 |
/images/archive/gallery/145/931.jpg
איור: יונתן לקיצביץ  |
|
|
|
|
| תיקנת לחבר את המחשב, הוא יגמול לך בשמרטפות על הילדים. שירותים תמורת שירותים מבלי להוציא כסף - זהו המוטו של קהילת סינקופה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
יהודה שוחט
11/9/2005 18:26 |
|
|
|
|
|
|
|
"נסו להיזרק רגע למציאות אחרת", אומר הקול באיזו פרסומת מוכרת. נזרקתי. שיעור פילוסופיה. יעל, בחורה אסרטיבית במיוחד, נעמדת לצידי ומבקשת לשכור את שירותיי כמרצה אורח. למה לא, אני חושב ביני לבין עצמי, הנה אפשרות להרוויח כמה גרושים. אני מסיים את הנאום הקבוע על מצבו
של האדם, וכשאני פונה לבחורה לבקש את מעותיי, היא יורה: "אני חייבת לך שעה וחצי כשרברבית או כמורה לפסנתר, מה שתזדקק לו יותר. אל תדאג, אני לא נשארת הרבה זמן במינוס."
נשמע הזוי, או לקוח מתוך ספר מתקופת הסנה הבוער, אבל עבור חברי קהילת "סינקופה" מדובר בדרך חיים של ממש. כלומר, רבים מהם עובדים בחייהם הפרטיים במקצוע כזה או אחר, אבל בכל מה שנוגע לחיי הקהילה יש בנק שעות. תיקנת לחבר את המחשב במשך שעה, הוא ישלם לך בשמרטפות על הילדים. "זה בסך הכל עוד ביטוי לפעילות הקהילתית של מערכות גומלין," מסביר אחד המייסדים, אהוד שם-טוב. "זה רעיון שנובע מתוך הצורך לשמור על המשאבים בתוך הקהילה."
כלומר?
"אם אני רוצה שמישהו יקים לי אתר אינטרנט, במקום שאפתח דפי זהב ואוציא כסף על מישהו מחוץ לקהילה, אני שומר על המטבע בתוך הקהילה. עשינו מיפוי של כל החברים – לאו דווקא הכישורים התעסוקתיים. כל אחד רשם את כל כישוריו, והדף הזה נמצא ברשות חברי הקהילה. זה בעצם המטבע הפנימית שלנו."
וזה באופן גורף?
"כן. בעולם הקפיטליסטי, עשיר זה מי שיש לו כסף בבנק. אצלנו, עשיר זה מי שהחשבון שלו שואף לאפס, אבל הוא סוחר הרבה. ככל שאתה נותן יותר, אתה מקבל יותר, ולמרות שהחשבון שלך נותר על אפס, אתה בעצם מרוויח הכי הרבה."
סחר החליפין הוא רק סימפטום לחיי הקהילה ומטרותיה. "סינקופה" הוקמה על ידי שם-טוב ועוד שלושה פעילים לשינוי חברתי. חברי הקהילה שותפים לקואליציית הארגונים החברתיים, ומפעם לפעם גם מצטרפים להפגנות, כמו זו הנערכת בכל שנה מול ועידת קיסריה לעסקים ומכונה "ועידת העשוקים." בסופו של דבר, מעבר להיותה קהילה, מכוונים חברי "סינקופה" לציבור הרחב, להפיכת המדינה כולה לקהילה.
"בארגון אתה שם במרכז את המטרות, והאנשים הם כלי לקידום אותן מטרות," מסביר שם-טוב. "בקהילה אין מטרות אלא מערכות גומלין בין אנשים. מערכות יחסים וערבות הדדית וסולידריות. זו בעצם משפחה, שהפרטים בתוכה צומחים ומגשימים את השאיפות שלהם ובמקביל גם בעצם מקדמים אותה."
אז מה הקשר לתנועה חברתית?
"המטרה היתה ליצור תשתית ערכית מאוד ברורה. לאנשים המצטרפים ברור שהם חותמים על מסמך עקרונות שמביע ערכים של שוויון, צדק חברתי וקידום זכויות אדם. זו תפישת העולם האידיאולוגית של הקהילה. ככל שיצטרפו אנשים, כך תוכל הקהילה לממש את השאיפות של הפרטים וגם לקדם את החברה בכלל."
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מודל לחיפוש עבודה
|
|
|
 |
|
|
|
רמי אברמוביץ,53 ,' הוא מנהל פרויקט בהיי-טק ומהנדס אלקטרוניקה בהשכלתו. לקהילה הוא הגיע כחלק מהרצון להרחיב את המסגרת החברתית. במסגרת הקהילה הוא אחראי על פרויקט חברתי מעניין, סדנה לכלכלת משפחה בשכונות מצוקה בתל אביב. "עכשיו אנחנו עושים סדנה ביפו," הוא מספר, "ומסבירים למשתתפים איך לשפר את מצבם הכלכלי ולהקטין את האוברדראפט, איך לתכנן באופן מסודר את ההוצאות, איך לחיות מאוזן ואיך לחסוך."
ובשלב מסוים האנשים הופכים גם לחלק מהקהילה?
"אנחנו מגבשים קבוצות גם בעניין של עזרה הדדית. לאחד יש רכב, אז השני נוהג בו. למישהו יש ילד קטן, אז אחר עוזר לו ושומר עליו. אנחנו מלמדים אותם לתת שירותים תמורת שירותים, בלי להוציא כסף. אנחנו כרגע במפגש השני והתגובות מאוד חמות ואוהדות."
עם כל הכבוד, ויש כבוד, לעניינים החברתיים והסולידריות, אחד התמריצים העיקריים בהצטרפות ובקשר עם "סינקופה" הוא עניין העבודה. חלק גדול מהמצטרפים לקהילה בשנתיים מאז הוקמה הם מובטלים שמחפשים את עצמם בחיים החדשים.
"אחרי תקופה מסוימת בתנועה יצרנו מודל לחיפוש עבודה שנקרא ג'וב קלאב. יש לנו אתר אינטרנט ספציפי לעניין הזה שבאמצעותו התאמנו את הערבות והסולידריות לעולם של חיפוש עבודה. הרי בכל מקום עבודה יש ארגוני עובדים, אבל למובטלים אין שום כוח כקבוצה, והקהילה מאגדת אותם לחיפוש אחר."
איך זה עובד?
"אנחנו נפגשים פעם בשבוע לארבע שעות ומתחילים לראות איך כל אחד עוזר לשני. אם זה בכתיבת קורות חיים, אם זה בסימולציות של ראיון עבודה, וגם בקטע של חבר מביא חבר או מחליף חבר בעבודות שבהן אנחנו עובדים. מחקרים מוכיחים שמעל ל70-60- אחוז מהמשרות במשק מאוישות באמצעות רשת קשרים או פניות יזומות, ללא פרסום בתקשורת."
ויש לזה גם עלויות.
"כן, אנחנו לוקחים 400 שקל לסדרה של שמונה מפגשים. מצד שני, יש כאלה שאין להם כרגע כסף. אז פנינו ל150- חברי הקהילה ופתחנו קופה כללית וקרן הלוואות למי שאין לו כרגע אפשרות לשלם. כשאנשים מוצאים עבודה, הם יכולים לשלם את היתרה."
חלק מאותה יד מכוונת הוא הפורום שמשמש גם כקבוצת תמיכה עבור אותם מובטלים. "ישנם גם משתתפים רבים שהחליטו לפרוש מעבודתם כשכירים ולהקים עסק פרטי," מסביר שם-טוב. "גם בעניין הזה יש לנו פתרון ואנחנו מאגדים את האנשים ביחד, ככוח אחד, להקים עסק משותף."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גם קבוצת תמיכה
|
|
|
|
|
|
|
אחד מאותם עסקים שהוקמו בעקבות הקהילה הוא "דן ארטס," עסק של שני אנשים שמפיקים ומייצרים אירועי תרבות בכלל ותיאטרון שונה בפרט. יונתן פרנקל, חצי מהמפעילים, נזכר: "לפני שנתיים הגעתי כמחפש עבודה וכיוון לקהילה. באמצעות הפורטל של סינקופה יצרתי קשר עם מישהו וביחד הקמנו את העסק, כשלאורך כל הזמן יושב לי בראש העניין הזה עם הקהילה, שבזכותה הגעתי לאן שהגעתי. זו יד מקרה מכוונת."
גם שם-טוב, מקים הקהילה למעשה, הגיע אליה במהלך חיפוש ושיטוט אחר עבודה ודרך חיים. "זו גם קבוצת תמיכה," הוא מסביר. "אתה חווה אותה עם אותם אנשים כמוך. אנחנו מגדירים לעצמנו יעדים שבועיים במפגשים מונחים, ומביאים לידי ביטוי את המחויבות שלנו כלפי אלה שלא עובדים כרגע."
הדבק האחרון בסינקופה הוא הפעילות החברתית-אישית. פעם בכמה זמן מארגנים החברים טיול ברחבי הארץ להכרתה, אבל בעיקר כסוג של גיבוש. "לפני שלושה שבועות יצאנו לסיור לימודי כדי לראות את גדר ההפרדה," מספר שם-טוב, "כדי שאנשים לא יהיו ניזונים רק מתקשורת ההמונים, אלא יפתחו את הראש ויראו בעצמם מה הדבר הנכון לעשות ומה קורה בשטח. צריך להבין שזה קהל שלא היה מגיע לגדר ההפרדה, אם הוא לא היה פעיל בסינקופה אלו אנשים ממעמד הביניים שהיו עסוקים בהישרדות, אבל בזכות הקהילה הם נחשפים לתכנים חברתיים."
יש לקהילה איזה יעד סופי שייחשב כהצלחה?
"יש לנו רצון לגדול ולא להיות בבועה. אנחנו רוצים שדבר הקהילה יגיע לכמה שיותר אנשים. מבחינתנו, שכל מדינת ישראל תהיה מדינת סינקופה, שהמודל הזה של קבוצות אנשים שפועלות ביחד יהיה נחלת הכלל."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
