 |
/images/archive/gallery/393/214.jpg נורה לאוקוס.
 |
|
|
|
|
| נוּרָה לואוקס פוגשת את אלוהים גם על קרש חיתוך כשהיא חותכת עלי סלק. אחרי הבודהיזם, הסופיזם, ההינדואיזם, הטאואיזם והנצרות היא מרגישה מוכנה לחזור לשורשים היהודיים שלה. ראיון עם מורה נדירה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
אנומראל עוגן
24/4/2006 9:18 |
|
|
|
|
|
|
|
נורה לאוקוס נולדה בשנות הארבעים של המאה העשרים בעיירה דיוויס שבקליפורניה. שני הזיכרונות הראשונים שלה הם האהבה לאלוהים והרצון להקל על הסבל. כילדה קטנה הייתה משוטטת בכנסיות ומביטה מוקסמת בדמויות מאירות הפנים, או קוראת בסיפורי התורה - דואגת למשה הקטן בתיבה ותוהה על האלוהים וטיבו. בגיל תשע עשרה היא יצאה למסעה הראשון מני רבים בחיפוש אחר דבר מה שירווה את צימאונה הפנימי.
נתיבה הראשון לקח אותה להודו, שם היא החלה לפסוע בדרך היוגה, כשהיא מקדישה שעות ארוכות למדיטציה ותרגול, שנמשכו לעתים שמונה עשרה שעות ביממה.
בגיל שלושים לערך מצאה עצמה לפתע במצב סמאהדי עמוק, מצב מדיטטיבי של ריכוז עמוק, שלווה בעצירת הנשימה והדופק. מבוהלת ותוהה כיצד תיתכן חוויה שכזו חיפשה תשובה אצל מורים רבים (הגורו שלה עצמו עבר מן העולם חודשים ספורים לפני כן) היא הגיעה לבסוף להילדה צ'רלסטון - מגדולות המורות הרוחניות באמריקה של תחילת המאה העשרים. נורה מספרת שהילדה פתחה את הדלת, סקרה אותה במבט חודר והודיעה לה שהיא הבלגן הגדול ביותר שהיא ראתה.
בשנים שלאחר מכן חייתה נורה אצל הילדה כתלמידתה ותחת הדרכתה למדה כיצד לשלב את החווייה שחוותה בתוך החיים עצמם ולשוב ל'חיים תקינים'. דרכיהן התפצלו כאשר נורה בחרה שוב בנתיב חדש, הנתיב הסופי-מוסלמי תחת הדרכתם של שיח' מחמד ג'לאל א-ריפאי מהר הזיתים ומוסטאפה אפנדי מטורקיה. הצימאון שלה הוביל אותה כל הזמן
לעוד ועוד מפגשים עם מורים שונים. רולינג ת'אנדר שחי בקרב האינדיאנים של צפון אמריקה, קריפאלו רינפוצ'ה שלימד אותה בודהיזם טיבטי, דסקלוס היווני מכרתים, סאי בבא ובבאג'י בהודו ורבים אחרים. כדי למלא אחר התשוקה שלה להקל על סבלם של אחרים היא השקיעה עצמה בלימוד עמוק של רפואה על כל גווניה - מפסיכולוגיה ורפואה קלינית קונבנציונלית, דרך הומיאופתיה ונטורופתיה ועד רפואה סינית, מסאז' ופילאטיס. בסופו של דבר היא גילתה את כוחם המרפא של המבט, המילה והמגע כשהם נושאים את המודעות הנכונה.
במשך שלושים שנה נורה לימדה וריפאה אנשים רבים ברחבי העולם. תמיד בהצנע וללא פרסום, כששמה הטוב עובר מאדם לאדם. היא למדה למצוא את החוט המקשר, העיקרון האלוהי ואת שיקופיו במסורות שונות, וברגישות ובתשומת לב הובילה את תלמידיה (להם היא קוראת אהוביה) בדרכם שלהם למציאת המים החיים כל אחד במקומו - יהודי או נוצרי, סופי, הינדי, טאואיסט או בודהיסט. תלמידיה הרבים, הפזורים במקומות שונים, מצאו בה תמיד משען לכל עניין רוחני או גשמי.
בשנה האחרונה החלה להרחיב את מעגל התלמידים, כשהיא ממלאת אחר הוראתה של הילדה לצאת אל העולם. כתשעה חודשים בשנה היא מבלה בדרכים, נודדת בין אירופה, קנדה, ארה"ב, אוסטרליה, אפריקה וישראל. מטפחת את תלמידה ותומכת בפרויקטים שונים בעולם המקלים את סבלם של העניים, החולים והמדוכאים.
הראיון שלפניכם נערך לפני חודשים מספר במיאמי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הארה היא קונספט מוזר
|
|
|
 |
|
|
|
מה זו הארה?
"הארה היא קונספט מוזר. למעשה הארה היא תפישה שזרה לעולם המערבי ואנו חשופים לה רק במאה שנים האחרונות. היא אינה מחוברת באמת לשורשים היהודים-נוצריים של העולם המערבי. מילולית משמעותה להביא אור לאנשהו אך במזרח היא הובנה כאיחוד התודעה האישית עם המוחלט. יש שיקראו למוחלט אלוהים, אללה, שם הויה, אישווארה...
"המשמעות היא לאחד את התודעה בזה שמייצג אור, לזה שדוחה חושך ושומר אותנו מחוברים לכל ללא פירוד".
איך בעיניך מתבטאת הדרך להארה במסורת כמו היהדות?
"זו שאלה שיקשה עלי לענות עליה כיוון שאת מסעי הראשון עשיתי דרך המסורת ההינדית ולא דרך שורשי הרוחניים ביהדות. רק מאוחר יותר חשתי בצורך לחזור ולהבין את שחוויתי במסורת אחרת דרך שורשיי. כשהבאתי את החוויה מתוך המסורת ההינדית וחיברתי אותה לשורשי היהודיים גיליתי את עומק ומשמעות החוק האלוהי הבראשיתי. לא חוק במובן של סט פקודות, אלא המשמעות של איחוד עם החוק, מקורו וסיבת קיומו".
ומדוע אכן קיים החוק?
"הוא קיים מכיוון שהוא נברא באותו זמן שנברא האדם. בלעדיו לא היינו יודעים כיצד להתקיים עם עצמנו ועם אחרים. לא היינו יכולים להיות מובחנים זה מזה מבלי להיות נפרדים. החוק מלמד אותנו להתקיים בחיבור מלא לכל היש תוך קיום מובדל, זהו החסד שבחוק. דרך החוק אנו יודעים איך להתנהג עם העולם הטבעי, עם ילדינו, אחד עם השני ויותר מהכל - כיצד להיות עם הקב"ה. זוהי למעשה מטרת הדיברות".
בשביל הרבה אנשים החוק הנו דבר קשה וחונק שקשה למצוא בו השראה...
"כן... זה נכון. אם משתמשים בחוק ללא חיבור למקורו - לאלוהות - הוא נעשה ריק. זה כמו ללכת עם ספר הדרכה לחיים מבלי לדעת מי כתב את הספר ולאיזו מטרה".
ואיך ניתן למצוא את החיבור הישיר בתוך החוק?
"לכל אדם דרך שונה בנוגע לכך. כאימא אני חושבת שאחת מהדרכים העמוקות ביותר בהן עשיתי את החיבור הישיר היתה דרך לידת ילדיי. הבנתי אז שלא משנה כמה ארצה לארגן, לשלוט ולהפיק את הלידה ישנם דברים שהם מחוץ ולמעלה מכל דבר שאוכל ליצור בליבי או בשכלי. נפתחה ההבנה שהבריאה שמתחוללת בגוף היא גדולה ממך, ושיש לה חוק והרמוניה וקצב והתקדמות ובאותו הזמן - היא מסתורין גמור.
"אני חושבת שהאמהות לימדה אותי את השיעורים העמוקים ביותר על החוק. בשביל אחרים הדרך יכולה להיות שונה לחלוטין. היא יכולה לעבור דרך לימוד מסוים או צורת חיים, היא יכולה לבוא דרך הליכה במסורת רוחנית כלשהי. ישנן הרבה דרכים בהן החוק מדבר אלינו.
"ניתן ללמוד זאת חלקית גם מספרים, אך יש צורך בחוויה ישירה. ידע ללא חוויה ישירה אינו מוביל להבנה. בהבנה משתלבת החוויה הישירה עם המידע הנרכש לכדי ידיעה אמיתית".
היכן את מוצאת את ההשראה שלך כיום?
"בנקודה זו - בכל דבר. הייתי במטבח עם תלמידה לפני כמה ימים. הכנתי מרק מיוחד. המרק הוא חלק מריטריט התחדשות פיזית בו אני מכינה ונותנת תרופות מההימלאיה ומבשלת כל יום לאורך שבוע או שבועיים לקבוצת תלמידים. קצצתי סלרי והנחתי את עלי הסלק על הקרש לפני. זה היה מרק רוסי עליו גדלתי, אני מאמינה גדולה במרקי שורשים. ואז, בעודי מכינה מרק לאהובי, ויש את העלים הללו על הקרש לפני, התלמידה שעוזרת לי אומרת - אני מזיזה את העלים כדי שיהיה יותר מקום לקצוץ את הירקות, ואני מביטה בעלים כשהם מושמים בקערה בצד. כשהיא מבחינה במבט היא שואלת - למה שמת את העלים על הקרש? ובכן, אני עונה, חוויתי את האלוהות ישירות דרך העלים בזמן שקצצתי את הירקות. את מה? היא שאלה, אני חוויתי את השכינה ישירות מעלי הסלק בזמן שקצצתי שום, עניתי לה.
"ככה זה בשבילי היום. פשוט, מיידי, קרוב ומונח גם על הקרש חיתוך. בכל מקום, בכל רגע אני חיה את פני השכינה. אולי פשוט למדתי לקבל את זה בכל מקום. זה עניין של תנועת האנרגיה ביקום, של קבלת אהבת הבורא. ההשראה לכך נמצאת בכל, אני לא מגבילה אותה לצורה אחת".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אני כאן כדי לתת שירת
|
|
|
|
|
|
|
ואת גם לא מגבילה אותה לאמונה או דת אחת...
"ובכן אני רב-דתית. דרכי היתה משונה מאוד. נולדתי למשפחה יהודית שהייתה מוסרית ערכית אך לא דתית מסורתית. היה לי מאוד קשה ללמוד להכיר את החלק בי שקשור למשהו מחוץ לעצמי. ההשראה הראשונית שלי באה מהכנסייה שהיתה ליד ביתי. בתי כנסת לא היו בסביבתי. למעשה כל שהכרתי היה ספר על התורה עם סיפורים על אברהם ומשה. אז הייתי הולכת לכנסיות בסביבה. לא ממש הבנתי מה יש שם. היה פסל ותמונות של ישוע אותו לא הכרתי. והיתה קופסא עם כסף ליד הפסל. כל יום הייתי לוקחת את הכסף מהקופסא וקונה בו ממתקים. הייתי בת ארבע בערך ולא בדיוק הבנתי את העניין. פיתחתי מערכת יחסים עם הפסל הזה שנותן כסף. כשגדלתי התפתחה בי מתוך כך הבנה של הצורה הזאת, של ישוע ושל משמעות הצדקה. זה היה החוט שהוביל אותי בתחילת דרכי. הוא עבר דרך שירות, צדקה ובסופו של דבר הוביל חזרה לשורשי ביהדות.
"המסע עבר דרך ההינדואיזם כיוגית, דרך הנצרות כתלמידתם של הילדה צ'רלטון ודסקלוס, דרך האיסלאם כתלמידתו של השיח' הסופי מוחמד א-ריפאי ואחרים, דרך הבודהיזם וקאלו רינפוצ'ה ורבים אחרים עד שלבסוף חזרתי לשורשי ביהדות.
"זה היה מסע ארוך ומורכב ובשלב זה מקומי הוא בלב האמונה. מה שאני מחפשת הוא את חוטי השני העוברים בכל הדתות ואני מנסה לתמוך בכל אחד במקומו הוא, מבלי להכתיב מסורת ספציפית כך שאוכל להיות שם בשביל כל אחד בלי קשר לדרך או מורה שמוביל אותו בדרכו. אין לי מאמינים. אני כאן כדי לתת שירות".
דיברת על צדקה כתכונת הלב בנצרות, מהן תכונות הלב של דתות אחרות?
"זה עניין יחסי. קשה לתת הצהרות מוחלטות לגבי משהו. בעיני, הצדקה נטועה בלב הנצרות. יש שם הבנה של עניין הצדקה, הנתינה והקבלה. הלב המוסלמי מבין כניעה. בלב היהודי יש מערכת יחסים עמוקה מאד לחוק ומשמעות של לחיות בברית עם הקב"ה. בלב ההינדי יש את היכולת להכיל הכל ללא שפיטה או התנגשות. יש בדיחה בהודו שיש אל שונה לכל אדם בהודו. אלוה שונה לכל לב. כיהודים זו אינה דרך קבילה להתייחס לאלוהות, אבל יש משהו בחוויה של מיליוני אנשים הפונים כל אחד לאלוהיו בדרך שונה. יש שם מקום לכך. בבודהיזם אני מוצאת את החמלה והריקות - קבלת הבלתי ידוע.
"אני מודעת לכך שישנם רבים שלא יסכימו עם דבריי. הדברים אינם מוחלטים אלא רק חוויותיי והתרשמותי מתוך חיי במסורות השונות".
יש לך חלום? חזון שאליו את שואפת בלימוד שאת נותנת?
"ישנה דרך לחיות ללא חזון. לחיות ברגע עצמו כשכל רגע הוא הזדמנות חדשה לתת ולקבל אהבה. אלו חיים של תיקון עולם, ודרכי האישית בכך היא של טיפוח מנהיגות יצירתית ורוחנית בקרב האנשים שאני פוגשת, לעזור להם לחוות את עצמותם בצורה עמוקה יותר. להעמיק את האהבה העצמית ואת האהבה לביטוי האישי של הבריאה האלוהית בתוכם. בשבילי זהו בעצם העניין".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| /images/archive/gallery/393/215.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
קישורים נוספים
|
|
|
|
|
|
|
נורה מבקרת בישראל בימים אלה ותשהה כאן עד ה-8 במאי.
פרטים נוספים ניתן לקבל במייל אצל אנומראל
לאתר הבית של נורה לאוקוס
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
