 |
/images/archive/gallery/449/328.jpg
עטיפת הספר The Emissary of Love  |
|
|
|
|
| ב-28 בינואר יצוין יום האינדיגו הבינלאומי. סרט דוקומנטרי חדש מעלה את השאלה האם יש הוכחות אמיתיות לקיומם של אותם ילדים או שמא מדובר בגחמה דמיונית |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
אנמיקה
24/1/2006 16:20 |
|
|
|
|
|
|
|
האם ילדי האינדיגו הם רק גחמה דמיונית של קומץ יחידים האוחזים באמונות מטאפיזיות או שמא קיימות הוכחות אמיתיות על קיומם? והכי חשוב, מדוע
הם כאן ואיך נוכל לסייע להם להגשים את מטרתם - יצירת עולם המושתת על חוקי חמלה ושלום? אלו השאלות המרכזיות שמעלה הסרט הדוקומנטרי "אבולוציית האינדיגו", סרט תיעודי שבוחן לראשונה את תופעת ילדי האינדיגו, ילדים הנחשבים לבעלי יכולות רוחניות מולדות, ומשלב ראיונות עם כמה מהילדים המעמיקים ביותר על הפלנטה, לצד ראיונות עם אנשי סמכות בתחומי רפואה, פסיכולוגיה, חינוך, פילוסופיה ודת.
יוצר הסרט ג'יימס טווימן , זמר, משורר ומחברם של שישה ספרים, ידוע ברחבי העולם כ"טרובדור השלום" הסוחף יחד מיליוני אנשים לתפילה למען שלום עולמי שאף הוזמן למדינות כמו עירק, צפון אירלנד, ישראל, דרום אפריקה, וסרביה, כדי להציע את תובנותיו לגבי שלום ולערוך "קונצרט שלום". בשנת 2001 פגש ג'יימס בחור צעיר שהוביל אותו למסע בבולגריה, שם הוא פגש ילדים בעלי יכולות מופלאות המיוחסות לחוש השישי, שאומנו במנזר מיוחד. המסר אותו העבירו הילדים לטווימן, ושהפך לנושא ספרו האחרון, Emissary of Love הוא "איך היית מתנהג עכשיו אם היית יודע שאתה שליח של אהבה?". מאז החל טווימן להפיץ מסרים של ילדים שכאלה ואף ארגן מספר ועידות בהן ניתן לאותם ילדים לבטא את חוכמתם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| ג'יימס טווימן
| /images/archive/gallery/449/327.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
מהו ילד אינדיגו?
|
|
|
 |
|
|
|
ילדי האינדיגו אובחנו לראשונה בשנות ה-70 על ידי הפסיכולוגית ברברה טאפ, ששמה לב להתפתחות של ילדים בעלי הילה (אאורה) בצבע אינדיגו, רטט של צבע חדש אותו היא קישרה לרמת מודעות חדשה. והיא גם זו שתבעה את המושג. בספרם של לי קרול וג'אן טובר ניתן למצוא את רשימת האפיונים של אותם ילדים, כפי שניסחה אותם ברברה טאפ.
1. הם מגיעים לעולם עם תחושת מלכות.
2. מרגישים ש"מגיע להם להיות כאן". מופתעים כאשר אחרים אינם שותפים לתחושה זו.
3. ערכם העצמי אינו נושא מרכזי עבורם.
4. יש להם קושי עם סמכות מוחלטת.
5. לא יעשו דברים מסוימים (כמו לעמוד בתור).
6. מתוסכלים ממערכות הממוקדות בטקסים ואינן דורשות חשיבה יצירתית.
7.יש להם דרכים טובות יותר לעשות דברים, ולכן נראים כמו "מכסחי מערכות".
8. נראים בלתי חברותיים אלא אם כן הם עם אנשים מסוגם. אם הם לא עם אנשים מסוגם, הם יתכנסו פנימה, וירגישו כאילו לא מבינים אותם. לעתים קרובות בית הספר קשה מאוד עבורם מבחינה חברתית.
9. לא מגיבים בדרך כלל להטלת משמעת המבוססת על אשמה ("חכה כשאבא יגיע הביתה ויגלה מה עשית")
10. אינם מתביישים להגיד מה הם צריכים.
ד"ר דורין וירטו, מחברת הספר The Care and Feeding of Indigo Children מגדירה את ילדי האינדיגו ראשית כילדים שנולדו לאחר 1978. רשימת המאפיינים שהיא מונה שונה קצת מן הרשימה של לי קרול וג'אן טובר.
וירטו מתארת אותם כבעלי רצון חזק, יצירתיים ובעלי נטייה לאמנות, מוזיקה ושירה, אינטואיטיביים מאוד, מתבודדים, כבעלי נטייה להפרעת קשב וריכוז (ADD), משתעממים בקלות, יוצרים קשר מהיר ובלתי אמצעי עם בעלי חיים, נוטים לדיכאון ומעניקים תחושה שהם "נשמה ותיקה".
"עבורי, ילדים אלה הם התשובות לתפילותינו לשלום", אמרה דורין וירטו בראיון לניו יורק טיימס. "ילדים אלה הם "קפיצה קוואנטית באבולוציית האדם. הם נחושים לנקות את כדור הארץ מתחלואיו החברתיים. רבים ניסו אך הפכו בסופו של דבר לאפאתיים. הדור הזה אינו אפאתי, אלא אם נגרור אותו למצב שכזה על ידי טיפול בריטלין".
לתופעה כמובן קמו גם מתנגדים מכל הכיוונים. אין שום מחקר מדעי מאחורי ההגדרה אינדיגו טוען דר' ראסל ברקלי מאוניברסיטת ניו יורק בראיון לניו יורק טיימס. ההגדרות לילדי האינדיגו הן כל כך כלליות הוא אומר, שהן יכולות לתאר את רוב האנשים רוב הזמן, מה שאומר שהן לא מתארות דבר. לטענתו, הורים המייחסים להפרעות הקשב וההתנהגות של ילדיהם רטט אנרגטי, מסתכנים ומונעים מילדיהם טיפול שיכול לעזור להם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| ילדי אינדיגו. מתוך הסרט "אינדיגו"
| /images/archive/gallery/267/261.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
ילדי רטט הקריסטל
|
|
|
|
|
|
|
"כפסיכולוג קליני שעובד גם עם ילדים ומתבגרים הייתי מאד סקפטי בתחילה כאשר קראתי את הטענה ש-90 אחוז מהילדים נולדו כילדי אינדיגו בשנות ה-80", אומר יובל כרמי, פסיכולוג קליני ומנחה קבוצות. "אך כיוון שהייתי תמיד פתוח לרעיונות שונים וחריגים, הסכמתי להישאר עם ראש פתוח ולבדוק את התופעה. העובדה הראשונה המעניינת היתה שכמעט כל הילדים והמתבגרים שהגיעו אלי לקליניקה ענו על ההגדרות שהוזכרו. ברגע שזיהיתי את הילדים כילדי אינדיגו יצרתי איתם בדרך כלל ברית טובה יותר. פתאום מישהו מזהה מי הם, והרגשתם הפנימית וההתנהגות שלהם משתנה. במשך הזמן הרביתי להשתמש במושג, הרציתי במסגרות חינוך שונות ובמסגרות צבאיות, וראיתי שהורים מאוד נמשכים לנושא הזה. למעשה, המושג 'ילדי האינדיגו' הופך את הקערה על פיה. הילד אינו בעייתי, אינו מופרע אלא להפך - הוא מיוחד, יצירתי, 'שונה', הוא אינדיגו. ההורים המכירים בכך שהילד שלהם הוא ילד אינדיגו מיוחד וכשרוני, לומדים כיצד לעזור לו לפתח את הכשרונות שלו, הילד מקבל בטחון עצמי וכך נוצר מעגל היזון חוזר חיובי. בסופו של דבר נוצר מעגל שבו הילדים מקבלים הערכה כמיוחדים ונפלאים.
"זו הייתה מהותם גם לפני קיום המושג האינדיגו. אך המסקנה היא שהעולם היה צריך את המושג אינדיגו כדי שנפסיק להדביק תוויות לילדים. כלומר המושג אינדיגו הוא מושג שמהותו פירוק כל תווית. כדי שנוכל לחזור למצב הטבעי שבו המערכת המשפחתית או החינוכית מקבלת כל ילד איך שהוא".
אבל הסיפור לא גמר רק עם האינדיגו. אחריהם מגיעים "ילדי רטט הקריסטל", והדגם המשופר אף יותר - "ילדי הקשת". המושג ילדי הקריסטל הוזכר לראשונה על ידי סטיב רוטר בשנת 96', שמתקשר את "הקבוצה". ילדי הקריסטל, כך נמסר, נמצאים על פני כדור הארץ בפעם הראשונה. הם בעלי יכולות טלפתיות, רגישים למכשירי חשמל ובעלי יכולת להזיז חפצים. לעתים קרובות הם לא מדברים עד גיל מאוחר, זאת בשל היכולת הטלפתית הגבוהה שלהם. הם יכולים להיראות חריגים, ויש אפילו כאלה שהוגדרו בטעות כאוטיסטים בתחילת חייהם. להבדיל מילדי האינדיגו, שעשויים להיות "בעייתיים", ילדי הקריסטל נוחים מאוד, הם "ילדים טובים", אוהבים לעזור, פחות כאלה שבאו להרוס מערכות, אלא לשפר את המערכות הקיימות וללמד. עוד נמסר כי רבים מילדי הקריסטל הם ילדים של ילדי אינדיגו.
"לאחר שהתוודעתי למושג ילדי הקריסטל, התבוננתי שוב על המושגים וראיתי שניתן להתייחס אליהם כאל איכויות שנמצאות בכל אחד מאיתנו", אומר יובל כרמי. "כל אחד מאיתנו הוא לעתים 'אינדיגו' - כלומר עומד על שלו, לא מקשיב לסמכות, הולך עם האמת שלו, משנה את המערכות שבה הוא נמצא. ולפעמים אנחנו גם 'קריסטליים' - מודעים לאיכויות שלנו אך משאירים אותן לעצמנו או משתפים בהם רק מעטים. אם נסתכל שוב בהגדרה 8 של ברברה טאפ ('נראים בלתי חברותיים אלא אם כן הם עם אנשים מסוגם') נוכל לנסח זאת כך - ברגע שאנחנו עם בני מינינו אנחנו מרשים לתכונת האינדיגו לצאת. כשאנחנו לא עם אנשים מסוגנו, אנחנו מכירים בעוצמה וביכולת שלנו , אבל אנחנו מכונסים בעצמנו כי אנחנו לא רוצים להיות שונים, במצב זה אנחנו יותר 'קריסטליים'.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| /images/archive/gallery/267/262.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
הדגם הכי משופר: ילדי הקשת
|
|
|
|
|
|
|
דורין אמנם טענה שרק בימים אלה הם באים לעולם, אך כבר למחרת התחלתי לפגוש בהם. פגשתי נכדה של לקוחה, בת שנה וחצי, שללא שום תחושת זרות קפצה לזרועותי בשמחה ובעיניים אוהבות כאילו היא מכירה אותי מאות שנים. כששאלתי את האמא, היא אכן אישרה שהיא נוטה לצייר קשתות. מאז פגשתי במספר ילדים מגילים שונים עם מאפיינים אלה.
"וכך יצא ששוב נדרשתי לבחון את המושגים. בסופו של דבר, כך הבנתי, איכות הקשת היא זו שאמורה להוביל על פני כדור הארץ. האיכות של קבלה ואהבה של כל הגוונים, כל הדעות וכל הדתות, התחושה שיש מקום לכולם על פני הפלנטה. אך כדי שנמשיך להתפתח אנחנו זקוקים גם לאיכות העוצמתית והמרדנית של האינדיגו שהורס את הקיים ובונה את החדש, ושל הקריסטל העוצמתי והמופנם המשמר את הקיים".
ב-28 בינואר ייערך יום האינדיגו הבינלאומי ובו יוקרן בהקרנת בכורה סרטו של ג'יימס טוויימן ביותר מ- 300 מוקדים ברחבי העולם. גם אצלנו יוקרן הסרט במסגרת מעגל הקולנוע הרוחני. ההקרנות יתקיימו בהודייה, בית לאהבה ומוזיקה ברחוב האחים מסלוויטה 7 בת"א. בין שתי ההקרנות תיערך גם שיחה עם יובל כרמי, פסיכולוג קליני, מורה להולודינמיקה ומנחה קבוצות ש יחלוק מניסיונו ומפגשיו עם ילדי אינדיגו וקריסטל.
פרטים נוספים על האירוע תמצאו באתר מעגל הקולנוע הרוחני
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
