 |
/images/archive/gallery/360/179.jpg אסתר שמיר.
 |
|
|
|
|
| אסתר שמיר, מפתחת שיטת קול הרוח, מסבירה כיצד אנרגיה קולית משמשת לריפוי ולהתפתחות רוחנית |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אסתר שמיר
11/9/2005 12:13 |
|
|
|
|
|
|
|
אלף מלים אינן יכולות לעשות
מה שתדר קולי מתאים, מדויק ובזמן הנכון
יכול לעשות.
המציאות מתקיימת ונראית בעינינו דרך נקודת ההשקפה שלנו. למעשה מרחב המציאות נולד בכל רגע מחדש ומקבל חיים מאנרגיית המחשבות והכוונות. כשאנחנו רוצים לבחון את המציאות הפנימית שלנו ולנסות להגיע לאמת אובייקטיבית, אנחנו מגלים כי קשה מאוד להשיגה.
אנחנו יוצרים את המציאות שלנו בכל תשומת לב שאנו נותנים לאירוע, בכל התמקדות בנושא כלשהו ובחשיבות שאנחנו מייחסים לדברים.
אנחנו בונים מציאות סובייקטיבית עם חשיבת מחשבות אלה מסוימות ולא אחרות. אנו בונים מציאות עם מתן דגש לרגשות מסוימים שמעצבים את נקודת ההשקפה שלנו ובונים את הסביבה הפנימית שלנו.
המציאות מופיעה בפנינו דרך צורת החשיבה שאנו נוקטים ומיד אחרי זה דרך מרחב המלים - מה שאנחנו אומרים עליה.
בתור שכזאת היא גם משתנה עם הזזת נקודת ההשקפה.
פעמים רבות, הנחות מוטעות שהנחנו לגבי אנשים מסוימים, יצרו מערכת יחסים מוטעית בעליל וכשנוכחנו בטעות שבהנחה, כבר היה מאוחר וקשה מדי לשנות את מערכת היחסים. כזו היא גם מערכת היחסים שלנו עם המציאות כשאנו חושבים עליה או מדברים עליה.
בבואנו להכיר את המציאות האמיתית עלינו להכיר את הגורמים הפנימיים שמעצבים אותה עבורנו, קרי כל אותן רגשות, מחשבות, דעות קדומות שאוחזות בנו בעקשנות ומעוותות את ראיית המציאות.
מרגע שיש לנו השקפת עולם מסוימת, נוצרת אצלנו מחויבות פנימית להגן עליה וכאן אנחנו כבר בצרות של ממש: אנחנו יכולים להלך חיים שלמים, מגינים על אמת צרה ושטחית, שיושבת על כרעי תרנגולת, אמונה מוטעית או בעיקר על הצורך
העצום להיות צודק ולהיאחז בדעות קדומות.
לאלה שמוכנים להתחיל להתגמש, להתגשם ולזרום אל החיים ללא כל אלה, הקול יכול להיות מורה דרך עצום:
כל אנרגיה חבויה - כל רגש או מחשבה עשויים לתת אותותיהם בקולנו ולסמן לנו דרך גווני הקול על קיומם.
הפחד שלנו אוחז בקול ברגע התהוותו, הכעס לופת את הקול כמקור חיים לעצמו, הביקורת שלנו, חוסר הבטחון, ולעומתם גם העוצמה והשמחה, כל אלה משתקפים בקולנו ויכולים לשמש לנו מורה דרך.
אם הגענו למקום שדיבורים על מצבנו כבר תפלים ומאוסים, אם הגענו למקום שאנו מוכנים להשיל את הדרמות והמעשיות שלקחנו על גבנו שנים ארוכות, אם הגענו למקום שאנו מוכנים לחיות בהווה ולוותר על מעמסות העבר, הקול יכול להוות לנו מורה דרך נפלא.
הקשבה נאותה תגלה לנו את הצרידות, הרעד, השחיקה והרעד שמלווים את הקול בכל פעם שהעבר לופת אותו, בכל פעם שאנחנו נלכדים בתוך עולם האשליה.
עיצוב החיים שלנו תוך כדי הקשבה ויצירה, במקום תוך כדי דיבור-על, טענה וקיטור משחרר בנו חופש להתחיל ליצור את המציאות כמרחב של התפתחות וגדילה, מקום שמאפשר לנו להגשים את התכנים שבאנו להגשים בעולם הזה.
ואז יש לקולנו תפקיד נוסף: אנחנו יכולים להשתמש באנרגיה של הקול כדי לבנות מרחב מציאות חדש. מרחב שנטען באנרגיה קולית מכוונת. הקול המכוון יכול לבנות מציאות שיש בה קסם, שמחה, עוצמה ויצירה ולזמן אל חיינו יותר אפשרויות של בנייה ואהבה.
ומעניין לראות שבכל רגע שמישהו מבשיל לעבודה כזאת, היא מתחילה להופיע ולהתרחש.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
איך מתחילים בשינוי
|
|
|
 |
|
|
|
בכל רגע של כאב או סבל, מצבים של מבוכה, בלבול וחוסר ודאות, אנחנו מפנים את תשומת לבנו פנימה אל המקום היחידי שניתן לעשות בו שינוי כלשהו. אנחנו מבקשים להגיע לאמת שלנו והמקום היחידי לחפש אותה הוא בתוכנו.
אנחנו מאפשרים לעצמנו להגיע מכל נקודות המשיכה שבחוץ, מכל האנשים שאנו עסוקים בהם ללא הרף ומחזירים את עצמנו הביתה אל המרחב הפנימי.
אנחנו מקשיבים למה שקורה בתוכנו. יוצרים קשר עם האזורים עמוסי המתח ולומדים להקשיב להם. אנחנו לא מתווכחים עם מציאות הכאב, אנחנו מאפשרים לה להתקיים.
אנחנו לומדים להכיל את מה שיש במילא, ללא פרשנויות וללא דרמה מיותרת. ואז אנחנו לומדים להביע את מה שמתרחש בכל אזור עמוס, באמצעות הקול שלנו. אנחנו מוציאים קול שמבטא את מה שקורה בגוף ומקשיבים לו היטב.
יש הבדל רב בין לדעת מה קורה, לפרש את מה שקורה ובין להקשיב עם האוזנים למה ששומעים בקולנו.
זו המשימה - להניח למיינד להירגע ולהתחיל להקשיב למציאות האמיתית בלי הרעש הבלתי פוסק של המיינד.
אזורים שלמדנו לבטא אותם, מגלים לנו הרבה על עצמנו: הם מגלים לנו שאנו נשלטים ללא הרף על ידי מחשבות שלא בחרנו בהן, רגשות שלא הזמנו אותן, שמובילות אותנו לחיות ללא העוצמה ויכולת הבריאה הטבעית שלנו.
ואז אנחנו לומדים לברוא. יוצרים תדרים קוליים ושולחים אותם אל תוך הגוף. כל תדר קולי משפיע רזונטיבית על סביבתו ונוצרת סביבנו מערכת תדרים חדשה. אנחנו לומדים לחיות חיים שיש בהם בחירה ועוצמה, חיים של אחריות מלאה למה שקורה בתוכנו. אנחנו פורמים את האשליה של הסבל ופורצים אל מרחב של בחירה, התכוונות ושקט.
אני מאמינה שיש לחיינו מטרה. כל אחד מאתנו הוא ישות רוחנית שבאה לעולם הזה כדי להתנסות בכלים הפיזיים, אבל עיקר ההתנסות הוא לחזור ולהיזכר במהות האמיתית שלנו, במקור ממנו באנו, ולפעמים טון אחד, צליל אחד, יכולים לעורר אותנו למציאות הזו ושם מתחילה העבודה האמיתית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
