשה זאת במחנה קיץ שבו כולם סביבו נעקצו מיתושים והוא לא (למרות שבד"כ הוא מאוד רגיש). בנוסף, השמן גם מזין את העור ומעניק ריח נעים, מה שמפחית את הצורך בשימוש בקרמים ובדיאודורנטים. בסופו של דבר, בדרך אגב ובלי שהתכוונו לכך, הפתרון הזה יוצא הרבה יותר חסכוני מקניית מספר תכשירים שונים. אזהרה: יש להימנע מחשיפה לשמש למשך מספר שעות לאחר מריחת השמן, מכיוון שחלק מהשמנים הארומטיים מגבירים את רגישות העור לשמש. זה לא בעייתי כי במילא בעיית היתושים היא בעיקר בערב. כמו כן יש להימנע ממריחה קרוב לעיניים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דאודורנט קטלני
|
|
|
|
|
|
|
הבעייתיות של הדיאודורנטים מתחלקת למספר תחומים:
1. חלקם הגדול מכיל אלומיניום, חומר בלתי סימפטי שהרעלה שלו עלולה לגרום לתופעות נוירולוגיות שונות (ועל כך בהרחבה באחד הפרקים הבאים).
2. דיאודורנטים רבים מונעים לא רק את ריח הזיעה אלא גם את הזיעה עצמה. הזיעה חשובה מאוד הן לוויסות טמפרטורת הגוף (לכן אנחנו מזיעים יותר בקיץ), והן לפינוי רעלים מהגוף (ולכן לפעמים לזיעה יש ריח לא נעים). אם נמנע את הזיעה, הדבר יכביד על מערכות הפינוי האחרות וגם יקשה על ויסות טמפרטורת הגוף. כמו כן סתימת נקבוביות הזיעה עלולה גם לגרום להצטברות רעלים באזור. ישנם הטוענים כי הדבר עלול להגביר את הסיכוי לחלות במחלות הקשורות לבלוטות הלימפה באזור בתי השחי, כולל סרטן השד. יש להדגיש כי גם אם הדבר נכון (והוא אכן הגיוני), זהו רק גורם אפשרי אחד מני רבים.
3. ככל שהגוף רווי ביותר רעלים, כך ריח הזיעה יותר חריף. אם נדאג לניקוי שוטף של הגוף מבפנים ומבחוץ, יפחת ריח הזיעה ומכאן גם הצורך בשימוש בדיאודורנטים. ניקוי פנימי וחיצוני כוללים: מזון מלא ונקי מרעלים ועתיר סיבים תזונתיים המסייעים לפינוי דרך המעיים; שתייה מספקת של מים המסייעת לפינוי דרך הכליות; מקלחות תכופות כולל שפשוף העור בליפא טבעית; פעילות גופנית המעודדת זרימת הדם והלימפה ומרכזת את ההזעה לתקופה קצרה ביום; הרפיית מתחים ועוד.
כל הפטנטים של סודה לשתייה, האבן וכו' - עובדים אצל חלק מהאנשים ואצל חלקם לא, כך שזה עניין של ניסוי וטעייה.
במקום למרוח דיאודורנט, אפשר למרוח על הגוף שמנים עם ריח אהוב (ראו סעיף א') או לבחור שמן עם ריח שאוהבים ולטפטף טיפה אחת בכל צד, על החולצה (לא ישירות על הגוף אם השמן לא מדולל) באזור בתי השחי. לא לדאוג, שמן ארומטי טהור הוא נדיף ולרוב לא משאיר כתמים, במיוחד אם שמים על התפר. אני מסתובבת עם בקבוק של ילנג-ילנג בתיק ומדי פעם שמה טיפה על החולצה, וכבר כמה פעמים שאלו אותי מה זה הבושם הנפלא הזה. אגב, זה הרבה יותר זול מבושם איכותי ממוצע, והרבה יותר בריא.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאה אחוז הגנה טבעית משמש
|
|
|
|
|
|
|
ידוע כי חשיפה מוגזמת לקרני השמש מזיקה לבריאות, וכבר שנים רבות ממליצים לכולם להצטייד בקרם הגנה כמה שיותר חזק. בתקופה האחרונה התעורר ויכוח לגבי התכשירים המקובלים. מעבר להיותם מכילים חומרים כימיים כמו כל תכשיר קוסמטי אחר, ישנה שאלה לגבי יעילות החומר הפעיל המשמש לחסימת קרני השמש, והאם הוא לא גורם בעצמו לסרטן העור.
אני מעדיפה במקום זאת להשתמש בתכשיר ביתי המבוסס על קרם קלנדולה המזין את העור ובכך מונע את התייבשותו, בתוספת ויטמין C שהוא החומר הפעיל הנספג בעור (בעזרת גליצרין צמחי) ומונע את היווצרות הרדיקלים החופשיים ברקמת העור, שהם אלה הגורמים לסרטן בעקבות חשיפה לגירוי כגון קרינת שמש. החסרון של תכשיר כזה הוא שחיי המדף שלו לא ארוכים ויש לשמרו במקרר (ניתן לקחת לים למשך היום אך לשמור במקום מוגן) והוא לא עמיד במים כך שיש למרוח מספיק זמן לפני החשיפה לשמש וגם אחרי היציאה מהמים או ניגוב הזיעה אם אנחנו בטיול. היתרון שלו, מלבד היותו טבעי ומזין את העור, הוא בכך שהוא גם מרגיע את העור ולכן טוב למריחה לאחר החשיפה לשמש אם בטעות הגזמנו.
כמו כן, אם הגוף מוזן כהלכה, כלומר אם הוא רווי מספיק בוויטמין C (יש בדיקה ביתית פשוטה לכך), ויטמין A, ויטמין E, אבץ והכמות הנכונה של שמנים ממקור איכותי בלבד, הדבר יפחית את נזקי הקרינה לשמש.
קיץ נעים!
|
|
|
|
|
|
|  | | שני ריף פרופסורסקי
| /images/archive/gallery/556/672.jpg  | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | נטורופתית, מחברת הספר ''תזונה בריאה וטעימה''. מרצה בקולג' לרפואה משלימה ברמת אפעל. מפעילה עם בן זוגה חן את חוות הבריאות ''בית המרפא של חן ושני'' ביקנעם
| | | | |
|
|
|
|
![]()
|
| סקר |
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
