 |
/images/archive/gallery/532/191.jpg יין עם קוקאין.
 |
|
|
|
|
| היו זמנים שבמכולת השכונתית אפשר היה להשיג תכשירים שמכילים שמכילים קוקאין, אופיום והרואין. ככה, בשביל להעביר כאב שיניים |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח
12/6/2006 15:37 |
|
|
|
|
|
|
|
קשה להאמין, אבל סמים מסוימים, שהיום כדי להשיג אותם צריך דילר, קשרים בעולם התחתון, או גינה גדולה וסבוכה במיוחד - היו עד לפני עשורים ספורים חוקיים לחלוטין. על מדפי בית המרקחת
או אפילו במכולת ניתן היה להשיג תכשירים שמכילים קוקאין, אופיום, הרואין, אמפטמין ועוד.
היחידה לחקר התמכרויות במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת באפלו, מציגה את B efore Prohibition - כל מה שניתן היה למכור, לקנות, לצרוך ולפרסם והכיל סמים שהיום אף אחד כבר לא לוקח ליד ההורים שלו (אלא אם כן הוא ממשפחת דיין).
קחו לדוגמא את משפחת הסמים שמעוררים את מערכת העצבים ("אָפּרים"). חברת קוקה קולה שיווקה בתחילת המאה הקודמת סירופ בטעם קוקה קולה לשימוש רפואי. הסירופ הכיל מיצוי מעלי קוקה, שבעבר היו חלק ממרכיבי המשקה. היום הם משווקים משקאות ממכרים אחרים ומזיקים לא פחות, אבל לא קונים אותם בבית מרקחת. חברה אחרת שיווקה מוצר שנקרא "טיפות קוקאין" שנועד לטפל בכאבי שיניים של ילדים ושל הוריהם. הטיפות, שנמכרו באריזה חיננית עם איור של שני זאטוטים משחקים בחצר של חווה, לא רק הרגיעו את הכאב - הן גם שיפרו את מצב הרוח. טבליות מכילות קוקאין שווקו ל"זמרים, מורים ונואמים" להקלה על הגרון. הטבליות נמכרו בחפיסה שמתאימה לנשיאה בארנק. יינות קוקה ויינות שמכילים עלי קוקה שווקו כמוצר שנועד הן להנאת המשתמש והן לבריאותו. על התווית של יין "וין מאריאנט" נכתב שהוא מומלץ על ידי 7,000 מומחים באירופה ובאמריקה, על התווית של יין קוקה אחר נאמר שלילדים יש לתת לשתות ממנו במתינות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| סירופ הרגעה. חובה בכל בית
| /images/archive/gallery/532/190.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
סירופ לאמהות מותשות
|
|
|
 |
|
|
|
ומה במחלקת האופיאטים ("דאונרים")? חברת התבלינים המפורסמת מק'ורמיק שיווקה נוזל שהוא תערובת של אופיום ואלכוהול. מינון מומלץ לתינוק בן שבועיים: 8 טיפות. הרואין יוצר והופץ (בין היתר על ידי חברת התרופות הגרמנית המוכרת Bayer) לטיפול באלרגיות, באסתמה, בשיעול ובדלקת ריאות. היה מקובל לערבב הרואין עם גליצרין וסוכר כדי להקל על הבליעה. "סירופ ההרגעה של גברת ווינסלוו" שווק לאמהות ולגננות. בפרסומת לתכשיר שמכיל מורפיום היה ציור של אמא חביבה מנפנפת בסירופ מול פרצופו המשתוקק של תינוק עגלגל. כדי לקדם את מכירת הסירופ שהרגיע זאטוטים ומיסטל נשים בסופו של יום מתיש, צורפו אליו מתכונים, יומנים ומוצרי קד"ם אחרים.
המוצרים האלה היו חוקיים מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 (פרויד וניטשה, למשל, היו קוקאיסטים לא קטנים). הסמים הראשונים שהוצאו מהחוק ועברו למחתרת הם לאו דווקא אלה המזיקים יותר, אלא אלה שמאיימים על הסדר החברתי שאותו רצה לחזק הממסד. מעסיקים, אנשי ממשל, מפקדים בצבא ומנהלי בתי ספר לא היו רוצים שבחצרותיהם יסתובב מישהו שנמצא בעיצומו של טריפ. אדם כזה עלול לייצר סרטים ומוזיקה כמו ה"חומה" שיציגו אותם באור שלילי, הוא עלול להקשיב ברצינות לג'ון לנון ואחר כך לסרב לשרת בווייטנאם, או חלילה להזדהות עם אֵרול ולטפס על עצי אשכוליות ובקיצור - לעשות ברדק.
על כל פנים הסמים ממשיכים להימכר בצורה שנוחה לקובעי החוק, עם מרשם או בלעדיו: אלכוהול, קפה, ריטלין, כדורי שינה, פרוזאק, משככי כאבים, טבק ורד בול. התוויות שלהם כבר לא מצהירות בגאווה שהם מכילים קוקאין ואת כל היתר. זה לא אומר שהם לא. הסמים שמישהו החליט שזה בסדר לקנות ולמכור, נמצאים על המדפים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| טיפות קוקאין נגד כאבי שיניים
| /images/archive/gallery/532/192.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
מריחואנה היא החידה הגדולה
|
|
|
|
|
|
|
מריחואנה היא החידה הגדולה - הסם הזה עושה מהמוח מסננת, והממסד אמור לעודד את צריכתו, כי הרבה יותר קל לשלוט על סטלנים שכחנים. אם אנשי עלה ירוק היו מוותרים על הקמפיינים המטופשים שלהם ובמקום לנסות לשכנע לשווא שהם חברתיים ואקולוגיים, הם היו מתיישבים עם ראשי המשק ומשכנעים אותם שעַם שמשתמש בגראס מפגין פחות, קונה יותר, לא כועס על שרי אריסון ולא מצליח להבין למה סמי עופר מסוכן - כבר מזמן הגראס היה על מדפי הפארמים ליד, אח שלו, האקמול. דה סיים שיט, כמו שנאמר.
גילוי נאות: הכותבת לא משתמשת. גם לא באקמול.
עוד מידע על חוקיות הסמים ועל השימוש המסחרי והרפואי בהם אפשר לקרוא כאן.
ל-Before Prohibition
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
