 |
/images/archive/gallery/552/104.jpg מאריה סבינה, שמאנית משושלת הקורנדרוס במקסיקו.
 |
|
|
|
|
| השמאנים המקסיקנים משושלת הקורנדרוס מתארים את מעגל הריפוי הטבעי של הצער בארבעה שלבים. הומאיה עמר על שחרור מצער |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
הומאיה עמר
13/7/2006 9:40 |
|
|
|
|
|
|
|
מעגל החיים הוא השתנות מתמדת - מלידה, בריאה והתהוות עד קמילה והתנתקות. השינויים הם בלתי נמנעים - כל רגע, כל דקה, עתיד הופך להווה, הווה הופך לעבר, אנרגיה הופכת לחומר ובחזרה לאנרגיה. גוף משנה צורה, עובר מקום, מתחלף.
באופן מסוים כמעט כל שינוי כולל בחובו פרידה וללא ספק כל פרידה גוררת שינוי. כך שכדי לשנות מציאות במישור הפיזי אנחנו נדרשים לאפשר פרידה, להתנתק ממה שלא רלוונטי, לשחרר את העבר, את מה שסיים את תפקידו.
 |
| הרשת הקוסמית |
|
מסתבר שהיקום בנוי מרשת של קווים שיוצרים צורות גיאומטריות מקודשות. זה מגיע משושלת הקורנדרוס שבמקסיקו ואם עוד לא הבנתם מדובר בשפה של היקום |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
החיים מלאים בפרידות: יומיומיות, צפויות, דרמטיות, בלתי נמנעות, שמחות וכואבות, והפרידות לובשות צורות רבות: ניתוק, גדיעה, קטיעה, עזיבה, נטישה, שחרור.
יש פעמים בהן פרידות וניתוקים יהיו מובנים ומתוכננים ויגרמו, במהירות גבוהה יחסית, להרגשת שמחה ושחרור כמו למשל מעבר דירה, סיום לימודים או שינוי מקום עבודה. יהיו אלו שינוים להם חיכינו זמן מה, יצרנו אותם, רצינו להשתחרר מהם. במקרים אלה השחרור וההתנתקות האישיים שלנו קורים לפני הביטוי הפיזי. אנחנו מבשילים אל תוך השינוי. אלו סוג השינויים שקל לנו לקבל אותם, קל לנו להבין שאנו משחררים עבר בכדי לצמוח אל העתיד באמונה ובהתרגשות.
הפרידות להן לא היינו מוכנים, אותן לא צפינו, הן אלו הקשות לנו לעיכול. מתוך הכאב, קשה להאמין שגם באתגר הזה שהיקום העניק לנו טמון שחרור של דפוסים, מגבלות ודעות המוביל למימוש של עתיד הכרחי אחר.
בכל מקרה בו תתגלם הפרידה במישור הפיזי, כואבת יותר או פחות, צפויה או פתאומית, היא תכלול רגש. רגש הוא לא בחירה, הוא קיים בגוף הפיזי כתגובה למצבי החיים.
הצער והעצב הם הרגש העיקרי אותו אנו חווים כשאנו מתמודדים עם אובדן, בין אם זו פרידה מאהוב, מוות או אוצר יקר שאבד. תהליך הריפוי המלא מחוויה זו כולל גם תחושות של בלבול, כעס ופירוד.
קיימת חשיבות רבה לביטוי הצער ולתהליך האבלות, לכן באופן טבעי מוקצה זמן בגוף ובנפש לתהליך זה ובכל זאת, בסיומו נותרת בנו, לעתים, אנרגיה של עצב בה אנו ממשיכים לאחוז כאילו היה הוא החוויה עצמה, תחושה של איחוד עם אותו אובדן שקרה, אותו אהוב שאבד.
יהיו אחרים שמלכתחילה יימנעו משחרור העצב שלהם, כי ביטוי של עצב, כשחרור ממנו, הוא כביטוי של חולשה. בשני המקרים - שחרור של עצב והוצאה שלו החוצה מתוך הגוף מהווה הכרה בעובדה שאכן הדבר קרה. עובדה שאנו לא תמיד בשלים להתמודד עימה.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/551/362.jpg
 |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
מעגל הריפוי
|
|
|
 |
|
|
|
השמאנים, המרפאים האינדיאנים ממקסיקו, מתארים את מעגל
הריפוי הטבעי של הצער בארבעה שלבים:
בשלב ראשון אנו חווים את הניתוק, תחושות של הלם, זעזוע, חוסר אמונה וסירוב לקבל את העובדה המצערת. אנו קולטים שמשהו חסר לנו, היקום מיקם אותנו בתחילתו של מסע פרידה והתחדשות ואנו מופתעים, נאלמים דום מול השינוי הלא צפוי. ישנם אנשים היכולים להישאר במצב הזה למשך תקופת זמן מאוד ארוכה, ולמרות שעל פניו הם חזרו לתפקודם היומיומי למעשה הם עדיין לא החלו בתהליך עיכול המאורע.
השלב השני מתאפיין בחוסר בהירות ובלבול, בחינת המציאות החדשה בעיניים מתעתעות ומתוך מקום של גבולות לא ברורים שכן המרחב הקיומי שלנו שכלל אנרגיות ומערכות יחסים מסוימות השתנה בפתאומיות. חוסר הבהירות מתבטא בכעס ובתסכול. גם חוויית הנטישה מועצמת. הכעס יכול להיות מופנה כלפי אותו אהוב שהלך, כלפי העולם, כלפי אלוהים. שלב זה מתבטא באופן שונה אצל כל אדם ואדם ובכל מקרה בנפרד. יהיו פעמים שתחושות אשמה יציפו אותנו, נכעס על עצמנו - כאילו היינו אנו אלו שלקחו את גורל יקירנו. יעלו בנו ספקות לגבי עצמנו, לגבי השייכות שלנו, היכולת שלנו להגדיר את עצמנו מחדש עד כדי ייאוש לפעמים. זהו שלב מאוד רגשי, השמאנים מקבילים את שלב זה לשלב הילדי במעגל החיים והמוות.
בשלב השלישי אנו מתכנסים פנימה אל עצמנו. פה מתרחש הריפוי - בשקט, בריכוז עצמי, בניתוק ובהתבודדות. כאן מתרחשת הכרה בעובדה ובחינה של המציאות החדשה. בשלב זה אנו נחים, פורשים מהחברה (או לפחות מאספקטים מסוימים בחיינו) על מנת לאפשר לעצמנו להחלים מהפציעה הרוחנית/ רגשית/ מנטאלית שלנו ולהגדיר מחדש את המערכת כולה בדיוק כפי שהיינו עושים במידה וגופנו הפיזי היה נפגע.
השלב הרביעי והאחרון הוא סגירת המעגל והתחלה חדשה - שלב זה כולל קבלה, הסכמה, הבנה של התהליך, משמעותו ויתרונותיו הם חזרה לקהילה, לשבט, כשאנו מוגדרים מחדש על ידי עצמנו ועל ידי הסובבים אותנו.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/551/364.jpg
טיפול לשחרור צער |
|
|
|
|
|
|
|
|
אי שחרור צער מחזיק אותנו בעולם לא מציאותי
|
|
|
|
|
|
|
כל שלב בו אנו נשארים, כל שחרור שלא אפשרנו לעצמנו עד סיומו משאיר עכבות בגופנו ובנפשנו. חוסר ביטוי של צער, חוסר שחרור של צער, מחזיק אותנו בעולם לא מציאותי שכבר לא קיים.
הקורנדרוס, שושלת מרפאים שמאנים ששורשיהם מגיעים ממקסיקו, משתמשים בטכניקת ריפוי אנרגטית עמוקה על מנת לאפשר לנו להשלים בעוצמה את מעגל הריפוי של הצער, לעבור את השלבים כולם בשלמותם, לשחרר את מה שכבר איננו ולפנות מקום לצמיחה חדשה.
שלב אחר שלב במסע טיפולי איטי ורגיש הם משרטטים את מעגל הריפוי המלא והטבעי של הצער על גוף ההילה של האדם. מוציאים את ריכוזי האנרגיה של העצב הנמצאים בגופנו ובשדה האנרגטי שלנו ומתמירים אותם באהבה, משחררים בלבול וזורעים בהירות, מוותרים על הנבדלות ומחברים מחדש.
בשל העצב הרב, האהבה והגעגועים לאותו אדם, חיה או חפץ ממנו נפרדנו קשה לנו לבחון התמודדות שכזו כדבר שיכול לתמוך בנו. הרגש מכסה על הכול. שחרור צער אנרגטי מגוף ההילה מאפשר לנו לראות ולהרגיש דווקא את הפן העוצמתי שהתמודדות כה קשה יכולה להעניק לנו ולקדם אותנו בתהליך האישי, בגלגל החיים הפרטי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחברת
|
|
|
|
|
|
|
הומאיה עמר היא מטפלת ומרפאה, מתמחה בשיטות שמאניות עתיקות ועוצמתיות המיועדות לתמיכה בריפוי מחלות פיזיולוגיות ולסיוע בהתמודדויות נפשיות ומנטאליות, כגון שפת האור, מטריקס
ו-Divine Intervention. הומאיה נחנכה בשושלת הקורנדרוס, שושלת מרפאים מקסיקאנים עתיקת יומין. הוכשרה אצל מרפאים ברחבי העולם - רון עשת ויסמן (ברלין), סלינה רודריגס (ספרד) והמאסטר סטאר פואנטס (ארה"ב).
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
