 |
 |
|
|
|
|
| בכל מקום אליו הגיע האדם שם תמצאו את צורת הסליל. טלה בר צוללת אל המשמעויות המיסטיות של הסליל, המבוך והפירמידה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
טלה בר
14/9/2005 18:26 |
|
|
|
|
|
|
|
הסלילים מופיעים בכל מקום בטבע. אפשר למצוא אותם במבנים של שבלולים וקונכיות, בקורי העכביש, ובצמיחתם הסלילנית של קרני בעלי חיים ושל צמחים שונים; מבנים כאלה נמצאים גם במקומות שאינם נראים לעין בלתי מזוינת כמו שדות מגנטיים וגלאקסיות של כוכבים. משמעויות רבות, שונות ומשונות, הוענקו לסליל, מהכוחות הפיזיים המעצבים את האדמה, גאות האוקיאנוסים והרוחות באוויר, ועד להתייחסות מופשטת כסמל לגדילה והתקדמות, ייצוג של חלומות, תשוקות ושאיפות, ובעיקר
מושג הנצחיות.
אבל סביר להניח כי משמעותו הראשונית של הסליל נגזרה, כפי הנראה, מזו של המעגלים הקונצנטריים. המעגל הוא הצורה הגיאומטרית המושלמת ביותר המצויה בטבע, והיא בולטת במיוחד בתופעות השמש והלבנה המלאה. העתקת הצורה הזאת לדמות האנושית ייצגה את עיניה הצופות של האלה הגדולה, כפי שאפשר לראות בפיסול וציור מלפני כ-5000 שנה. כדי להדגיש את חשיבותן של אותן עיניים צופיות הן צויירו או כויירו לעתים בצורת מעגלים קונצנטריים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מבנה קונוצנטרי
|
|
|
 |
|
 |
|
המעגלים הקונוצטריים
|
|
|
 |
|
|
|
על משמעותם המורחבת של המעגלים הקונצנטריים ניתן ללמוד מתוך מחקר אנתרופולוגי שנערך אצל ילידי אוסטרליה: "מעגלים קונצנטריים הם בין הסמלים המורכבים ביותר בדרכיו של היליד אל הידע, מפני שהם מייצגים יחסים בין כל הסמלים וכל התהליכים במערכת... באופן כללי מייצגים מעגלים קונצנטריים תהליכים, יחסים, שלמות ומראה מערכתי של הטבע והקוסמוס; בדרך כלל הם מיוצגים כמקום או אתר שמהם נובעים כל הסיפורים והחוויות ואליהם קשורים כל האנשים והסיפורים מבחינה היסטורית. יחד, הם מהווים שכבות של משמעויות", נכתב באותו מחקר.
לדברי ה'אנציקלופדיה לסמלים', סמלי המעגלים הקונצנטריים הם גם שמשיים וגם ירחיים והם מציינים את השמים לדרגותיהם השונות; שלושה מעגלים מסמלים שילושים שונים כמו עבר, הווה ועתיד וכו'. לא קשה אם כן לשער כי הסליל נוצר מהחיבור בין מעגלים קונצנטריים כדי ליצור קשר והמשכיות בין המעגל החיצוני למעגל הפנימי, ומשמעותו של הסליל נובעת באופן טבעי ממשמעות המבנה הקונצנטרי.
לדברי אנדריאס לומל, מחבר הספר 'אמנות פרהיסטורית ופרימיטיבית', צורת הסליל משרתת את האנושות לא פחות מ-6000 שנה. בספר מופיעה מפת פיזורו של מוטיב הסליל בעולם הטרום-טכנולוגי, המראה כי הצורה הזאת היתה בשימוש כמעט בכל מקום שאליו הגיע האדם הקדמון וייצר שם את כליו וקישוטיו. לדברי הספר נמצא הסליל לראשונה, לפני כ-6000 שנה, בעירק; לפני 5400 שנה הוא הופיע במצרים הטרום שושלתית, ולפני 5000 שנה באזור הדנובה. לדעתו של לומל, "מייצג הסליל את דמות הנחש הקשור באדמה, ומסמל את החיים ואת רעיון התחייה הנצחית". אבל משמעות זו, לדעתו, נותרה מאחור כאשר התפשט הסליל מזרחה ומערבה, והוא שימש כמוטיב קישוטי בלבד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השבלול
|
|
|
|
|
|
|
האנציקלופדיה של סמלים לעומת זאת מכחישה את העמדה הזאת. שם נאמר כי הסליל הוא "סמל מורכב ביותר שנעשה בו שימוש בתקופות פאליאולותיות והוא מופיע במצרים, כרתים, מיקני, מסופוטומיה, הודו, סין, יפן, אמריקה, אירופה, סקנדינביה ובריטניה, ואפילו אוקיאניה אף כי לא בהאוואי" - בכל המקומות האלה היו לסליל משמעויות שונות, אף כי לא תמיד אחידות. במסורת המאורית הסליל הוא סמל פאלי המייצג את הזכר (ובכך הוא מזדהה עם הנחש של לומל), אבל הוא קשור גם באיבר המין הנקבי אצל השבלול (וגם בסמליה של האלה הגדולה). אצל הסינים מייצג הסליל את הדרקון של סופת הטורנדו, בטאואיזם ובבודהיזם הוא מופיע גם בדמות "הפנינה היקרה" הידועה בצורתה הסלילנית. גם סמל היין-יאנג מבוסס על צורה זו.
באופן כללי ניתן לומר כי הסליל מייצג לפרקים את כוחות השמש והלבנה (וכאן יש הזדהות ברורה עם המעגלים הקונצנטריים), את האוויר, המים, הרעם והברק, מערבולת (וורטקס), כוח הצמיחה וההשפעה. הוא עשוי לסמל את התגברות והיפחתות השמש, התמלאות והפחתת הלבנה, קשירה והתרה, גידול והתרחבות ומוות והצטמצמות, לידה ומוות והמשכיות, מהלך השמש, מחזור העונות וסיבוב כדור הארץ. כלומר את ההיבט הדינמי של כל הדברים. הדברים נאמרים במיוחד ביחס לסליל הכפול, הנכנס ויוצא, המסמל מחזוריות.
הקלטים ייחסו חשיבות מיוחדת לסליל, כפי שמציין אתר המיסטיקה הקדומה של הסלילים הקלטיים, שם נאמר: "רוב המלומדים מאמינים שהסמליות הכוללת של הסלילים מציגה איזון רוחני בין ההכרה הפנימית והחיצונית, ויש אומרים שהסליל הקלטי מסמל את עונות החיים ומחזוריות הזמן". הסליל הפשוט מתחיל בפנים וממשיך החוצה, בדרך שחיינו מתנהלים, מהמרכז האישי ועד העולם הרחב מסביבנו; אבל הסליל הכפול מתחיל בחוץ, נמשך פנימה ואז חוזר ויוצא החוצה, וכך מסמל מחזוריות ההולכת ונשנית של חיים, מוות ולידה מחדש, כשפנים הסליל מציין את העולם הפנימי של השאול. מבחינה רוחנית מסמל הסליל שלווה וקווים הזורמים בעדינות; או להפך, תוהו וטירוף במבנים של קווים מסחררים ומביכים. הסליל הקלטי המשולש, שמבנהו שלושה סלילים כפולים הקשורים זה בזה, מכונה "סליל החיים" ונמצא בחיטובי אבן איריים קדומים (ניו-גריינג') מלפני כ-4000 שנה. רוב המלומדים מאמינים שהוא מסמל את המחזוריות של חיים, מוות ולידה מחדש. אחרים אומרים שהסמל המיסטי הזה מייצג את הזכר, הנקבה והילד ב"דרך החיים". אחרים מפרשים אותו כמייצג את האלה המשולשת, אך כותב המאמר מאמין שהוא מסמל את ההרמוניה המצויה בשילוש של החיים - לידה, חיים, מוות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מבנה שבלולי
|
|
|
|
|
|
|
סליל החיים
|
|
|
|
|
|
|
הלאבירינת (מבוך) ככל הנראה התפתח מהסליל. המילה לאבירינת נגזרה מה"לאבריס", שמביעה מצד אחד סערה או אלימות, ומצד שני חמדנות ורעבתנות. ישנו דג בשם זה עליו נאמר שהוא רעבתני במיוחד. תכונה של רעבתנות מיוחדת מיוחסת בתנך למוות ולעולם השאול, שהוא המקום הנמצא בהתאם למסורת במרכז הלאבירינת. אבל במילון מופיעה גם המלה "לאבירינתוס" עצמה, והיא מציינת למעשה גוף סלילני כמו זה של השבלול. הגדרה מילונית זו מזהה בעצם את הלאבירינת עם הסליל. סביר להניח כי ההפרדה בין שני המושגים האלה נעשתה בתקופה מאוחרת יותר מזו של השימוש הראשוני בהם.
ההבדל בין הסליל ללאבירינת הוא שהסליל מוביל את ההולך בו בקו ישר וברור מחוץ למעגל פנימה ומבפנים החוצה; הלאבירינת, לעומת זאת, אמנם מוביל גם הוא את ההולך בו מבחוץ פנימה ומבפנים החוצה, אבל אין הוא עושה זאת בקו ישר וברור. את השביל אפשר למצוא רק תוך כדי ההליכה עצמה, והוא מתפתל וחוזר לפני שהוא מגיע לבסוף למטרתו. זו הסיבה שהלאבירינת מהווה חידה, בעוד שהסליל איננו כזה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סליל החיים
|
|
|
|
|
|
|
האיש בלאבירינת
|
|
|
|
|
|
|
גם אתר הלאבירינת של קתדראלת גרייס מציין את התפתחות הלאבירינת מהסליל. שם נאמר כי מבנים רבים מבוססים על סלילים טבעיים, אבל במיוחד מודגש הציור של "האיש בלאבירינת" בתרבות האמרינדיאנית. משמעויות אחדות ושונות יש לציור הזה, שבו עומד אדם בכניסה ללאבירינת, כאילו הוא מתכונן לצאת למסע בו. מטרתו של האיש במסעו בלאבירינת היא לגלות משמעות עמוקה יותר לחיים. אגדת "האיש בלאבירינת" עוזרת לילדים להבין את משמעות החיים, והוא מציג ניסיונות ובחירות אותם אנחנו נוקטים בעת מסענו בחיים. הוא מתאר את החיפוש אחרי איזון גופני, חברתי, נפשי ורוחני, ובמרכזו נמצאים כל חלומותיו ומטרותיו של האדם. האגדה אומרת כי כאשר אנחנו מגיעים למרכז הלאבירינת מקדם את פנינו אל השמש, מברך אותו ומעביר אותנו אל העולם הבא. זוהי ראיה כי פנים הלאבירינת, או הסליל, מציין את מיקומו של עולם המתים.
סמליותו של הלאבירינת מקבילה לחלוטין לזו של הסליל שממנו התפתח, וכל משמעויות הסליל ניתנות גם ללאבירינת. הוא נמצא תחת שליטתה של האלה המוליכה את האדם אל שופט המתים הנמצא במרכזו, שהוא למעשה מרכז עולם השאול שמתחת לאדמה. מרכז הלאבירינת עשוי לסמל את העולם הפגאני האבוד של הקלטים, את הגביע הקדוש של הנוצרים, או את הבריחה מהסמסרה וחוקי הקארמה של המזרח הרחוק. במבנה הלאבירינת השתמשו להטלת קסם או מבוכה במטרה למנוע את כניסתם של רוחות רעות וכוחות עוינים.
לסיכום, הסליל שהרשים את האדם הקדמון בנפוצותו בעולם, שאב את משמעותו הראשונית מהמעגלים הקונצנטריים, ונעשה בו שימוש המחבר ומקשר את עולם החיים החיצוני שעל פני האדמה עם עולם השאול שמתחתיה. הלאבירינת התפתח מצורת הסליל כדי ליצור חידת אתגר שתפקידה להאיר את עיני ההולך בו ולהביא אותו להבנה פנימית של החיים והמוות והקשר ביניהם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
האיש בלאבירינת
|
|
|
|
|
|
|
המבוך והפירמידה
|
|
|
|
|
|
|
בניגוד ללאבירינת שיש לו רק מסלול אחד, שעל אף פיתוליו מגיע ההולך בו בהכרח אל המרכז, המבוך בנוי ממסלולים רבים שכולם חסומים חוץ מאחד. את המסלול הנכון, שיוביל את ההולך בו אל מטרתו הסופית, אפשר לגלות רק תוך כדי הליכה בשבילים השונים, היתקלות במחסומים רבים, ושינויי כיוון עד שמוצאים את הדרך הנכונה המובילה אל היעד. המבוך, אם כן, נחשב לחידה אינטלקטואלית מדרגה גבוהה יותר מזו של הלאבירינת. הלאבירינת הרבוע הוא שלב ביניים בין הלאבירינת המעוגל לבין המבוך הרבוע.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לאבירינת רבוע
|
|
|
 |
|
מבוך
|
|
|
|
|
|
|
המבוך
|
|
|
|
|
|
|
אף כי ישנה אבחנה מסוימת בין הלאבירינת למבוך, שניהם מופיעים ב'אנציקלופדיה לסמלים' תחת מושג אחד, המראה על בלבול מסוים בין המושגים. שתי הצורות נחשבות לסמלים מורכבים ביותר, העשויים להופיע בדמות של תרשים, בניין, שביל פתוח, שביל מגודר, מחול, משחק או מבנה של חומה. אבל לעתים קרובות אפשר למצוא את שניהם באפלה שמתחת לפני האדמה.
במילון היווני-אנגלי שבידי קיימות שתי הגדרות ל"לאבירינת": האחת, זו שאמורה היתה להיות ראשונה כי היא בבירור קדומה יותר ומתבססת על הסתכלות בטבע, אומרת כי הלאבירינת הוא "גוף סלילני כמו השבלול". האחרת, שיש לשער כי היא מאוחרת יותר כי היא תלויה במעשה ידי אדם, מגדירה את הלאבירינת בתור המלה "מבוך" באנגלית, בתוספת ההסבר כי זהו "בניין המכיל אולמות המחוברים ביניהם במעברים מתפתלים (לפי הירודוטוס)". ברור למדי מהצירוף של שתי הגדרות אלו שיש קשר בין הסליל למבוך, אבל הוא נוצר בעזרת המשמעות הכפולה למושג ה"לאבירינת".
המלה "מבוך" בעברית, כמו המלה האנגלית "מייז", נובעת משורש המביע מבוכה, ולכן משתמשים בו לעתים כדי לתאר מציאות של בניינים מורכבים וסימטאות שקשה להתמצא בהם.
התמונה שלמטה מתארת מבוך מסוג זה של מקדשים בבליים, המוגדרים כ"ארמון המלך אשורבניפאל השני בנימרוד, מהמאה התשיעית לפסה"נ, עם אגף המוקדש לאל".
במאה החמישית לפסה"נ תיאר ההיסטוריון היווני הירודוטוס את מה שמכונה בשם "הלאבירינת המצרי". לדברי הירודוטוס היה ה"לאבירינת המצרי" מבנה שנמצא על גדות אגם רחב ידיים במרחק של שבעת ימי מסע במעלה הנילוס מהפירמידות של גיזה. המקדש נחלק לשתים-עשרה חצרות, וחומותיו היו עטורות בפסלים; פירמידה גדולה מקושטת בדמויות ענק היתה מחוברת אליו במעברים תת-קרקעיים. הירודוטוס מדגיש שהמבנה הוא פלא המאפיל על הפירמידות של גיזה; הוא אומר כי הרמות הנמוכות של הלאבירינת, אותן נאסר עליו לבקר, הכילו "את קבריהם של המלכים שבנו את הלאבירינת, ואת אלה של תנינים מקודשים". סיפור זה מתקבל על הדעת, כי ידוע שהמצרים קברו פרים מקודשים במעברים תת-קרקעיים מתפתלים מתחת למקדשים אחרים.
נראה כי לראשונה השתמשו המצרים ב"לאבירינת" למטרות שונות. ידוע שבמאה התשע-עשרה לפסה"נ הוא שימש במקדש הקבורה של אמנחוטפ השלישי, כמקום על פני האדמה שבו היו המצרים מביאים קרבנות לרוחו של פרעה, כדי לשמור על שגשוגו בעולם שמעבר לחיים. ייתכן שה"לאבירינת" שימש גם כמרכז פולחן ומקום מפגש למצרים רמי מעלה, ואולי גם כארמון ומרכז מנהלי. השימוש במבנה מבוכי כזה למקדשים מקביל למקדשי המבוך הבבליים. המבוך, אם כן, ולא רק הלאבירינת, סימל את הקשר שבין העולם החיצון לעולם השאול.
לסיכום, הלאבירינת הסלילני החד מסלולי התפתח למבוך רב מסלולים, כיוונים והטעיות. המבוך שימש לא רק כבסיס למבנה "עיר המתים" המצרית, אלא גם כבסיס לפירמידה עצמה ששימשה קבר לפרעונים ואצילי מצרים. שימוש זה מדגיש את המבוך כתיאור מבנהו של עולם השאול, אבל הוא גם התפתח לשימוש במבנה המבוך גם למקדשים שעל פני האדמה, כמו המקדש הבבלי הנזכר לעיל, וכמו מקדשים בבליים אחרים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מערכת המקדשים בנמרוד
|
|
|
|
|
|
|
על המחברת
|
|
|
|
|
|
|
טלה בר עוסקת בקשר שבין מיתולוגיה לספרות. סיפורים ומאמרים נוספים שלה ניתן למצוא בכתב העת הספרותי ליטרטורה ובבמה חדשה. היא ילידת 1934.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
