 |
/images/archive/gallery/550/646.jpg השטן הוא ג'נטלמן.
Corazon, Flickr  |
|
|
|
|
| אלוהים מרוחק ומסוגר מדי. השטן הוא הג'נטלמן האמיתי. ג'.ס. הלמן חקר לעומק שמונה כתות שוליים אמריקאיות |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח
11/7/2006 11:39 |
|
|
|
|
|
|
|
ג'.ס. הלמן הוא סופר אמריקאי
שכתב ספר בשם The Devil is a Gentleman. ספר שנותן הזדמנות להכיר מקרוב שמונה כתות שוליים אמריקאיות. חוץ מכת השטן ומהכנסיה הסיינטולוגית, המוכרות, הלמן גם מפגש עם אנשים מכת הדרואידים (שמחיים מסורות קלטיות עתיקות ונחשבים לחלק מהתנועות הניאו-פאגניות), כתות שמאמינות בעב"מים, אתיאיסטים, "מתאבקים נוצרים" (שמגדירים עצמם כמי שחולקים את האהבה לישו באמצעות קרבות היאבקות ברחבי העולם) וקבוצות שוליים אחרות, שכמעט אינן זוכות לחשיפה, ואם כן אז החשיפה שטחית ולא כזאת שמאפשרת להבין אותן לעומק.
בנוגע לבחירת שם הספר, הלמן מסביר שהיום הכנסייה הנוצרית לא מאמינה בשטן, אבל עד לימי הביניים נוצרים טובים היו אמורים להאמין בקיומו הממשי של השטן. כשקיום זה הוטל בספק, השטן הפך לדמות יותר ג'נטלמנית, כי הוא כבר לא יכול לעשות יותר כלום. אלוהים לעומת זאת, אומר הלמן, הוא מרוחק מדי ומסוגר, למעלה בשמים, לא עושה דבר. הפילוסוף והפסיכולוג בן המאה ה-19, וויליאם ג'יימס, שהלמן מרבה להשתמש ברעיונותיו כדי להסביר את התכנים שלו, אמר שאלוהים "מתלכלך" אם הוא נאות לרדת למטה ולעשות דברים על פני האדמה. "השטן הוא ג'נטלמן" היא כותרת שמהווה מעין ציטוט לדבריו של ג'יימס: "אולי נסיך האופל הוא ג'נטלמן, כפי שאמרו לנו, אבל מה שלא יהיה אלוהי הארץ והשמים - הוא בטוח לא יכול להיות ג'נטלמן".
במהלך התחקיר הלמן נפגש עם אנשי הקבוצות השונות. הוא כמעט תמיד חשף את זהותו האמיתית וגילה שהוא עיתונאי. רק לקבוצה אחת הוא לא גילה את האמת - הסיינטולוגים. לדברי הלמן הסיינטולוגים מאוד חשדניים כלפי התקשורת. הוא היה מודע לקוד האתי של הסיינטולוגים, שלפיו יש לתקוף את מי שתוקף את הכנסייה שלהם, וחשש שלא יאפשרו לו גישה אליהם, מפני שהם מבקשים לשלוט בכל מה שנאמר על אודותיהם. לעומתם אנשי אונריאוס (Unarius), כת שמאמינה בעב"מים, שעימה נפגש הלמן בקליפורניה, שמחים להתראיין בכלי התקשורת. הם יודעים שהמראיינים קרוב לוודאי ילעגו להם, אבל זה לא מפריע להם - מבחינתם כל חשיפה תקשורתית היא הזדמנות - אולי מישהו אי שם בחוץ ישמע אותם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| קלף השטן
| /images/archive/gallery/412/017.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
כמה הפחדות שטניות
|
|
|
 |
|
|
|
בראיון שנתן הלמן ל-bookslut. הוא נשאל כיצד אנשי כת השטן משתמשים ברעיון של השטן לטובתם.
"אנשי כת השטן נעים עם פחד המתמשך מהשטן. לרעיון עדיין יש השפעה והם משתמשים בה, לעתים ברמה של אופנה. הם גורמים לאחרים לפחד מפניהם, והפחד מעניק להם כוח".
הלמן מספר שחקר את הקבוצות האלה ואת האופן שבו נוצרו. "הם משתמשים בטקסים כדי לתת לעצמם תחושת כוח. זה מתיישב עם מה שג'יימס אומר על אלוהים ועל האמת - אתה מודד את אמיתותו של רעיון באמצעות ההשפעה שלו. אנשי כת השטן - או חברי כנסיית השטן - הפנימו את זה. הריטואלים שלהם אינם מבוססים על אמונה. הם מקיימים אותם כי הם מאמינים שהם אפקטיביים".
היו לך כמה "הפחדות שטניות" שמבוססות על התרבות המושרשת של הפחד מהשטן. האירועים האלה הפתיעו אותך?
"מצאתי את עצמי לגמרי לבד בצינוק שטני אי שם באזור הכפרי של קנדה, לא ממש בטוח היכן אני נמצא, מוקף בציוד של כת השטן. היו שם חרבות בכל מקום, סמלים מפחידים ותמונות שכיסו את הקירות ותא ריטואלים מוסתר במרחק של מטרים אחדים מהיכן שהייתי אמור לישון. מיקומו המדויק של הבית היה ועודנו סודי. אז בוודאי, פחדתי".
איזה מין אנשים נמשכים לוויקה ולכת השטן? האם קשה להצטרף אליהם?
"אתה רואה הרבה בני עשרה שמתעניינים בוויקה (דת מבוססת על הטבע שכוללת אלמנטים של כישוף) ובכת השטן. בני עשרה רבים פשוט מגיעים וכשהם מתבגרים הם נעלמים משם. בכת השטן יש מתח בין מבוגרים שהיו בכת זמן ממושך לבין בני עשרה שמצטרפים. גם הוויקה מורכבת בעיקר מנשים בגיל הביניים או מבוגרות, אבל הן מוצפות בפניות של אנשים צעירים, שרבים מהם מתעניינים יותר בתדמית מאשר בלימודים המסורתיים. הם רוכשים סטטוס מרדני כשהם משתמשים באופנה הגותית הזאת".
לראיון עם הלמן
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
