 |
/images/archive/gallery/525/059.jpg חבורת הרה קרישנה.
 |
|
|
|
|
| לאן נעלמו כל אלה שאהבו כל כך ללבוש כתום ולשיר כל היום הָרֶה קרישנה? תומר פרסיקו על עלייתה ונפילתה של התנועה המיסיונרית המצליחה ביותר שיצאה אי פעם מהודו |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
תומר פרסיקו
30/5/2006 13:02 |
|
|
|
|
|
|
|
זַמֵר "הָרֶה קרישנה, הרה קרישנה, קרישנה קרישנה, הרה הרה; הרה ראמה, הרה ראמה, ראמה ראמה, הרא הרא" והיה שמח! (כל התורה על רגל אחת)
במרכז העולמי של תנועת הרה קרישנה ביקרתי לראשונה ב-1997. המרכז נמצא במתוּרה אשר בצפון הודו, המקום בו נולד קרישנה על פי המיתולוגיה ההינדית. בדרך למקדש הענק שבמרכז העיירה הספיק נער הודי לחטוף לי את התיק ולנסות לברוח איתו (הוא זרק אותו משום מה אחרי כמה עשרות מטרים), ואני הספקתי להיתקל, לראשונה בחיי, בגופת אדם מוטלת באמצע הרחוב. סימנים לא טובים, הייתי אומר לעצמי לו האמנתי בסימנים לא טובים. המקום, כך או כך, היה מאכזב. הרבה מה לעשות לא היה שם, אלא אם כן מאוד רצית להשתתף בטקס לכבוד קרישנה. אחרי שהשתתפתי כבר באמת לא נותר לי מה לעשות. אני זוכר רק שיחה קצרה עם אחד מחסידי קרישנה המערביים היחידים שראיתי שם. אחרי שאמר לי שהוא ממלמל "הרה קרישנה" כבר עשרים שנה, שאלתי אותו איך ההרגשה. הוא עשה תנועות של כנפיים בידיים ואמר רק: "flying… flying…".
לאן באמת עפה תנועת
הרה קרישנה ומה קרה לה מאז ששטפה כגל הינדי ענק את חופי אמריקה? סיפורם של חסידי קרישנה המערביים יכול ללמד אותנו משהו שהוא הרבה מעבר לגורלה של תנועה ניו אייג'ית אחת. למעשה זהו אחד הניסויים הגדולים ביותר שנעשו אי פעם בהשתלה דתית: מה שניסה, ובמידה רבה הצליח, הגורו של התנועה, בָּהקְטיוֶדאנטה סוואמי פְּרָאבְּהוּפָּדָה לעשות הוא לקחת תנועה דתית ולהעביר אותה, קומפלט, לתוך קרביה של תרבות זרה לחלוטין. בשונה מרוב הזרמים הניו אייגי'סטים, כאן לא היה דילול, לא של המסר ולא של המסורת. בתנועה של פרבהופדה הקפידו על כל מצווה, קלה כחמורה, ולמרות זאת (ואולי בזכות זאת?) היא זכתה לפופולריות עצומה, ופרחה והתפשטה בצורה מרשימה (גם כיום מספר חבריה חוצה בקלות את סף המאה אלף). בשונה גם מתנועות ניו אייג' רבות אחרות, נראה שהגורו כאן באמת היה אדם מרשים, בעל עמוד שדרה רוחני ומוסרי איתן. אכן, רק עם לכתו בדרך כל בשר התחילה התנועה שהקים ללכת בדרך כל ארגון, ומאבקי כוח ושחיתויות צמחו במקום בו לפנים היתה אהבה ואחווה.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/519/371.jpg
קרישנה במרכז |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
המנטרה הטובה ביותר לטיהור הנשמה
|
|
|
 |
|
|
|
הכל התחיל ב- 1965, השנה בה אבהי צ'אראן בהקטיודאנטה סוואמי פרבהופאדה הפליג מהודו למערב. פרבהופאדה ("זה שלרגליו יושבים אלים") היה שייך לשושלת הצ'איטאניה (Chaitanya) ההינדית, אשר בשונה מרוב רובם של הפלגים ההינדים רואה את עצמה כדת אוניברסלית. במצוות הגורו שלו הוא יצא למסע מיסיונרי בניסיון להחדיר את האל לליבותיהם של בני המערב שנשבו במבוכי הנהנתנות הריקה, ודרך על חופי ניו-יורק (אלא מה?) בעיצומן של שנות השישים. בניגוד לציפיותיו, הקרקע היתה בשלה מאוד לזרעי ההינדואיזם שהביא, ותוך שנה כבר נפתח מרכז משגשג של התנועה שהקים: ISKCON, כלומר "הקהילה הבינלאומית לתודעת קרישנה".
חבריה הראשונים של התנועה - היפים רובם ככולם - לא נדרשו לקבל על עצמם דבר מלבד מלמול חוזר של המָהָא-מנטרה (המנטרה הגדולה) הרשומה לעיל והידועה בכינויה "הָרֶה קרישנה". שירת המנטרה הזאת נחשבת על ידי התנועה (ומספר מקורות הינדים אחרים) לאמצעי הטוב ביותר לטיהור הנשמה מכל טומאה שדבקה בה במהלך אינספור גלגולי חיים, וליצירת קשר ישיר עם האל בתקופתנו הקשה (ה"קאלי יוּגה").
האל הוא כמובן קרישנה, אל הינדי מסורתי המופיע כאוואטר (התגלמות אנושית) של האל וִישְנוּ, ושבתיאולוגיה המרתקת של הצ'איטאניה מתגדל ומתעלה למימדים חסרי תקדים. הצ'איתניים מסכימים, כמו רוב ההינדים, שכאשר קרישנה מופיע על פני האדמה הוא התגלמות של האל וישנו, שהוא האל האחראי על תחזוק העולם, האמצעי מבין משולש האלים הפופולרי ששני קדקודיו האחרים הם ברהמה (הבורא) ושיווה (המשמיד). אלא שאצל הצ'איטאניה וישנו עצמו הוא האצלה של קרישנה, הפעם כאלוהות טרנסצנדנטית, אך עדיין בעלת מאפיינים אנושיים, שנמצאת מעל וישנו (ראו תרשים). מכיוון שהאל, גם בהוויתו הגבוהה ביותר, הוא בעל דמות וגוף, אפשר ואף רצוי לקשור קשר אישי ואינטימי של אהבה בינינו לבינו, ולמעשה זו, על פי הצ'איטאניה, מטרת החיים.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/525/063.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
וההמונים לקחו
|
|
|
|
|
|
|
רצה קרישנה, ובתוך לא יותר מעשור מנתה תנועתו הצעירה של פרבהופאדה יותר מעשרת אלפים חברים רשומים, ועוד אלפי אוהדים ואוהבים (הנה תמלילי שיחות של ג'ורג' הריסון ואלן גינצבורג עם פרבהופאדה). המפתיע בכך הוא שאלפי החסידים הצטרפו לתנועה למרות שכעת כדי להיות חבר מלא נדרשת לא רק להקדיש את כל זמנך לפעילות מיסיונרית ענפה, אלא גם לאמץ דיאטה צמחונית, להתנזר מאלכוהול, מסמים ומהימורים ולא לקיים יחסי מין, אלא בתוך מסגרת של נישואים, וגם אז אך ורק למטרת הולדת צאצאים. לא זו בלבד שאין עוד תנועה הודית שהצליחה לבצע השתלה מלאה כזו, בכזה קנה מידה, של עקרונות הינדים אורתודוקסים במערב, אלא שמרבית התנועות אפילו לא ניסו לעשות זאת. בעוד שרוב היבוא הרוחני מהמזרח נארז מחדש ונצבע בצבעים מערביים עליזים וקלים לעיכול, ISKCON, מיד אחרי הקליטה הראשונית, התעקשה על התמסרות מוחלטת וקבלה מלאה של עול הדהרמה, טייק איט אור ליב איט. וההמונים לקחו.
בשנות השבעים הלכה התנועה והתפשטה במהירות. חבריה היו יכולים לבחור לחיות חיים רגילים בקהילה (ולהשתתף בפעילויות ולתרום כספים), או לחיות ממש בתוך אחד מבין כמאה(!) מקדשים ברחבי ארה"ב. חברים שבחרו להקדיש כך את כל חייהם לתנועה היו שולחים את ילדיהם (אם הם לא היו נזירים) לבתי הספר המיוחדים שלה ויוצאים לרחובות ולשדות התעופה, לשיר, לרקוד ולהפיץ את הבשורה: זמרו "הרה קרישנה" והיו מאושרים. וההמונים זימרו.
אלא שמרבה נכסים מרבה דאגה, ומרוב חסידים כבר לא היה יכול פרבהופאדה לנהל לבדו את התנועה. כבר ב-1970 הוא חילק את התנועה ל-12 אזורים והעמיד 12 סגנים לניהולם (למה דווקא 12? לזכר 12 שבטי ישראל? אולי כהומאז' ל-12 התלמידים של ישו? לקרישנה הפתרונים). פרבהופאדה היה בטוח שלמרות שתלמידיו הקרובים עדיין לא הגיעו לרמה הגבוהה ביותר של כניעה לקרישנה, הרי שהמלמול המשתרשר ללא הפסק של המהא-מנטרה כבר ינקה מהם כל נטייה שלילית. הוא התבדה במהרה. בוועד המנהל נתגלו מיד מאבקי כבוד וגילויי האדרה עצמית. לפני מותו ב-1977 הביע פרבהופדה חשש כבד שמא בלעדיו תיהרס התנועה על ידי נבחריו.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/525/055.jpg
סואמי פרבהופאדה |
|
|
|
|
|
|
|
|
סופרייז סופרייז - גם כאן יש ניצול מיני
|
|
|
|
|
|
|
וכך אכן היה. במסורת הצ'איטאניה נחשב הגורו לא רק ככלי שדרכו נמסר הידע האלוהי, אלא כנציגו של האל עלי אדמות וכצינור להעברת חסדו. אחרי מותו של פרבהופאדה הפך כל מנהל אזורי מבין התריסר לגורו בפני עצמו, על כל תוספת הכבוד והכוח שהתואר זה מביא עימו. ואין כמו כבוד וכוח כדי להשחית אדם. מהר מאוד התחיל כל גורו לחנוך חברים חדשים לאזורו, והתחיל מאבק גלוי בין האזורים השונים, עד כדי כך שחסידי קרישנה מאזור אחד לא הורשו לפעמים להתפלל במקדש באזור שכן. תוך כמה שנים כל אחד מהם דאג שיוכר כ"חסיד טהור", הדרגה הגבוהה ביותר של התנועה, המעניקה לנושא אותה מעמד של קדוש שאינו יכול לחטוא ואף לא לטעות. בין 1980 ל-1986 נחשפו חמישה מהם בשערוריות שכללו הונאה כספית, שימוש בסמים וגם (סופרייז סופרייז) ניצול מיני.
התנועה נכנסה לסחרור. ראשית כל מבחינה ארגונית. לחמשת הגורואים שסרחו היה כוח אדיר. אבל גרוע מזה היה המשבר האמוני: רבים שאלו את עצמם איך בכלל ייתכן שאנשים שמלמלו כל חייהם את המהא-מנטרה יהיו חשופים בצורה כזו לפיתויי הבשר? האם ייתכן שהחוכמה ההודית העתיקה אינה עובדת?
אבל לא בקלות מוותרים אנשים על אמונתם. מהר מאוד, ותוך ציות בלתי מודע לכל כללי ההתגברות על הדיסוננס הקוגניטיבי, עלה ההסבר לכשל הדתי. הבעיה, כך השתכנעו כולם, היא בתארי הגורו שנטלו על עצמם ראשי האזורים. נטען שפרבהופאדה לא מינה איש לגורו, אלא רק למנהל אדמיניסטרטיבי, שכן אפשר להפוך לגורו רק על ידי כניעה מלאה לקרישנה, ואיך ייתכן למנות מישהו ל"כניעה מלאה"? הובהר שהמושחתים לא היו כנועים בשלמות, הם הועפו מהוועד ואחרים מונו במקומם תוך יצירת מערכת מורכבת של איזונים ובלמים.
לזכותה של התנועה ייאמר שהיא הצמיחה מתוכה תוך זמן קצר כוחות מרשימים של רפורמציה וריפוי. נעשה ניסיון אמיתי לארגן את התנועה בצורה חדשה וטובה יותר, למען כולם. הדגש על פעילות מיסיונרית, אפילו על חשבון תרגולת רוחנית אישית, הוקטן. השערוריות לא הושתקו, וכשנוספו להם מספר לא מבוטל של תקריות ניצול מיני בדרגים נמוכים יותר (של ילדים, בבתי הספר של התנועה) גם הן פורסמו, ואף על ידי כלי התקשורת של התנועה עצמה. אולם דבר זה גרר גל אדיר של תביעות פיצויים שלמעשה רושש את התנועה (שהיתה עשירה למדי) עד שהכריזה לפני שלוש שנים על פשיטת רגל.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/525/060.jpg
חבורת הרה קרישנה |
|
|
|
|
|
|
|
|
ניסוי סוציולוגי מוצלח בהשתלה דתית
|
|
|
|
|
|
|
כיום ISKCON היא תנועה במשבר, אך עצם זה שהיא מנסה להתמודד עמו בצורה כך כך מאורגנת מעיד על כוחה הרב. ללא כסף, ועם חקירה משטרתית בשנים האחרונות (בעקבות שמועות שפרהבהופדה בכלל הורעל ולא מת מוות טבעי) המצב אינו מזהיר. כמו דתות עתיקות הרבה יותר, היא גם מחולקת בינה לבין עצמה למחנה פונדמנטליסטי, המבקש להקפיד על כל תו ותג שבחוק הדתי, לבין מחנה גמיש יותר המוכן להתפשר, בעיקר בנושאי מעמדן של נשים, שכרגיל מופלות לרעה על פי החוק האורתודוכסי. עם כל זאת, התנועה עדיין מונה, על פי האתר הרשמי, 250 אלף מאמינים שדבקים בקרישנה כאל העליון באהבה רבה.
האם הצליחה ISCKON להפריח גן הודי בלב הג'ונגל האמריקני? אם קנה המידה הוא מספרי, התשובה היא כן, אף שרבים מהפרחים נבלו בחלוף הזמן. גם אם נרצה להעריך את מידת דבקותם של החסידים המערביים בתורת הצ'איטאניה, התמונה שתתקבל תיראה לא רע. ישנן מידות שונות של אדיקות דתית, אך תופעה כזו מוכרת בכל דת (להבדיל מכת). כניסוי סוציולוגי בהשתלה דתית, אם כן, ISCKON היא הצלחה. על השאלה האם מדובר גם בהצלחה בתור ניסוי רוחני, יענה איש איש על פי הכרתו.
בישראל, אחרי שנים של פעילות מינורית ביותר יחסית למקומות אחרים בעולם (יתכן מאוד שבשל פחד מהממסד הרבני), מרכז התנועה כמעט שאינו פעיל.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/525/062.jpgפרבהופאדה עם ג'ורג' הריסון ואשתו | | פרבהופאדה עם ג'ורג' הריסון ואשתו | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
