 |
/images/archive/gallery/554/633.jpg
צילום: Isado, Flickr  |
|
|
|
|
| מחקר מדעי מאשר: פטריות הזיה יוצרות חוויות מיסטיות משמעותיות ומשפרות את איכות החיים |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח
17/7/2006 14:54 |
|
|
|
|
|
|
|
מדעני מכון ג'ון הופקינס חקרו את המרכיב הפעיל שנמצא ב"פטריות הקדושות". המרכיב יכול לגרום לחוויות מיסטיות
או רוחניות הדומות לחוויות המוכרות לבני האדם מזה מאות בשנים. הפטריות זכו לעדנה באמצע המאה שעברה תודות לטימותי לירי, שניסה אחת מהן במכסיקו והתוודע אל עולם הטריפים. אולם בעקבות התלהבות היתר מהפטריות בשנות ה-60 ובשל השימוש בהן שנחשב לפרוע מדי, הן הורחקו משולחנות המעבדה והפכו לנחלתם של פורעי חוק.
במחקר החדש השתתפו אנשים בריאים, משכילים ומנוסים בתרגול רוחני. לאחר הטריפ המבוקר הם דיווחו על חוויה רוחנית משמעותית עבורם ועל שינוי לטובה באיכות חייהם.
החוויות יצרו אצל הנבדקים שינויים חיוביים בהתנהגות ובגישה, ששרדו לפחות חודשים אחדים - לא רק בעיני עצמם, אלא גם בעיניהם של חבריהם ובני משפחתם. החוקרים סבורים שיש מקום במעבדה גם לחוויות מיסטיות.
הרכיב הפעיל בפטריה הוא תרכובת צמחית ששמה פסילוסיבין ופעילותה מחקה את השפעתו של המוליך העצבי סרטונין במוח. ריכוז גבוה של סרטונין בדם גורם לתחושת נינוחות ולרוגע והוא מצוי בתרופות לטיפול בדיכאון. פעילויות כמו אכילת פחמימות ואורגזמה גורמות להפרשת סרטונין באופן טבעי ויוצרות אושר שיכול להיות מוסבר גם ברמה הכימית. לפסילוסיבין השפעה דומה לזאת של סמי הזיה שונים, אך לא ברור עדיין מהו האזור במוח, ובאיזה אופן הוא מושפע מהחומר.
המחקר, לדעת מבצעיו, מוביל גישה חדשה לחקר חומרים הזייתיים שבשנות ה-50 נחשבו לבעלי פוטנציאל טיפולי ולבעלי חשיבות בחקר התודעה והקליטה החושית. צ'ארלס שוסטר, ממבצעי המחקר אמר: "התודעה האנושית... היא פונקציה של הגאות והשפל של דחפים עצביים באזורים שונים במוח, שהוא המצע שעליו פועלים סמים כמו פסילוסיבין. הבנת הגורמים שמשמשים כמתווכים בפעילות הזאת שייכת בבירור לתחום הנוירולוגיה וראויה לחקירה".
ד"ר רולאנד גריפיתס, ראש צוות המחקר ופרופסור במחלקות לנוירולוגיה, לפסיכיאטריה ולהתנהגות ביולוגית במכון הופקינס, ציין: "יש פער גדול בין מה שאנחנו יודעים על הסמים האלה - בעיקר מרישומים אנתרופולוגיים - לבין מה שאנו מאמינים שניתן ללמוד עליהם באמצעות שימוש בטכניקות מודרניות של חקר התרופות. הפער גדול, מפני שכתגובה להגזמות של שנות ה-60, מחקרים על שימוש אנושי בסמי הזיה הוקפאו בארבעים השנים האחרונות".
עם זאת, מציינים עורכי המחקר, יש לבצע את הניסויים תוך השגחה קפדנית. כשליש ממתנדבי המחקר שערכו דיווחו על פחדים מסוגים מסוימים ועל פארנויה. ללא בקרה הולמת, הם אומרים, קל לדמיין איך רגשות כאלה יתנפחו למימדים של פאניקה.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/554/634.jpg
עליסה בארץ הפלאות בסנטרל פארק במנהטן |
|
עליסה בארץ הפלאות בסנטרל פארק במנהטן |
|
|
|
 |
|
 |
|
לא כמו אקסטזי, אמפטמינים ואלכוהול
|
|
|
 |
|
|
|
37 אנשים בריאים, משכילים, בגיל העמידה, ללא היסטוריה משפחתית של פסיכוזות או של הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה) השתתפו במחקר. כולם התנסו בתרגול רוחני. הבחירה במתרגלים היתה מכוונת, כי מבצעי הניסוי האמינו שאנשים כאלה יהיו פחות מבולבלים וידעו לפרש בהיגיון את החוויות שיעברו. כל אחד מהם עבר שני סשנים של "סימום" במרווח של חודשיים. בסשן אחד הם קיבלו פסילוסיבין ובשני ריטלין, ששימש כפלצבו.
חודשיים לאחר ביצוע הניסוי 79% מהמשתתפים דיווחו על שינוי חיובי, מתון עד גבוה, באיכות חייהם ובסיפוק שהם חשו לאחר נטילת הפסילוסיבין, וזאת בשונה מדיווחיהם לאחר שקיבלו פלצבו. הרוב אמרו שמצב הרוח שלהם, גישתם לחיים והתנהגותם השתפרו. ראיונות חתך עם בני משפחה, קרובים וחברים לעבודה אימתו את הדיווחים.
מבדקים פסיכולוגיים הראו שלא נגרם נזק למשתתפי המחקר, אך היו כמה שדיווחו על חרדה קיצונית או על חוסר נוחות בשעות שלאחר נטילת הסם. לא נמצאו סימנים לכך שהסם ממכר או רעיל. גריפיתס מציין שבמובן הזה הפסילוסיבין שונה מסמים כמו אקסטזי, אמפטמינים ואלכוהול.
המסר של המחקר הוא לא רק שפסילוסיבין יכול לגרום לחוויות מיסטיות. גריפיתס מציין שהממצאים הפתיעו אותו. הוא מתכוון בכך לחוויות המיסטיות ה"ראשוניות" שחוו הנחקרים ושהובילו אותם לשינויים חיוביים בהתנהגותם. עורכי המחקר מקווים שעבודתם תראה שהיתרונות שמקנה השימוש בפסילוסיבין ילמדו כיצד החשיבה, הרגשות ובסופו של דבר ההתנהגות - נטועים בביולוגיה.
מעל ל-60% ממשתתפי המחקר דיווחו על כך שהפסילוסיבין גרם למה שהוגדר במדדים פסיכולוגיים כ"חוויה מיסטית מלאה". שליש מהם אמרו שזאת היתה החוויה המיסטית החשובה ביותר בחייהם, יותר משני שלישים דירגו את החוויה כאחת מתוך החמש חוויות המשמעותיות והחשובות ביותר מבחינה רוחנית שחוו. גריפיתס מספר שנבדקים מסוימים השוו את חשיבותה של ההתנסות לחשיבות הולדת ילדם הראשון או למות הוריהם.
צוות המחקר מתכוון להמשיך את הניסוי עם מתנדבים שסובלים מדיכאון או מחרדה עקב מחלת הסרטן ובהמשך עם מכורים לסמים.
ל קריאה נוספת
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
