 |
/images/archive/gallery/189/184.jpg
 |
|
|
|
|
| תיזה חדשה של גנטיקאי אמריקאי שטוען שמצא את הגן שאחראי על האמונה באלוהים מעוררת סערה תקשורתית בארה"ב |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אלכס דורון
|
|
|
|
|
|
|
|
האם יש יסוד גנטי לאמונה הדתית? האם במערך הגנים של האדם, המורכב כפי שידוע היום מ-30 אלף עד 35 אלף גנים, מצוי גן אחד מסוים שאחראי על האמונה בקיומו של אלוהים, וגם על יצירת התנהגות דתית-פנאטית? האם אמונה דתית מוגדרת בכלל באמצעות מבנה גנטי ותלויה בפעילות של גנים הקשורים לחומרים כימיים מסוימים במוח? המדען האמריקני, ד"ר דין האמר (53), מומחה בגנטיקה התנהגותית ומולקולרית ומנהל היחידה העוסקת במבנה הגנים ובתפקודם במכון הלאומי לחקר הסרטן שבמסגרת מכוני הבריאות של ארה"ב - מהמוסדות רבי המוניטין והיוקרה בעולם העוסק כיום בין היתר גם בחקר נגיף
האיידס, טוען שהאמונה הדתית מובנית בגנים שלנו. והוא גם כתב על זה ספר, "גן האלוהים" (הוצאת דאבלדיי), שזכה לאחרונה גם לכתבת שער במגזין "טיים".
בינתיים מתחוללת מהומה בתקשורת, מלווה בתגובות זעם מהקהילה המדעית, וגם מלא מעט גורמים דתיים, כמעט מכל הדתות. המדענים פסקו כי "אין כל בסיס מוצק לטענתו של ד"ר האמר וכי כל העניין מופרך". הממסד הדתי נוצרי דחה את עצם הרעיון שניתן לצמצם את המונח אמונה לריאקציות כימיות במוח, ואילו פילוסופים ואנשי הגות מסרבים בתוקף לקבל את הגישה שהדתיות היא עניין תורשתי מובנה אצל בני אדם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"קרוב לוודאי שישו, בודהה והנביא מוחמד נשאו את הגן הזה"
|
|
|
 |
|
|
|
ד"ר האמר הסביר בספרו ובראיונות שהעניק בעקבותיו כי בחן 2,000 דגימות של החומר הגנטי, דנ"א, וכך הגיע למסקנתו בקשר לגנים הקשורים לתגובות כימיות שמתחוללות במוח וקובעות את האמונה הדתית. לדבריו, הוא לא הסתפק בכך, אלא גם הזמין קבוצה של מתנדבים שענו לשאלון בן 226 שאלות במטרה לזהות כיצד אמונה דתית מכתיבה את רגשותיהם. בעקבות זאת סימן גן מסוים- 2VMAT - וקבע שככל שהאמונה גדולה יותר, יש יותר סיכוי למצוא אצל הנבדקים את הגן המסוים הנ"ל, והוא פעיל יותר.
ייתכן, הדגיש האמר כי יש כמה עשרות או אולי כמה מאות גנים שטרם זוהו שמעורבים בנטייה האוניברסלית הטרום הכרתית הזאת. "קרוב לוודאי שישו, בודהה והנביא מוחמד נשאו את הגן הזה". שלושתם עברו סדרה של חוויות מיסטיות או שינויים תודעתיים, ואלו נגרמו עקב אותו גן. אם היהדות, הנצרות והאיסלאם רואות באברהם את האב הקדמון המשותף שלהן - הרי שיש גם כאן עניין גנטי".
לדבריו , יידרש מחקר נוסף כדי לקבוע האם יש בסיס גנטי לעוד דתות והאם יש אב טיפוס מאחד לכל האנשים שמאמינים בדת. "עובדה שבדתות המונותיאיסטיות יש סיפור זהה לבריאת העולם ויש סיפורים אופייניים אחרים המשותפים לדתות".
עוד סבור ד"ר האמר כי לסביבה שלתוכה נולד אדם, ושבה התחנך, גדל ובגר, יש מידה קטנה בלבד של השפעה על האמונה הדתית שלו - וזאת בניגוד למה שסבורים חוקרים אחרים. "הנטייה לאמונה דתית ולרוחניות היא לכן חלק מהמבנה הגנטי שלנו. אבל את הנטייה הזאת אין יורשים מההורים באופן ישיר, יחד עם שאר הגנים הקובעים את שלל התכונות שלנו. ייתכן בהחלט שיש כאן תורשה, אבל עם דילוג על דור", מסביר האמר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השאלה היא לא האם יש אלוהים אלא למה אנחנו בכלל מאמינים בו
|
|
|
|
|
|
|
אין זו הפעם הראשונה שד"ר האמר מחולל מהומה רבתי סביב ספר שכתב. ב-1998 הופיע ספרו "לחיות עם הגנים שלנו" שבו הוא בחן את הבסיס הגנטי לכמה תכונות התנהגותיות כמו חרדה, חיפוש מתמיד אחר מתח וגם הומוסקסואליות. הוא מצא אז תשעה גנים ספציפיים שממלאים תפקיד מרכזי ביצירת חלבונים מוחיים כמו סרוטונין ודופמין, שתפקידם לווסת ולפקח על תפקודים בסיסיים כמו מצב רוח ותנועה.
הספר הנוכחי הוא אפוא חיבור המשך לקודמו, ולדבריו העבודה שעסקה בחרדות עודדה אותו לחפש עתה את המקור לנטייה הגנטית שבאמונה הדתית. "מצאתי", הוא מספר, "כי חומרים כימיים במוח הקשורים לוויסות ביטויים של חרדה וביטויים רגשיים אחרים, כמו שמחה ועצבות, נכנסים לפעילות נמרצת בעת תפילה, שקיעה במדיטציה עמוקה ואפילו בטראנס מיסטי בהשפעת סמים הפועלים על המוח. "אני מאמין", הוא חוזר וקובע בכל הזדמנות, "שכל מחשבה שצצה במוחנו וכל רגש הם תוצאה של פעילות מוחית.
אנחנו בעצם עשויים ופועלים תודות לריאקציות כימיות. "אין זה אומר שהחומרים הכימיים המוחיים הללו מביאים אותנו לחפש תשובה לשאלות כמו האם יש אלוהים, אלא מדוע אנחנו בכלל מאמינים באלוהים. הגנים קובעים את הנטייה להאמין אבל הם לא מכתיבים לנו במי או במה להאמין". עוד הוא סבור כי יש אנשים שהם יותר רוחניים ומאמינים מאחרים, והסיבה לכך טבועה בגנים שלהם ולא בחינוך או בסביבה שבה גדלו. אפילו בקרב אנשים שרואים ברוחניות מין "השתוקקות להוקוס-פוקוס" יש הסבורים כיום, יותר מתמיד, שאילולא האמונה הדתית, בני האדם אולי לא היו שורדים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הזוי וחסר בסיס?
|
|
|
|
|
|
|
התגובות לחיבורו הפרובוקטיבי של ד"ר האמר שפורסמו בארה"ב, אבל גם במדינות אחרות שבהן כבר הגיע הספר למדפים, היו בעיקר קטלניות. "אלוהים איננו 'משהו' שניתן להציגו ולהמחישו באופן הגיוני או חומרני", אמר פרופ' ניל גילמן, מומחה לפילוסופיה יהודית בסמינר התיאולוגי יהודי בניו יורק, "והרעיון בדבר קיומו של'גן האלוהים' מנוגדת להשקפה הדתית אישית שלי".
הרופא והכומר האנגליקני ד"ר ג'ון פולקינגהורן מליברפול, הגיב ל"טיים" ולעיתונים שונים בבריטניה במילים אלה: "לא ניתן לצמצם את האמונה עד למכנה המשותף הנמוך ביותר שבשרידות הגנטית. גישה כזאת רק מדגימה את עוניה ועליבותה של חשיבה מדעית מסוג מסוים".
"אלוהים איננו אלא יצירה שנולדה במוח האדם", התבטא בבוטות פרופ' מייקל פרסינגר, נוירולוג מאוניברסיטת סאדברי במחוז אונטריו בקנדה. רק מומחה אחד, פרופ' רוברט תורמן, מומחה לבודהיזם באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אמר כי פילוסופים בודהיסטים, בעיקר בהודו, המאמינים בגלגול נשמות, השתעשעו ארוכות ברעיון לפיו אנחנו יורשים את הרוחניות שלנו מהאנשים שהיינו בחיינו הקודמים. אלא שהתיאוריה הבודהיסטית, לפיה גן רוחניות מסייע לאדם לתת אמון ביקום הסובב אותו, לא נבחנה מעולם על פי אמות מידה מדעיות.
ומה אומרים על כך בישראל? רוב המדענים העוסקים בביולוגיה ובגנטיקה פסלו את הרעיון כ"הזוי וחסר בסיס". פרופ' גיורא שמחן, מומחה לגנטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אמר שהעניין איננו נראה הגיוני. "אמונה דתית היא תכונה התנהגותית. יש בה מרכיב גנטי מסוים, אבל מכאן ועד ליכולת לסמן ולמפות גן שאחראי לכך המרחק רב. לצורות התנהגות יש מרכיב תורשתי, אבל בעיקר בהשפעת הסביבה. "בכלל, העיסוק בגנטיקה התנהגותית הוא בעייתי", אומר שמחן. "על המדענים הללו אומרים שהם בעיקר פסיכולוגים שמחפשים מרכיב גנטי במחקריהם. בעבר ניסו לומר שפשיעה היא תכונה גנטית, ובשנות ה-70 העלה פיזיקאי אחד את הטענה שגם מנת משכל, IQ, תלויה כולה בגנים, ועורר ביקורת קשה מאוד. אני באופן אישי מסתייג מהצהרה גורפת כזאת".
"קשה להתייחס לזה ברצינות", אומר אבי רביצקי, פרופ' למחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואדם דתי. "זו הנחה דטרמיניסטית שחומר, גנים, קובע את הרוח ואת האמונה דתית. במאה ה-14 כל בני האדם היו דתיים - לאן נעלם הגן שאחראי לכך? עבר מוטציה? לאורך רוב שנות ההיסטוריה של המין האנושי, בני אדם האמינו והיו בעצם דתיים. על פי השקפתי האדם הוא יצור דתי שתמיד עמד מול המוחלט והמופלא ממנו, האלוהים.
"בעבר רוב מניינה של האנושות, אפילו באופן מוחלט, היו דתיים. החילוניות היא עניין של דורות אחדים בלבד ורק בחלק מהעולם, וייתכן שהיא עתה אפילו בנסיגה במידת מה. היכן מעורבים כאן גנים? אני לא מקבל את הגישה לפיה גנים קובעים את השקפת העולם, האמונה של האדם, אם הוא דתי או רוחני. בני אדם הם בני חורין לבחור לעצמם את האמונה שלהם".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הדת היא נברוזה"
|
|
|
|
|
|
|
למרבה ההפתעה, גם שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, ראש מפלגת שינוי ולוחם נמרץ בממסד הדתי, אינו מאמין בנכונות המחקר וממשיך לדבוק בעמדתו. "אלוהים איננו אלא הרהור הלב של אדם מבוהל", הוא אומר. "אני מסכים בהחלט בעניין הזה דווקא עם מה שאמר על כך זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה: אלוהים הוא אילוזיה ואילו הדת היא נברוזה. "פרויד הרי אמר שהאדם נולד לתוך מי שפיר חמימים ונהנה מחלב אמו וחושב שהוא מוגן ובטוח, עד שהוא מגלה שהעולם שאליו הגיח איננו די בטוח עבורו, וגם שאביו איננו כל יכול, ואז הוא נבהל ובורח לעולם הדת וחושב ששם אפשר לחיות לנצח, ומאחר שאביו אכזב אותו כי הוא איננו תמיד גיבור - הוא מחליף אותו במקלט ומפלט בדת ובאמונה באלוהים.
"המחקר הזה איננו אלא עורבא-פרח, מסוג העשבים הגדלים בגינת המדע עד שמישהו מנכש אותם ומעלימם מהאופק. מדוע המגזין החשוב 'טיים' הקדיש לכך כתבת שער? כי היום החיפוש אחר אלוהים הוא באופנה בחברה האמריקאית, וכשמשלבים בעניין הזה מישהו שעוסק בתחום המצוי עתה ממש ב'שפיץ' ובפסגה של המדע (חקר הגנים), הדבר קוסם לעיתון שמתיימר לדבר לציבור האמריקאי המתוחכם".
אגב , חודש לאחר שיצא הספר לאור גילה מחברו כי בחר בשם "גן האלוהים" בעיקר כדי למכור אותו היטב, והוסיף: "עכשיו מאמינים דתיים יכולים לומר שיש גן אלוהים או אולי גנים אחדים, וזו תהיה גישה חכמה לעזור לבני אדם בהבנה ובחיבוקה של הנוכחות האלוהית".
אישים מהמגזר החרדי בארץ לא התרגשו מהמחקר. אחת התגובות האופייניות היתה: "הרי ממילא אמרו כבר חז"ל 'יהודים, מאמינים בני מאמינים הם', כלומר הנה הוכחה שידעו כי אמונה היא עניין תורשתי".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
