ראשי > ניו אייג' > קבלה
בארכיון האתר
אור פשוט
נשמות של מקובלים גדולים עוברות גלגולים מיוחדים. כזה היה האר"י הקדוש, המקובל שהתיר לכל נשמה את הזכות לנצחיות
6/7/2006
במאה ה-16, בתקופה של ימי הביניים, נולד בירושלים ילד שעם השנים התפרסם בשם "האר"י הקדוש". הוא ספג לתוכו את כל הידע הקבלי מתקופתו של אדם הראשון, עיבד אותו, ניסח אותו והזין מבחינה רוחנית דורות רבים. השבוע מדור הקבלה עושה כבוד לקבלה הלוריאנית.
הפרצוף הרוחני
27 האותיות של הא''ב העברי הן תכונותיה של הנשמה שבאמצעותן, כאשר היא מגיעה לתיקון, היא מרגישה את הבורא. מה הן האותיות, למה אומרים שבעזרתן נברא העולם, ומה מסתתר אחרי השם הקדוש?
לכתבה המלאה  


האר"י (האלוקי רבי יצחק לוריא) נולד בירושלים בשנת 1534. בילדותו, לאחר שאיבד את אביו, ירד עם אמו למצרים לגדול אצל דודו העשיר שסיפק לו עבודה וכלה. תקופות מגוונות עברו עליו בחייו והמיוחדת שבהן היא תקופת התבודדותו על גדות הנילוס למשך שש שנים בהן התעמק עם כתבי הזוהר שיצאו לדפוס לראשונה. בגיל 35 עלה לעיר צפת, עיר המקובלים דאז, ובמשך כשנה וחצי לימד את תלמידיו הכמהים אל האלוהות את תמצית תורת הסוד. תלמידו הראשון היה חיים ויטאל, עלם בן 28 אשר רשם ללא הפסק כל מילה ששמע ממורו במשך אותה תקופה קצרה שלימד. מאותם כתבים שליקט במשך אותם 18 חודשים יצאו לאור כ- 20כרכים של כתבי האר"י. מאוחר יותר, כל המקורות הללו יצאו כספר קבלה אחד שנקרא "עץ חיים". זהו ספר לימוד על הדרך לעולם הרוחני, ובו הוא מסביר האר"י כיצד להתעלות ולהשיג נצחיות ושלמות. האר"י הסתלק לעולמו בהיותו בן 36, ולתלמידו המסור, חיים ויטאל, הוריש את עבודתו.

המיוחד אצל האר"י הוא לא רק שנשמתו היתה תוצאה (גלגול) של נשמות של מקובלי ענק, אלא שירדה בדיוק בעת שבה רמת ההתפתחות הכללית של הנשמות, היתה כזו שכל האנושות דרשה התפתחות רוחנית. נשמות של מקובלים גדולים עוברות גלגולים מיוחדים. הן אינן מופיעות בעולם שלנו בכל דור ודור, אלא כמו הספרים עצמם, רק בדורות מיוחדים. נשמתו של האדם הראשון התגלגלה באברהם אבינו, אחר כך במשה רבנו, ברבי שמעון בר-יוחאי, בהאר"י, ובימינו ברב יהודה אשלג. נשמה כזאת יורדת אך ורק בזמנים מיוחדים, שבהם היא אמורה לתקן ולהשפיע על התפתחות תקינה של כל האנושות.

השלב הראשון של התפתחות הנשמות הסתיים בתקופת האר"י. זה היה שלב של התפתחות לא מודעת, על ידי קיום אנושי פשוט. יבשת אירופה נמצאה אז בימי הביניים, תקופה של ניוון.

לעולמנו החלו לרדת נשמות אשר עוררו בגופים שהתלבשו בהם שאיפה לרוחניות, רצון לידע רוחני ולהשגת העליון. זו הסיבה לכך שתקופת ימי הביניים תמה, והתחילה תקופת הרנסנס, תקופת התפתחות שהביאה למהפכה הטכנולוגית והתעשייתית. הופעתו של האר"י הביאה עמה בכך תקופה חדשה של התפתחות אנושית.
המוני סגולה
החידוש בשיטתו של האר"י, על אף שהיתה מבוססת על השיטה הקיימת מזמנו של אדם הראשון, היה בכך שהפכה להיות משיטה של יחידים, בעלי נשמות מיוחדות, לשיטה המתאימה להמונים, למספר רב של נשמות שהתפתחו קודם בעולם הזה וכעת מוכנות לעלייה רוחנית.

כל התפתחות הקיימת באנושות באה כתוצאה מעליית נשמות למדרגה גבוהה יותר, אחרי שהן התעשרו בניסיון החיים (הגלגול) הקודם שלהן. כל נשמה היורדת לעולם שלנו, מתחילה את חייה עם הניסיון שצברה מחייה הקודמים. הנשמה עוברת תהליך בו היא צוברת ידע, השגות רוחניות - וכן הרגשות מהעולם הזה, שמותירים בה מעין זכרונות הנקראים "רשימות". הניסיון הזה נאגר ומצטבר בזכרונה.
מתוך כל הנשמות שירדו לעולמנו בדורות הקודמים, רק נשמות בודדות רצו להגיע להשגת העולמות הרוחניים. בדורנו לעומת זאת, אודות
להאר"י ולשאר המקובלים העצומים אחריו, רבות מהן רוצות בכך. בימינו, ילד בן חמש, הוא הרבה יותר חכם מכפי שאנו היינו בדור הקודם. קל לו הרבה יותר לקלוט מידע חדש, ולחיות בו, כי הוא נולד עם ההכנה הדרושה לקליטת המידע הזה, לכן כל ידע חדש הוא טבעי לגמרי עבורו.

התהליך הזה מתבטא בהופעת הרצון למצוא את מקור החיים, בחיפוש תשובה לשאלה "מה הטעם בחיי?". מהאר"י והלאה השאלה הזאת אצל הנשמות היורדות מתחילה להבשיל, להפריע לקיום היומיומי  ומאלצת את האדם לעסוק בחקר מהות החיים. המחקר הזה מסתכם בחקירת העולם העליון, שממנו אנחנו באים, אף כי בפועל אין העולם העליון מורגש אצלנו ומובן לנו. האר"י לקח את כל חוכמת הקבלה, שהיתה קיימת מתקופתו של אדם הראשון, ויצר שיטה חדשה לחלוטין, בשביל נשמות הרוצות לעלות בעצמן.
נשמות בהמיות ונשמות רוחניות
לפני תקופתו של האר"י התחלקו הנשמות שירדו לעולם הזה לשני סוגים: הראשון, נשמות מסוג "בהמי", שהעניקו לאדם את הרצון לחיות, להתרבות ולשמור על המין האנושי במסגרת העולם הזה. הסוג השני, נשמות בודדות של מקובלים, הן אלה שעסקו באופן עצמאי בחקר העולם הרוחני.

כבר הזכרנו שמתקופתו של האר"י והלאה יורדות לעולמנו נשמות שכבר אינן מסוגלות להסתפק בקיום בהמי בעולם הזה, כי הן הגיעו לשלב כזה של התפתחות שהן רוצות בהמוניהן לעלות לקראת הרוחני.
עד האר"י, לא היה מעולם מצב בו נשמה שנמצאת בתוך רצונות בהמיים, מתחילה לרצות לפתע להתפתח מבחינה רוחנית. שכן בזמנים ההם רק בודדים בעלי נשמות מיוחדות התפתחו להיות מקובלים. למעשה ניתן לומר כי החל מתקופתו של האר"י והלאה החלה התפתחות הנשמות. הן החלו לקבל רצונות להתעלות רוחנית עצמאית, ולכן הן זקוקות לשיטה שבה יוכלו לצאת לרוחניות.

האר"י היה הראשון שייסד את השיטה לפיה כל אדם יכול לצאת לעולם רוחני, ועל כן הוא נחשב למקובל החשוב ביותר. בהקדמה לספרו הוא כותב כי מאז שנוסדה השיטה, כל מי שרוצה יכול ללמוד קבלה, כי הרצון בעצמו הוא המבחן היחיד לכרטיס הכניסה לעולם הרוחני. וכך, בעזרת המדע הזה, יכול כל בעל רצון להשיג את מטרת בריאתו, ללא הבדלי גיל, מין ולאום. ואכן, אחרי האר"י החלו רבים להיפתח לקבלה. מאות אנשים-נשמות החלו בכוחות עצמם לעלות, רוחנית, כדי לחדור לעולם הרוחני-העליון. מהאר"י מתחיל השלב האחרון בהתפתחות האנושות. החל מהמאה ה-16 ובמהלך המאות הבאות, מתחילות הנשמות להיוולד רוחנית מחדש, ולהשיג יציאה שלמה לעולם הרוחני עוד בהיותן בגוף הגשמי.

תקופת הפריחה של הקבלה נמשכה עד 1920 לערך. ללא שיטת האר"י, העולם הרוחני לא היה נגיש למספר כה רב של נשמות. הפריחה בלטה במזרח אירופה שם הופיעו מקובלים ואדמו"רים רבים שלעתיד יצאו מהם זרמים רבים ביהדות.
עץ חיים היא למחזיקים בה
כל ספרי האר"י כתובים בגישה חדשה וברמה שונה לגמרי, המותאמות לאותן הנשמות ולשלב התפתחותן. בכל אחד מספריו מסביר האר"י בצורה מדעית טהורה נושא מסוים בקבלה: את חוקי העולם העליון, את השפעתו של האדם על החוקים האלה, את גלגולי הנשמות ועוד.

וכך הוא פותח את משנתו בספרו "עץ חיים":

"דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,
היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות.
ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל,
אלא הכל היה מלא אור האין סוף הפשוט ההוא.
ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף,
אלא הכל היה אור אחד פשוט שווה בהשוואה אחת,
והוא הנקרא "אור אין סוף".
וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות ולהאציל את הנאצלים,
להוציא לאור שלימות פעולותיו, שמותיו וכינוייו,
שהיתה זאת סיבת בריאת העולמות.
הנה אז צמצם את עצמו אין סוף בנקודה האמצעית,
אשר בו באמצע ממש,
וצמצם את האור ההוא,
והתרחק אל סביבות צדדי הנקודה האמצעית.
ואז נשאר מקום פנוי, אויר וחלל ריקני
מהנקודה האמצעית ממש.
והנה הצמצום הזה היה בהשוואה אחת
בסביבות הנקודה האמצעית הריקנית ההיא.
באופן שמקום החלל ההוא
היה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה.
והנה אחר הצמצום,
אשר אז נשאר מקום החלל והאויר פנוי וריקני
באמצע אור האין סוף ממש,
הנה כבר היה מקום,
שיוכלו שם להיות הנאצלים, והנבראים, והיצורים, והנעשים.
ואז המשיך מן אור אין סוף קו אחד שלו מלמעלה למטה,
המשתלשל ויורד תוך החלל ההוא.
ודרך הקו ההוא האציל, וברא, ויצר, ועשה
כל העולמות כולם.
קודם ארבעה העולמות הללו
היה אין סוף אחד ושמו אחד באחדות נפלא ונעלם,
שאין כוח אפילו במלאכים הקרובים אליו
ואין להם השגה באין סוף,
כי אין שום שכל נברא שיוכל להשיגו,
היות כי אין לו מקום, ולא גבול, ולא שם".
בני ברוך היא האקדמיה לקבלה הפועלת ללא כוונת רווח, שהוקמה ע"י הרב מיכאל לייטמן, מדען וד"ר לפילוסופיה. האקדמיה מציעה גישה ייחודית בהוראת הקבלה, המבוססת על מקורות אותנטיים של כתבי מקובלים ועל טכניקה מדעית מודרנית. גישה זו מעניקה לאדם כלים רגשיים לחקירת העצמי והמציאות. לאתר בני ברוך www.kabbalah.info

  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...

קבלה
מה אנחנו עושים פה?  
ברית מילה עם השפה  
ריקוד המכונה  
עוד...

כותבים אחרונים
אבולוציה עכשיו
אביתר שולמן
ארז שמיר
בארי לונג
גבריאל רעם
ד''ר דבורה צביאלי
דוד מיכאלי
יונתן לוי
מיכל גזית
ערן גולדשטיין
סקר
מה עדיף?
אהבה גדולה אך בלתי ממומשת
אהבה קטנה אך ממומשת
או הכל או כלום