 |
/images/archive/gallery/438/066.jpg פראשקטי.
צילום: לי אורפז, באדיבות מגזין את.  |
|
|
|
|
|
|
| היא רקדה שמונה שנים עם אינדיאנים משבט השונשי והלאקוטה אבל את השם שלה היא קיבלה בכלל באשראם ליוגה בניו יורק סיטי. ליאור ווטרמן רקד בעיניים עצומות עם פרשקטי, שמאנית שהגיעה לכאן לביקור קצר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מן המפורסמות היא שלאינדיאנים קוראים אינדיאנים כי כשקולומבו הגיע לאמריקה הוא חשב שהוא בהודו. גם אני כשפגשתי את השאמנית פרשקטי בביקורה בארץ טעיתי לרגע להתבלבל ולומר לעצמי: "אני בהודו או מה? פרשקטי זה הודי או אינדיאני? האם האינדיאנים
בשביל האמריקאים זה מה שהודים הם בשביל ישראלים או שאינדיאנים זה מה שהפלשתינאים בשביל הישראלים? ואיזו משמעות יש לזה שיהודים-ישראלים באמריקה מוכרים סדנאות וטקסי ריפוי שלמדו מצאצאי האינדיאנים ששרדו את המכבש האדום-לבן?
פרשקטי מלמדת שיטות ריפוי שלמדה משמאנים אינדיאנים משבט השונשי והלאקוטה. היא נולדה בישראל אך רוב חייה מתגוררת בניו יורק סיטי. ולמרות שהיא יודעת עברית היא בוחרת לדבר אנגלית בלבד. אנחנו נפגשים בנווה צדק בבית אמה, בחדר הילדות שלה, ומתיישבים זה מול זה על מזרן יוגה כחול. פרשקטי נוטלת צרור ענפי מרווה מאוגדים, דחוסים וקשורים ומבעירה אותם לכדי קטורת בניחוח מדורה עדין. ביד השנייה היא אוחזת מקל שמתארכות מקצהו נוצות צבעוניות עזות ובאמצעותו היא נוסכת עליי את עשן המרווה ומספיגה בי אותו. המפגש על המזרן הוא רק טיזר לדבר האמיתי, טקס שמאני של ריקוד והיטהרות שעתיד להתרחש מספר ימים לאחר מכן.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/438/161.jpg
פרשקטי. זה הודי או אינדיאני? |
צילום: לי אורפז |
פרשקטי. זה הודי או אינדיאני? |
|
|
|
 |
|
 |
|
מסיבות טראנס בלי סמים
|
|
|
 |
|
|
|
פרשקטי נולדה בישראל לאם אמריקאית ואב קיבוצניק. עד גיל שבע חייתה בישראל ואחר כך עברה עם אמה לניו יורק. היום, אחרי שנסעה-חזרה, חזרה-נסעה, היא מתגוררת בניו יורק, לשם חזרה כדי ללמוד ריקוד, אך בעקבות פציעה התגלגלה ליוגה אשראם של סואמי סאצ'י דננדה, שם התגוררה כשנתיים וגם החליפה את שמה מסיגלית לפרשקטי.
במהלך שהותה באשראם פרשקטי חלמה חלום. בחלום היא רוקדת עם ילידים אמריקנים ((native Americans סביב אש. לא הרבה זמן אחר כך היא כבר מצאה את עצמה מגיעה להתכנסויות ריטואליות של שבט השונשי והלאקוטה. הם, שידעו שהיא צריכה להיות שם, אפשרו לה להגיע במשך שנה תמימה אך מבלי לקחת חלק בטקסים אלא להתבונן בלבד.
שמונה שנים בילתה פרשקטי עם הילידים האמריקנים עד שהוסמכה ללמד ולהעביר בעצמה את הטקסים. בהמשך היא כמובן פיתחה מתודות המשלבות ביחד עם הריטואלים שלמדה גם יוגה וריקודי טראנס בעיניים מכוסות. למה בעיניים מכוסות? פרשקטי זיהתה את העוצמות שאנשים חווים במסיבות טראנס, המלוות בשימוש בסמים, אבל הבחינה גם בריקנות שנוצרת אחרי כן. ככה נולדו הרייבים השאמאניסטים ההמוניים שהיא מארגנת בניו יורק ובאריזונה - ריקוד בעיניים עצומות, ללא שימוש בסמים או אלכוהול, שמתפתח למסיבת ריקודים (בלי כיסוי העיניים).
לישראל פרשקטי הגיעה לביקור קצרצר שכלל ערב שמאני, משהו דומה לאלו שהיא עורכת בניו יורק, רק קצת קטן יותר. מכאן היא נסעה לפתוח את השנה החדשה ברייב עם 500 משתתפים.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/438/104.jpg
רייב שמאני שמארגנת פרשקטי |
מתוך האתר bodytemple |
רייב שמאני שמארגנת פרשקטי |
|
|
|
|
|
|
|
אני ופרשקטי על המזרן
|
|
|
|
|
|
|
קשה היום להיות אותנטי. מה זה אותנטי? לפרשקטי מבטא אמריקני כבד. היא בעצם ישראלית בעלת חזות מזרחית ונפח תלתלים מרשים אבל נאמנה למסורת האינדיאנית וקוראים לה בכלל פרשקטי. היא שירתה בצבא ההגנה לישראל ורקדה שמונה שנים עם אינדיאנים באמריקה. האם אפשר להיות נאמן עד הסוף לאחת מן הזהויות האלה בלי לחטוא בהזנחה לאחרת? האם יש תשובה לשאלה: מי הוא יהודי?
פרשקטי, בישיבה מזרחית, מולי על המזרן, עוצמת עיניים ומזמנת אלינו את הרוחות, את המורים האינדיאנים שלה שיבואו לכבד אותנו בנוכחותם. היא נושפת בחדות כמו רוח ומבקשת ממני באנגלית לבחור משהו שאני מוכן להשיל מעלי. אני מספר לה על דיכאון החורף שלי. אני מספר לה שאני אמן ונמצא עכשיו בסחי מגעיל של שנאה עצמית, במחסום יצירתי ואובדן דרך. היא מבקשת ממני לבחור מספר ואני בלי להסס אומר שבע. היא מדפדפת מהר בחפיסת הקלפים שצצה בידה ושולפת את השביעי שספרה. יצא קלף של דוב. האינדיאנים מאמינים, מספרת לי פרשקטי, שיש מעגל של בריאות בו צועד האדם והדוב מייצג את הקוטב המערבי. הדוב מלמד התמודדת עם הצד האפל של הנשמה. הוא מלמד לרקוד את התכונות השליליות שלך ולחבק את האופל. אחר כך יצא לי גם סוס, צבי וצפרדע. והטיצ'ינג האינדיאני, אומרת פראשאקטי, חוזה שאני עומד לפני מאסטר פיס אדיר ששונה מכל מה שעשיתי עד כה. משהו שמתבשל ומתאווה לצאת מתוכי ורק מפני הפחד מפני הלא מוכר אני מנסה לעצור ולחסום אותו מלצאת. אבל הוא ייצא, פרשאקטי אומרת, הוא ייצא. המורים האינדיאנים, באמצעות החיות, מלמדים אותי שעליי לתרגל רכות ונועם והמשימה שלי היום בטקס, מכינה אותי פרשאקטי, היא להתמודד ברכות ובנועם עם הצל הגדול של הנשמה כמו שמבקש הצבי, אך גם בהומור - כפי שמציעה הצפרדע. הסוס אומר שאני עומד לזכות במירוץ לשעוט בניצחון אל מימוש הפרוייקט האדיר שבינתיים רק מסרטן לי את המעי.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/438/109.jpg
רייב שמאני, מסיבות טראנס בלי סמים |
|
רייב שמאני, מסיבות טראנס בלי סמים |
|
|
|
|
|
|
|
רוקדים אל תוך הלא-נראה, אל הלא-נודע
|
|
|
|
|
|
|
יומיים אחרי המפגש על המזרן בחדר הילדות שלה, אני מוכן לטקס. אני מגיע עם חברי גלעד שבא לצלם. אנחנו מגיעים למרכז הודייה שנמצא באיזו אקס טריטוריה תעשייתית באזור המסגר בת"א. עולים במדרגות וחולפים על פני בודהא צוחק מעץ. בכניסה, אחרי שחלצנו נעליים, הבחנו באינדיאני אמיתי עם קסקט בייסבול שתקועה בו נוצה, ירוקה נדמה לי, שממנה מסתרכים כל מיני לוכדי חלומות. הוא מחזיק גליל מרווה, כמו זה של פרשקטי ומטהר כל משתתף שנכנס תוך כדי זמזום והמיה חרישיים.
הטקס מתחיל. כולם, משהו כמו חמישים איש, נותנים ידיים במעגל גדול ושרים תוך כדי צעידה איטית שמאלה מזמור אינדיאני מסורתי שפרשקטי מלמדת אותנו. היא מבקשת מאיתנו לא להוציא את המזמור הזה אל מחוץ לחדר. המזמור הזה הוא בעל עוצמה רבה, ורצוי לא לשיר אותו סתם ככה בבית או במקלחת. אנחנו נושמים נשימה אינדיאנית. שתי שאיפות עמוקות רצופות ושאיפה ארוכה מלווה בהשמעת קול. פרשקטי מזמנת אל החדר את רוחותיהם של המדריכים האינדיאנים שלה.
אנחנו מתבקשים לגשת למרכז המעגל למיכל גדול ומוזהב ולשלות מתוכו כיסוי עיניים. כולם מכסים את העיניים ומתחילה להתנגן מוזיקת אפרו-טראנס, שמאנו-אמריקנו. אנחנו רוקדים אל תוך הלא-נראה, אל הלא-נודע. קהל הרוקדים מתחיל לתקשר באמצעות צרחות ושירה.
כל אחד עם עצמו אבל גם נוצרים מפגשים. פעם אחת זה היה כל כך מוצלח שמצאתי את עצמי קופץ מחובק עם מישהי כשאנחנו שרים ביחד חצי אקורד. אבל פתאום יד נעלמה התערבה בינינו והפרידה אותנו זה מזו. העיניים היו מכוסות. אינני יודע מי זה היה אבל זה היה מגע של גבר. עד עכשיו אני לא יודע אם היה זה בן הזוג של הבחורה או מישהו ממשמרת הצניעות האינדיאנית שנותר פקוח עיניים על מנת לפקח על המוסר. אחרי הפירוד המשכתי לדשדש במין חידלון אימתני שנבע מהנזיפה המעליבה.
בסופו של דבר המוזיקה התמתנה ואנחנו התבקשנו לצנוח אל הקרקע. נמרחתי על הגב, מת, לאיזה 20 דקות ואחר כך, שוב בעיניים פקוחות, הסתדרנו במעגל ופרשקטי העבירה בינינו מקל דיבור אינדיאני עם שרוכים צבעוניים, נוצות ועורות רקועים כרוכים על פי דוגמא מסורתית. מי שאוחז במקל מתבקש לשתף את הקבוצה בחוויה שעבר ולפני שהוא מעביר אותו הלאה לומר aho"". אישה אחת סיפרה שראתה מלאך והמלאך הוא היא עצמה והוא עף מעל לגן הפרטי שלו ובגן קבוצת ילדים והיא באה ללמד אותם לעוף. היא פורצת בבכי, אומרת אהו ומעבירה את המקל. המקל עובר מהר הלאה ונעצר לבסוף אצל מעין בבא עם שיער ארוך וזקן שנאם ארוכות באנגלית ואני לא זוכר מילה ממה שאמר. אחר כך המקל התגלגל לידיה של אישה שסיפרה שהאוויר היה סמיך מרוב מלאכים ושהיא ראתה לא רק מלאך אחד אלא צבא שלם של מלאכים. בחורה יפה סיפרה שהיא הרגישה את הפחד שלה רוקש מאחוריה ובתחילה נרתעה מפניו אבל בהמשך הסתובבה אליו ורקדה איתו יחד והיה לה נעים. אהו.
כשיצאנו משם, גלעד, החבר שהגיע איתי כדי לצלם אבל לא צילם כי היה חשוך מדי, סיפר לי שהוא הפחד מהסיפור של הנערה ושהם באמת רקדו ושעכשיו הוא מאוד מבולבל. במזנון שנפתח בינתיים מכרו צ'אי מתוק ו"צורות אנרגיה עם אגוזים ותמרים".
פרשקטי תחזור לישראל במאי ותעביר סדנה בת מספר ימים במצפה רמון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
