 |
 |
|
|
|
|
| בודדים בוחרים לצאת לדרכים הארוכות של טיבט הקרה, ובודדים עוד יותר מחפשים מורה לתורת הדג'וגצ'ן. ניסים אמון על החינוך הרוחני הטיבטי |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ניסים אמון
1/2/2005 12:49 |
|
|
|
|
|
|
|
הבודהיזם הטיבטי תמיד היה אפוף הילה של מסתורין ורומנטיקה. סודות עתיקים, טקסים ליליים וקולם העמוק והמהדהד של הנזירים שמתמזג עם השופרות הארוכים, התופים הגדולים והמצילות העגולות. טיבט, גג העולם, היא מקום שבו כל רומנטיקן רוחני חולם להיות לפחות פעם אחת.
ארבעה זרמים עיקריים יש בבודהיזם הטיבטי. ארבעה מסדרים שלכל אחד מהם יש שושלת מפוארת של מורים ומנזרים. אבל אין מחלוקת שאת התורה הגבוהה ביותר של טיבט מחזיקים חכמי הדג'וגצ'ן, שלהם אין מנזרים משל עצמם, גם לא ספרים עבי כרס והם אינם משתייכים לאף אחד מהזרמים הגדולים.
אדם שנולד בטיבט ורוצה ללמוד את תורת הנסתר מתחיל את המסלול הרוחני כבר בגיל שבע. מקובל בטיבט שכל משפחה מנסה לשלוח לפחות את אחד מבניה למנזר, אם כי הקבלה אינה אוטומטית ורק המוכשרים ביותר מתקבלים. הכוונה היא לא "להקריב" ילד לטובת המנזר, אלא להפך - הילד מתגורר בתנאי פנימייה, מקבל בגדים, אוכל וחינוך מצוין במקצועות עיוניים שונים. בתום הלימודים הוא יכול לחזור לחיים רגילים, וכל זה לגמרי בחינם.
מנזרים מאז ומעולם היו המוסדות היחידים להשכלה גבוהה בטיבט. תחילה נערך לכל תלמיד הורוסקופ אישי כדי לבדוק את תחומי העניין שלו. לפי התוצאות נקבע מסלול הלימודים. מלבד לימודי מדעים, אמנות וספרות לומדים כולם גם את המיתולוגיה הטיבטית ומשננים בעל פה עשרות סוטרות בודהיסטיות. כעשר שנים אחר כך לתלמידים הטובים יש את הזכות לבחור מנזר אחר בו מתקיימים לימודים מתקדמים בתחומים כמו ריפוי, מיסטיקה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה,
מדעי הדת, מטפיזיקה ואלכימיה.
בגיל עשרים ואחת מסתיימים לימודי החובה. מי שבוחר להמשיך בחיים רוחניים צריך לגשת לראש המנזר ולבקש להיות חלק מקהילת הנזירים. לשם כך עוברים מספר טקסי חניכה, הראש מגולח, מלבד ציצית שיער בקודקוד, ובטקס מיוחד לובש הצעיר בגדי קבצן, מצהיר שרצונו החופשי הוא להצטרף למנזר ומבקש מהנזירים הבוגרים לקבל אותו. בטקס זה מגלח ראש המנזר את ציצית השיער האחרונה שנותרה ונותן לתלמיד שם חדש. הצעיר מוריד את בגדי הקבצן ולובש בפעם הראשונה גלימה של נזיר. אחרי הקבלה רוב הצעירים מצטרפים לפעילות השוטפת של המנזר. מי שרוצה להמשיך ולהעמיק בחקר הבודהיזם בוחר לעצמו מדריך אישי. עליו להתמיד בכך מספר שנים עד שלא תהיה עוד אפשרות להתקדם במסגרת הנוכחית. השלב הבא הוא לבקש מראש המנזר רשות לעזוב כדי ללמוד במקום אחר.
בטקס פרידה קצר משלחים את הנזיר לדרכו החדשה. כל רכושו נארז בתיק אחד והוא מצויד באוכל ככל שיוכל לשאת על גבו. בשלב זה מתחיל המסע לחיפוש אחר מאסטר שייתן לו את הידע אשר בו חפץ ליבו. בודדים בוחרים לצאת לדרכים הארוכות של טיבט הקרה, ובודדים עוד יותר מחפשים מורה לתורת ה"דג'וגצ'ן", שהיא אמנם דרגת הרוחניות הגבוהה של טיבט, אבל למוריה אין אפשרות להציע את התנאים הנוחים שיש במנזרים הגדולים. המאסטרים של תורת הדג'וגצ'ן אינם עוסקים בטקסים ובתפילות בציבור, אין להם שירות קהילתי להציע ולכן הם גם לא מקבלים תרומות. הם חיים בעוני ובפשטות, חריגים בקהילה הבודהיסטית. חלקם גם מתחתנים ואף מגדלים זקן ושיער ארוך.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
להפסיק לחפש
|
|
|
 |
|
|
|
תורת הנסתר הטיבטית מחייבת את המחפש להשיל מעליו את כל מה שנדמה לו שהוא עצמו, כולל כל האמונות והידע שצבר בעבר. אם עברתם את כל הדרך והגעתם בגיל שלושים או ארבעים אל מורה לתורת הנסתר, העבודה מעתה תהיה להסתכל פנימה, אל תוך המחשבות, לגלות שם את העולם הדמיוני שבו חייתם ולנפץ אותו לחתיכות. מעטים מצליחים לחדור אל מתחת למעטה הסמיך של מסך המחשבות ולהתמודד בכנות גמורה עם חוסר הביטחון והחרדות. הרבה נזירים נתקעים באחד משלבי הדרך ובמקום להמשיך וללמוד עד לפיצוח החידה, הם מעדיפים להתעסק עם האריזה.
עליכם לגלות את המקום שהוא המקור של המצוקה, לרוקן אותו מכל מה שיש בו ולמלא אותו במשהו אחר שבטיבטית קוראים לו "ריגפּה". זה כל הסוד, זו כל התורה.
כדי למלא את המקום הכי עמוק בריגפּה, אתם צריכים קודם לגלות מי אתם. כדי לגלות אסור לחפש, כל מה שצריך זה להרפות.
לאתר טאו'ס יוון, www.taos-greece.com
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
