 |
/images/archive/gallery/480/735.jpg
מתוך הסרט גלאדיאטור  |
|
|
|
|
| מחקר חדש מגלה שלמרות האלימות הרבה, הגלדיאטורים של רומא העתיקה שיחקו משחק הוגן |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח
15/3/2006 10:15 |
|
|
|
|
|
|
|
גלדיאטורים הם לוחמים שחיו ברומא העתיקה ועסקו במופעי "בידור" שכללו קרבות בין גלדיאטורים לבין עצמם או בין גלדיאטורים לבין חיות מסוכנות. בחלק גדול מהמקרים הקרבות האלה הסתיימו במוות.
מחקר שבדק את שרידי הלוחמים האלה, שנמצאו באתר קבורה בטורקיה, מלמד שהם נשמעו למערכת חוקים נוקשה ולא נתנו למשחק להידרדר לכדי גרימת מום בעמיתיהם, מה שכן קורה בענפי ספורט מודרניים.
השערה נוספת היא שכאשר גלדיאטור עמד למות התקיים סוג של הוצאה להורג מאחורי הקלעים, שבמהלכה ה"תליין" היה מכה בצד ראשו של הגלדיאטור עם פטיש והורג אותו.
פאביאן קנץ מאוניברסיטת וינה לרפואה ניתח פציעות של 67 גלדיאטורים, כולם היו קבורים בבית קברות לגלדיאטורים מהמאה השניה לספירה בעיר אפסוס בטורקיה, שהיתה חלק מהאימפריה הרומית. האתר שהתגלה ב-1993 זוהה כמקום קבורתם של הלוחמים האלה תודות לשרטוטים שעל המצבות.
קנץ מסביר שפציעות שנגרמו בזמן המוות או סמוך אליו מאופיינות בחוסר עדויות להחלמה של העצמות, מה שטיפוסי לשברים טריים. זאת בניגוד לצלקות ישנות שבהן נראה איחוי.
אצל כל הגופות פרט לאחת התגלתה פציעה אחת בלבד שקשורה למוות, פגיעות בחלק האחורי של הראש היו נדירות. על פי החוקרים, עובדות אלה מלמדות שהחוקים לפיהם נלחמו הגלדיאטורים אסרו על התגנבות ותקיפה מאחור.
סטפן טאק, מומחה לגלדיאטורים מאוניברסיטת אוקספורד בארה"ב ששותף למחקר, אמר לנ שיונל ג'אוגרפיק: "זאת עדות מופלאה והיא מחזקת את מה שידוע לנו ממקורות אחרים. הבחורים האלה לא רק הכו זה את זה עד להתמוטטות".
קנץ מציין שאצל רוב הלוחמים נראו סימני החלמה טובים. נראה אם כן שהם זכו לטיפול רפואי במידה ששרדו את הקרבות. לאחד מהם היה ניקוב כפול ברור בקדמת הגולגולת, והחורים תאמו במדויק כלי עתיק דמוי קלשון בעל שלוש שיניים שנמצא בקרבת בית הקברות. עדויות של כתבים ויצירות אמנות מלמדות שהגלדיאטורים חבשו קסדה, אבל חסר המזל שבו מדובר איבד כנראה את מגן הראש שלו.
אצל האחרים נמצאו פגיעות דמויות חתך שנגרמו כנראה על ידי נשק ה"גלאדיוס" דמוי הפגיון.
הגלדיאטורים של המאות השניה והשלישית נחלקו לשני טיפוסים עיקריים שנבדלו האחד מהשני בעזרת כלי הנשק: ה"רֶטיאריוּס", שכמו דייג נלחם בעזרת רשת, פגיון הגלאדיוס וקלשון והיה מוגן רק במגן כתפיים קטן. אויבו, ה"סקוּטור" היה בתפקיד ה"דג" והוגן בקסדה דמוית דג עם חרירי עיניים קטנים ומגן גדול ונלחם בעזרת גלאדיוס.
חורים מרובעים בצדי הגולגולת של עשרה מהגלדיאטורים נותנים תוקף לתיאוריית המתת החסד שלה זכו אלה שנפצעו קשה על ידי אדם שחיכה להם מחוץ לזירה. משערים שהמכה ניתנה בצד הראש כדי למנוע קשר עין בין המומת לבין הורגו. נראה שהגלדיאטורים לא נלחמו על מנת להרוג.
"הקהל והמארגנים של המשחק קבעו האם הגלדיאטור יחיה או ימות, אבל אם שני גלדיאטורים גיבורים הציגו קרב משובח, קרה לעיתים קרובות ששניהם נשארו בחיים", אומר קנץ. על פי הרישומים מהתקופה 90 אחוז מהם יצאו מהקרבות בחיים.
בעוד שעבור גלדיאטורים לא מאומנים משמעות הקרבות היתה מוות כמעט בטוח, בשביל המקצועיים היתה זו חלופה לחיים שיכולים היו להיות גרועים בהרבה, בעיקר בהתחשב בעובדה שרובם היו פושעים, עבדים או שבויי מלחמה (כפי שראינו בסרט "גלדיאטור"). האפשרות האחרת היתה שיעבוד לנצח או הוצאה להורג. אם הם שרדו את שנת הטירונות שלהם הם הוזנו כראוי וזכו לכבוד. אחרי מספר שנים של ביצועים מוצלחים הם לעתים קרובות שוחררו. התזונה כנראה היתה טובה דיה, בדיקת העצמות העלתה את הסברה שהם אכלו הרבה שעורה וקטניות.
ל קריאה נוספת
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
