 |
/images/archive/gallery/442/427.jpg
ציור של רוברט פלאד  |
|
|
|
|
| שטיינר היה גם משורר. הוא חיבר מחזור של 52 שירים, לכל שבוע בשנה, בעזרתם ביקש לתאר - וגם ליצור - את הקשר ההרמוני בין האדם לעולם |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
NRG מעריב
15/1/2006 13:10 |
|
|
|
|
|
|
|
פן ידוע פחות ביצירתו של רודולף שטיינר הוא השירה שכתב. שירתו של שטיינר אינה מוגבלת לביטוי נבכי נפשו הפואטיים בלבד. עיקר דברי שירתו הוא בבחינת טקסטים פיוטיים שכוונתם לשמש לקורא מורי דרך במשעול המוביל להרחבת התודעה, רכישת הכרה עצמית והכרת עולם מעמיקות יותר. שירתו של שטיינר היא מנטרית-מדידטיבית. בשונה ממדיטציות שמקורן במזרח הרחוק, היא מעוררת לפעילות פנימית את מרכיבי הנפש כולם - באמצעות תוכנה המילולי - את החשיבה, את הרגש ואת הרצייה כאחד. שירה זו היא אוניברסלית ונועדה להגביר את מעורבותו המודעת של האדם בקיומו; הרוחני והארצי כאחד. בכך ניצבת שירתו של שטיינר בשירה בת-זמננו כנציגה נאמנה למגמות מודרניות של שירה רוחנית בתרבות המערבית.
"לוח השנה לנפש" כולל חמישים ושניים שירים, המתייחסים לשבועות בשנה. כמו בלוח השנה העברי המקורי, הוא מתחיל באביב, מועד ההתעוררות בטבע. השבוע הראשון תחילתו ביום א' הראשון שלאחר הירח המלא, המופיע לאחר שוויון היום והלילה באביב, ליל ה20-21 במרץ.
שירה אינה בהכרח רק תיאור מצב. מילותיו של "לוח השנה לנפש" אכן מתארות מצב, אך מעבר לזאת הן עשויות להיות גם אמצעי ליצירתו של הלך נפש חדש שבו עשויה להיווצר זיקה חדשה בין הפנים לבין החוץ, בין האדם ליקום, בין הלך הנפש הפנימי לבין ההתרחשות העונתית שבטבע. "לוח השנה לנפש" הנו אם כן אמצעי תודעתי-אמנותי, ליצירת אוריינטציה מקורית וחדשה של האדם ביחס לסביבתו.
"האדם חש עצמו קשור אל היקום ואל תחלופות העתים שבו. בתוככי ישותו הוא חש את השתקפות דמותה של תמונת-הבראשית של היקום. אולם השתקפות זאת אינה חיקוי חושי-דקדקני של תמונת-הבראשית. מה שמגלה היקום הגדול במפעם הזמן, תואם את מפעם המטוטלת של ישות האדם, שאינו מתרחש באלמנט הזמן. האדם נכון הרבה יותר לחוש את ישותו המתמסרת לחושים ולמה שהם קולטים, מאשר את הטבע השטוף בחום ובאור בעונת הקיץ. היותו מופנה ומתייחס אל עצמו ואל קיומו בעולם החשיבה והרצון העצמיים, אותם יכול הוא לחוות כקיום חורפי. כך הופך עבורו ריתמוס החיים הפנימי והחיצוני, למה שהטבע מתבטא כחילופי העונות: קיץ וחורף, סודות קיום כבירים עשויים להתגלות לאדם, אם יציב את ריתמוס החישה והחשיבה שלו, הניצב מחוץ למימד הזמן, ביחס נאות לריתמוס הטבע. כך תהיה השנה לתמונת בראשית של פעילות נפש האדם ועם זאת למקור פורה להכרה עצמית אמיתית".
אלה דברי רודולף שטיינר, מתוך המבוא למהדורה הראשונה של "לוח השנה לנפש", שהתפרסמה בשנת 1912. הם תקפים גם בראשית המאה העשרים ואחת - בעידן שבו שאלת החיפוש אחרי ערכים פנימיים, אחרי דרך פנימית ושאלות הנוגעות לניכור, שהאדם חווה בסביבתו האנושית והטבעית, נשאלות בכל מקום, בכל חברה וכמעט על ידי כל אדם.
לוח השנה לנפש, שבוע 42
בְּמַחֲשַׁכֵּי חורֶף אֵלֶה, הֲרֵי זו
הִתְגַּלּוּת כוחו הָעַצְמִי
שֶׁל דַּחַף הַנֶּפֶשׁ הָאֵיתָן,
אוֹתָה בְּמַחֲשכִּים הַנְחוֹת,
וּבִתְחוּשָה הֲרַת-עָתִיד שַעֵר
בְּאֶמְצָעוּת חֹם הַלֵּבָב, אֶת שֶלַּחוּשִים יִתְגַּלֶּה.
Es ist in diesem Winterdunkel
Die Offenbarung eigner Kraft
Der Seele starker Trieb,
In Finsternisse sie zu lenken
Und ahnend vorzufühlen
Durch Herzenswärme Sinnesoffenbarung.
(מתוך המבוא לתרגום העברי של "לוח השנה לנפש", של המתרגם, אודי לוי. הוצאת תלתן)
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ציור לוח של רודולף שטיינר
|
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
