 |
/images/archive/gallery/357/726.jpg קיטיוואט אוּנָרוֹן לצד עבודותיו.
צילום: אי.פי  |
|
|
|
|
| האמן התאילנדי קיטיוואט אוּנָרוֹן אופה לחמים בצורת חלקי אדם. מבחינתו הוא מלמד אותנו שיעור חשוב בצריכה מודעת |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שחר שילוח
5/9/2005 14:27 |
|
|
|
|
|
|
|
אנחנו אוכלים מזון אבל המזון שאנחנו אוכלים לעתים גם מעכל או מכלה אותנו.
קיטיוואט אוּנָרוֹן, אופה וסטודנט לאמנות מתאילנד, חושב שזה חומר למחשבה, מחשבה לאכילה, Food for thought, או איך שלא נקרא לזה.
ויש לא מעט דוגמאות: האומה האמריקנית ובעצם גם הישראלית ניצבת בפני אחת מסכנות הבריאות הגדולות ביותר שידעה - השמנת היתר. שפע האוכל הופך לאיום בדמותן של מחלות לב, יתר לחץ דם וסוכרת. מלבד זאת עוברות במעיים שלנו סכנות כמו צבעי מאכל מסרטנים, פרות משוגעות או סתם אוכל מקולקל ומשלשל. ועוד לא אמרנו כלום על הגרגרנות והחמדנות שעושות אולקוס לתודעה.
אוּנָרוֹן החליט ללמד אותנו שיעור בצריכה. המאפיה שבה הוא עובד נראית כמו אטליז לממכר חלקי אדם. מקרסים תלויים משתלשלים חלקי גוף שנראים ריאליסטיים ולא משאירים אף לקוח אדיש. כבנם של בעלי מאפייה היתה לאוּנָרוֹן האפשרות לערבב את תחום הלימודים שלו עם הפרנסה (ועם ביצים, קמח, צבע מאכל וקאשיו). הוא פשוט רוצה שנחשוב טוב טוב על מה שאנחנו מכניסים לפה.
האמן הצעיר שיוצר באטליז-מאפיה שלו גם חלקי חזיר ותרנגולות נעזר בספרי אנטומיה ובזכרונות מביקורים במוזיאונים. יש כמה לקוחות שמזמינים מדי פעם חלקי אדם כדי להפתיע חברים, הוא מספר, אבל מדובר במיעוט. "כולם בימינו חיים במרוץ כאשר זה קשור לאוכל", אומר אוּנָרוֹן. "כשאנחנו אוכלים אנחנו לא חושבים על הבריאות או הבטיחות שלנו, אנו חושבים רק על בלוטות הטעם".
אוּנָרוֹן מספר שאנשים שרואים את נתחי האדם האפויים שלו מסרבים בתחילה לאכול, אבל אחרי שהם טועמים הם מגלים שהטעם הוא טעמו של לחם רגיל. "זה מלמד אותנו לא לשפוט רק על פי מראה חיצוני", מוסיף אוּנָרוֹן טעם נוסף ליצירה הופכת הקרביים שלו.
לקריאה נוספת
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
