 |
/images/archive/gallery/296/527.jpg דוד מיכאלי
 |
|
|
| הבזוקה ג'ו המיתולוגי של סין |
|
|
|
| דוד מיכאלי על ספר התמורות הסיני, האי צ'ינג, ספר חיזוי העתידות העתיק ביותר בעולם |
|
| עדכון אחרון : 2/3/2006 20:58 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כילד, נבאו לי העתידות של בזוקה ג'ו וחבורתו כי עד גיל עשרים אגיע לירח. לא היה כתוב אף פעם שאהיה סנדלר, דבר שקרה בזמן שהייתי סטודנט בירושלים. גרנו בנחלאות, למדתי בבצלאל ועשינו סנדלים. יום אחד השותף שלי לדירה, עודד השודד שהיה המורה שלי לסנדלרות, הביא איתו הביתה ספר קטן ועבה עם ציורי קווים דקים בירוק ואדום על העטיפה השחורה. לספר קראו אי-צ'ינג והוא הכיל הקדמה ארוכה שלא הבנתי אותה ממש, ציורי קווים מפורטים ולבסוף סדרת קטעים ארוכה עם הקווים ופירושיהם. כשדפדפתי בספר נפלו מתוכו שלוש מטבעות נחושת קטנות ושחוקות עם חור מרובע במרכזן שחברי מיהר לאסוף אותן בגאווה: השגתי מטבעות סיניות
אמיתיות! הסתבר שזה ספר לקריאת מצבים וחיזוי עתידות והוא סיפק לנו זמן רב של שאלות על האירועים הרומנטיים שלנו, הטלת מטבעות, חיפוש אחר הפירושים ושבירת ראש קבועה בנוגע למידת ההתאמה שלהם למצב שלנו. הספר למשל ניבא לי יום אחד את ההקסגרמה ג'וּן שמשמעה ''הקושי של ההבקעה''. היתה צפונה בו תקווה כלשהי משום שבסופו של דבר הוא הבטיח ''הצלחה עילאית'' למרות ''רעמים תת-קרקעיים'' (שדווקא הבנתי אותם יפה). מצד שני הכילה הנבואה גם פסוק סתום ומפחיד כמו: ''סוסי המרכבה נאלצים להישאר מאחור, דמעות דם שוטפות''. מהו ''אי''? מהו'' צ'ינג''? מהי ''הקסגרמה''? מיהו הבזוקה-ג'ו המיתולוגי של סין?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
בזוקה ג'ו. הגדת עתידות מודרנית
|
|
|
 |
|
 |
|
המיתולוגיה
|
|
|
 |
|
|
|
מספרים שלפני יותר מארבעת אלפים שנה ראה הקיסר המיתולוגי הראשון פוּ-הְסי מפלצת עם ראש של דרקון יוצאת מהנהר הצהוב. על גב המפלצת היו סימנים מוזרים. פו-הסי הסתכל למעלה אל הכוכבים, ואז למטה אל הארץ וראה איך הטאי-ג'י מוליד את שני היסודות יין ויאנג, היסוד הזכרי והיסוד הנקבי. הסימנים על גב המפלצת נתנו לו השראה לצירופי הסמלים (בה-גואה) שמהם נוצר ספר התמורות. גרסה אחרת מייחסת את סימני הבה-גואה של הקווים לסדקים שנוצרו על שריון הצב כאשר נהגו לשרוף אותו כשיטה לצורך חיזוי עתידות. אנחנו היהודים מכירים את שיטת החיזוי הזאת גם מהכוהנים שבחנו בעיון את עצמות הקורבנות במקדשים סביב חופי הים התיכון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
איך אפשר בלי דרקון?
|
|
|
|
|
|
|
ההיסטוריה העתיקה
|
|
|
|
|
|
|
האי-צ'ינג או במבטא המעודכן יי-ג'ינג היה במקורו טבלה עתיקה לחיזוי עד שנוספו לו נספחי הפירושים בניסיון לגעת בתורת המידות ובמטאפיזיקה. כבר במאה השלישית שלפני הספירה הוא נחשב לעתיק. השם מורכב משתי סימניות: האחת במקורה היא זיקית ואולי מכאן באה משמעות השינוי או התמורה, והסימנייה השנייה היא במקורה כריכת ספר או כתב ומשמעותה היא קלאסיקה כתובה. ביחד המשמעות היא ''הקנון של התמורות והשינויים'' או ''הכתבים הקלאסיים של התמורות''. השם הסיני הנפוץ הוא ג'ואו-אי שעל פי המסורת הוא על שם שושלת ג'ואו או הנסיך מג'ואו שסידר את הסימנים וכתב להם פירוש נוסף לגרסה הראשונה של אחיו השליט וֶן מייסד השושלת.
ספר התמורות שייך לחמשת הספרים הקנוניים הסינים הקונפוציאניים. בעיני המלומדים היתה לו חשיבות עליונה של טקסט יסוד ראשוני. גם משום שהיה מיוחס לתקופה עתיקה מאוד וגם משום שהספרים האחרים דנו בכללי התנהגות חברתית ומוסר, בזמן שספר התמורות עסק במבנים עלומים של תפיסה וצורות הכרה קדומות וראשוניות. אפשר אולי להשוות את זה להמיספרות השמאלית והימנית במוח, כשהאי-צ'ינג הוא כמובן ביטויה של ההמיספרה הימנית - האמנותית יותר. הספר נלמד לאורך ההיסטוריה התרבותית של סין בהיבטים קונפוציאניים, דאואיסטיים ובודהיסטים ומהווה ביטוי אולטימטיבי לאופי, לאמונה ולהגות הסינית המאופיינת בתפיסה של אחדות יחסי שמים-אדם: Tianrenheyi.
לפני אלפיים ומשהו שנה התעצבן הקיסר הראשון של שושלת צין על הקונפוציאניים. הוא ראה בהם אויבים למשטרו וחיסל (נו, כרגיל) את האינטלקטואלים (קבר אותם בחיים) על כל ספריהם (שרף אותם) פרט לספרים מעשיים כמו חקלאות ורפואה וגם עשה לנו טובה ולא השמיד את ספר התמורות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ככה כותבים אי צ'ינג בסינית
|
|
|
|
|
|
|
ההיסטוריה החדשה, בקצרה
|
|
|
|
|
|
|
הספר תורגם לראשונה לאנגלית על ידי ג'יימס לֶג המפורסם בשנת 1899. בין השנים 1911 ל-1923 תורגם הספר מסינית לגרמנית ע"י חוקר תרבות סין בשם ריצרד ווילהלם, והוצג במערב כאוראקל נצחי. קרל גוסטב יונג שהיה חבר של וילהלם כתב את ההקדמה למהדורה האנגלית שיצאה לאור בשנת 1950. כפי שאנחנו מדברים עם המחשב שלנו גם יונג הציג לאי-צ'ינג את השאלה האם לפרסמו במערב. הספר נתן תשובה חיובית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המתמטיקה של הבה גואה
|
|
|
|
|
|
|
בכתבי המופת של הטאי צ'י צ'ואן כתוב: טאי-צ'י (טאי-ג'י) בא מוו-צ'י והוא אימם של היין והיאנג. כך או כך נוסחו הקווים האקראיים של שריון הצב השרוף, או מגבו של הדרקון בנהר, למבנה מתמטי בינארי שסימל את מהלך הדברים ביקום ואת היקום עצמו: מתוך הכלום - הוו-צ'י המסומל כעיגול ריק, בסוד הצמצום, כמו בקבלה היהודית, התחולל הטאי צ'י – המשיכה הראשונית, הבידול הראשוני או חלוקת היסוד.
המשיכה הראשונית יצרה בפעולתה מיד את האבחנה של ה"ליאנג-אי" - המופע בעל שתי הפנים: קו שלם מייצג את הפעיל וקו שבור מייצג את הסביל בנוסחה בינארית גראפית. ביחד הם יין-יאנג, ההיבטים המשלימים של כל דבר ואפשר לבטא אותם גם בסמל המפורסם של העיגול המתפתל עם החלוקה לשחור לבן. ההיבטים המשלימים - היין והיאנג - מתפתחים ומופיעים כארבע אפשרויות ונקראים ''התגשמויות'' (סזה-הסיאנג): יין-יאנג, יאנג-יין, יאנג-יאנג, יין-יין. בפירושים המודרניים של היום ניסו להקביל אותם אפילו למבנה חומצות האמינו של הד.נ.א.
בכל אופן מכאן, עם תוספת של אחד מהקווים, שלם או שבור, נקבל שְלַשָה - טריגראם וסך כל ההרכבים של השלשות הוא שמונה. זהו הבה-גואה שמשמעותו המילולית היא שמונת הפיתוחים / גישות / ממשקים. ומשמעות כל אחד היא אנרגיה אופיינית עם שם מזהה. למשל שלושה קווים מלאים הם הטריגראם הראשון, צ'ייאן - הרקיע, שמשמעותו היא היוצר, האב, השליט, הזכר ומיוצג בגוף כראש. את ציור הבה-גואה אנחנו רגילים לראות כעיגול של שלשות קווים שלמים ושבורים סביב מעגל היין והיאנג המפורסם.
הסימנים האלה משמשים את הקוסמוגוניה הסינית על כל ענפיה וניתן למצוא אותם בשימוש גם בתורת הפנג שואי. ה"אי-צ'ינג" כולל 64 מערכי סמלים - הקסגרמות - כאשר כל מערך מורכב משתי שלשות של הרכבי קווים שלמים ושבורים, וביחד - שישייה (אולי נמצאה סוף סוף משמעות למארז הקלאסי של פחיות הבירה). לכל מערך יש שם סמלי, המציין היבט מסוים בחיי האדם והטבע.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יין יאנג. אור וחושך, זכר ונקבה
|
|
|
|
|
|
|
אולי לא הגעת עד גיל עשרים לירח אבל אתה בהחלט מעופף
|
|
|
|
|
|
|
החיזוי הוא תכונה שימיה כימיו של המין האנושי ומקורה באמונה או בהכרה פנימית שטמונים בנו העתיד וצפניו. מתוך האינטואיציה כי ישנו עיקרון יסוד ותבניות פעולה, אנחנו מנסים לחלוף דרך מסך הכרתנו המתעתעת כדי למצוא את הכיוונים היסודיים שהשפיעו עליה באמצעות כלי רכב כמו סמים, התבודדות, צום, מדיטציה, קריאה בקפה, פתיחת קלפים, חלימה, התבוננות בגחלים, התבוננות בכוכבים וכל אמצעי אחר שהנחנו עליו את ידינו.
הטכניקה בספר היא למצוא תבנית בתוך אירוע כאוטי. איך עושים דבר מסובך כזה? ובכן, זה כמו להתבונן בשמים האינסופיים דרך מסגרת ולחזור על זה מספר מספיק של פעמים. בשלב הראשון אנו מגדירים את מצבנו הנוכחי כתמונה או כסמל בינארי המורכב מהקווים השלמים והחצויים. פעולה זאת נעשית באמצעות התרכזות בשאלה, מדיטציה של שקט והטלת המטבעות או קיסמי עץ צבועים בשחור ולבן. במטבע צד העץ הוא יאנג. הפלי הוא היין.
כאשר ההרכבים שנוצרו מתוך המתח שלנו וסיכום המקצבים של גופנו ורוחנו נמצאים בידינו כסמלי הבה-גואה, אנחנו יכולים לפנות לשלב השני שהוא הפסוקים הסתומים של הספר ולידם הפירושים שיכולים להיות חידתיים לא פחות. סה''כ שישים וארבעה ניסוחים אמנותיים. כל אחד מהסמלים הבינאריים מבוטא או בעצם מפורש בטקסט העתיק, שהדרך להתייחס אליו היא כשירה ולא לחפש היגיון בכפייתיות.
מדוע שירה? זכרו את החלק הימני של המוח. השירה מנסה ללכוד הלך רוח ועיקרון של פעולה ולא לתעד אירוע. השירה הזאת מחזירה אותנו מן הסמל המתמטי אל מצב רגשי. כלומר, עברנו כאן מתוך מצב רגשי פרטי אל סמל המנסח אותו ומהווה תמונת מצב רגשית שהיא חלק ממילון אוניברסלי. זהו מהלך מהקטן אל הגדול, מהעצמי אל העקרוני, מן הפרטי אל האוניברסלי. ההתמרה הזאת מאפשרת לנו להתבונן ממקום אחר, לשקף, להשוות ולאמץ מסקנה. האי צ'ינג אינו נותן תשובה. התשובה נוצרת מהמפגש בינינו לספר, ועל השואל הבשל להחליט איך לקבל אותה.
התפיסה הסינית גורסת כי כל אירוע ביקום הוא תוצאה של יחסי גומלין של שני עקרונות היין והיאנג. כיום תפיסה זאת מקובלת יותר בעולם (ע''ע קתרינה בניו אורלינס). על פי תפיסתו של יונג האינפורמציה המתקבלת מן הספר מקורה בתת-מודע הקולקטיבי ובתת-מודע הפרטי של השואל. בתיאוריה שלו על ''המשמעות של המקריות'' כינה יונג את ההדדיות בין המאורעות והאירועים המרכיבים את חיי האדם כ''סינכרוניזציה'' וטען כי רגישות לכך היא סמן להתפתחות נפשית.
סופר המדע הבדיוני פיליפ ק. דיק סיפר שהשתמש לכתיבת ספרו "האיש במצודה הרמה" בספר התמורות, האי-צ'ינג. הוא החליט בעזרתו על תפניות בעלילה ובאחד הראיונות אפילו תלה בספר את האחריות למהלך עלילה שלא השביע את רצונו. ספר האי-צ'ינג עצמו מהווה חלק ותפאורה חשובה בעלילת "האיש במצודה הרמה", המתאר מציאות שבה ארה''ב נשלטת על ידי הרייך הנאצי והקיסרות היפנית בעקבות ניצחונן במלחמת העולם השנייה. הדמויות בספר משתמשות בו כאוראקל קבוע ואחד הגיבורים של הספר כותב גם הוא ספר משפיע ואסור באמצעות האי-צ'ינג. מציאות בתוך מציאות בתוך מציאות. יש הרואים בספר האי-צ'ינג שיטה להתחבר לספריה הקוסמית.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הקסגרמות בנות ששת הקווים מתוך ספר האי צ'ינג
|
|
|
|
|
|
|
לא תמיד יש תשובה
|
|
|
|
|
|
|
האי-צינג גם יכול לסרב לענות. למשל במקרים בהם אנחנו יודעים את התשובה אבל מנסים לקבל חיזוקים או שאיננו מוכנים לקבל את התשובה ואנו מנסים שוב ושוב. ההקסגרמה 4 (מנג), שמשמעה ''חוסר ניסיונם של המתחילים'', יכולה להוות דוגמה לאלו המציגים שוב ושוב את אותה השאלה ומגלים בכך, עיוורון. מתוך האי צ'ינג: ''מנג פירושו מזל של מתחילים / אני לא מחפש את חסר הניסיון / חסר הניסיון מחפש אותי / בפעם הראשונה שישאל על העתיד - אשיב / אם ימשיך לשאול - ויטריד / לא אענה יותר / זה הזמן להמשיך בדרך".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מטבעות סיניות להטלה. גם שקלים יעשו את העבודה
|
|
|
|
|
|
|
ככה עושים את זה
|
|
|
|
|
|
|
הכינו את הספר, את המטבעות ודף עם עט. תחשבו היטב על שאלה ואז תרשמו אותה. ההדרכה המסורתית ממליצה לשאול רק כשאנחנו באמת לא יודעים. חוץ מזה אפשר ורצוי לשאול שאלות בנושאי בריאות, יחסים, עסקים, שליטה והתפתחות. אני אישית שאלתי על גורל מערכת יחסים עתידית, אבל אל תתפסו אותי במילה. לא כדאי לשאול שאלות המחייבות תשובה של כן או לא. שוב, הספר אינו מחליט עבורנו. אנחנו מקבלים שיקוף עקרוני של מצב ולא אישורים או איסורים.
לאחר שרשמנו, אנו אוספים את שלושת המטבעות בכפות הידיים, מתרכזים לרגע של שקט ואז מנערים את המטבעות ומטילים אותן על המשטח לפנינו. שלוש עץ זה קו שלם. שלוש פלי זה קו שבור. שני עץ אחד פלי זה קו שלם עם סימון. שני פלי עם אחד עץ זה קו שבור עם סימון. עם כל הטלה אנחנו מסמנים בדף שלפנינו את הקו. מתחילים מלמטה עד למעלה, סך הכל שש הטלות ברצף. לפנינו הקסאגרמה. נאמר לי כי ששת ההטלות הפשוטות האלה מכסות 262144 אפשרויות. סיכום נומרולוגי של המספר מחזיר אותנו ליסודות של 0 ו- 1. יין-יאנג. מכאן אנחנו הולכים אל הטבלה שבספר למצוא את הסמל שלנו ומשם לפירושים ולמסקנות. בהצלחה ומזל טוב.
פרסום ראשון : 22/9/2005 12:35 | | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | איש טאי צ'י צ'ואן, סופר ואמן בוגר בצלאל, מפתח ועוסק בתרפיית זן בשטח פתוח. מחבר הספרים 'הערות זמניות על תנועה' ו'זמן המדבר', תרגם לאחרונה מסינית את כתבי המופת 'טאי צ'י צ'ואן ג'ינג' | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
