 |
/images/archive/gallery/469/168.jpg כתב תנועה.
צילום: יהונתן שאול  |
|
|
|
|
| 'כתב תנועה' הוא ריקוד המוגש למתבונן בצורתו חשופה, מתוך אמונה שהריקוד הוא ישות עם כוח ביטוי גדול מאוד |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
סמדר הירש
|
|
|
|
|
|
|
|
תקתוק המטרונום חותך את השקט בחלל הלבן. שלושה רקדנים בשחור זזים לאט ביחד, כמו גוף אחד, מסמנים תווים וצורות באוויר. דווקא בתקופה שבה הגבולות בין אמנויות הבמה הולכים ומיטשטשים, טשטוש שמצמיח שילובים בינתחומיים בין מוזיקה, מחול, תיאטרון, ואמנות פלסטית שמתערבבים זה בזה - יש מי שמשוכנעים, עדיין, שיש כוח במחול נטו, ריקוד א-קפלה, שמושתת על תווי תנועה נקיים. או ליתר דיוק על "כתב תנועה".
בלי מוזיקה, בלי תלבושות, בלי תפאורה, בלי מסכי וידאו, רחלי נול-כהנא, תלמידתה של פרופ' נועה אשכול (שיצרה את שפת התנועה הזאת ב-1958 ביחד עם פרופ' אברהם וכמן), מאמינה שלריקודים האלה יש מקום גם היום, על הבמה, לקהל הרחב, גם אם בינתיים, לא רבים שמעו עליה. "אנחנו אף פעם לא הפסקנו לתרגל את 'כתב תנועה', ואף פעם לא הפסקנו להאמין ברלוונטיות של שפת המחול הזאת. מעצם הסגנון שלה", היא אומרת, "אבל לא הגענו למספיק קהל, ולא מספיק מכירים אותנו, מפני שקצת נתקענו בעניין של השיווק, בין השאר גם מפני שנועה, באופן אידיאולוגי פחות האמינה בשיווק, ולא רצתה אף פעם להתראיין ודי ברחה מפרסום. אני מקווה שזה ישתנה. זה לא שבאופן עקרוני אנחנו מחביאים את'כתב תנועה'".
אז מהו בעצם "כתב תנועה"?
"כתב תנועה הוא כלי שמתאר תופעות תנועתיות, תוך ניתוח והגדרת מרכיבי התנועה שהם תנועת האברים ומסלולם במרחב ובזמן. התנועות מיוצגות באמצעות סימנים כתובים, בדיוק כמו התווים במוזיקה. הכתב משמש למחקר ולתיעוד תנועה מדיסציפלינות שונות, אבל גם מהווה כלי לקומפוזיציה ולכוריאוגרפיה, כלומר ליצירת ריקודים ממש. הריקודים מוגשים למתבונן בצורתם החשופה, ללא תלות באמצעים דרמטיים מלווים, מתוך אמונה שהריקוד הוא ישות עם כוח ביטוי גדול מאוד, שיכול לבדו לעורר אצל המתבונן חוויה, רגש, דימוי או הלך רוח. נועה קראה לזה ריקוד קאמרי ואמרה ש'ריקוד קאמרי הוא מונומדיאלי ואיננו מתכוון ליצור אילוזיה בימתית כלשהי'. בעצם , השקיפות והאופי האינטימי מהווים מכנה משותף לריקוד ולמוזיקה הקלאסית".
ולמרות החוקים הנוקשים האלה שהציבה נועה, שנחשבת לסוג של גורו, את כן מוסיפה לריקודים שלך מוזיקה.
"נועה, שאני מעדיפה לראות בה 'מנטור' ולא 'גורו', עשתה את הריקודים שלה בלי מוזיקה. ולריקודים שלה אני אף פעם לא אוסיף מוזיקה. זה יהיה כמו לקחת סרט של וודי אלן או אינגמר ברגמן בשחור לבן ולהוסיף לו צבע. אבל בריקודים שלי, אחרי 40 שנות תרגול של השפה, אני יכולה להרשות לעצמי לבדוק דברים, אז אני מנסה לבדוק אותה ביחד עם מוזיקה. במופעים הקרובים, נרקוד שישה ריקודים של נועה, וריקוד אחד שלי, עם מוזיקה של בנימין ברסון".
"אוסף ריקודים", ימים שישי-שבת במרכז תרבות שפיים. רקדנים: אסתי פרדו, ערן וישנקו, רחלי נול-כהנא.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
