 |
/images/archive/gallery/146/799.jpg עגור לבן.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| יוסי רז עם חידת זן מאתגרת: הייתכן שעגור לבן בשלג הוא בסך הכל עגור לבן שעומד על שלג? |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
יוסי רז
2/8/2004 9:32 |
|
|
|
|
|
|
|
מה אומר לכם הדימוי "עגור לבן בשלג"? אם חשבתם שהחידה הזאת באה ללמד אתכם כמה דק הגבול בין מציאות ואשליה, טעיתם. אם חשבתם שהעגור מסמל את היכולת שלנו להתאחד עם הסובב אותנו, שוב טעיתם. אם חשבתם שהדימוי מסמל את תעתועי השכל המפריד שלנו, ושבעצם העגור הוא השלג והשלג הוא העגור, כי הכל אחד - טעיתם פעם נוספת.
טעיתם, כי נפלתם למלכודת "החשיבה הרוחנית". כאנשים שמתעניינים ברוחניות, אנחנו קוראים את הספרים המתאימים, הולכים לסדנאות הנכונות וגם - מפנימים את מילון המושגים הרוחני.
מה יש בו במילון המושגים הרוחני שמטפטף אל התודעה הצמאה שלנו? עיון קצר מגלה מילים נפלאות, טהורות וצחות כמו "אחדות", "הארה", "כאן ועכשיו", "דרך", "חמלה" ועוד.
אחת הסכנות שבלימוד הרוחני, היא ההיצמדות למושגים רוחניים בדיוק כמו אלה. ולעתים ההיצמדות כל כך חזקה, עד שאנו מדיפים "צחנת הארה" ברדיוס של כמה עשרות מטרים סביבנו. וממי נודפת צחנת ההארה? מכל מי שממשיך לאכול ולשתות, למרות שכבר מזמן הוא איננו רעב וצמא. הרוחניות היא מזון טוב לנשמה, אך כשהמימד הרוחני שלנו שבע, מטרתנו אמורה להיות מכוונת ליומיום השגרתי שלנו, כדי שנוכל להפעיל וליישם בו את כל הידע הרוחני שצברנו בחיים הגשמיים שלנו כאן ועכשיו.
אבל במקום לעשות את המעבר מעולם הרוח אל עולם החומר, אנחנו מעדיפים הרבה פעמים להשאיר את ההפרדה הזאת עומדת בעינה, ואף להעמיק אותה. בזמן מדיטציה למשל אנחנו רגועים, ממוקדים ומסופקים; בעבודה לעומת זאת אנחנו מתוחים, מכווצים וכבויים. דוגמא נוספת: הצד האוהב והחומל שבנו נחשף בקלות במהלך סדנת מודעות רוחנית ורגע אחרי שאנחנו חוזרים למעגל המשפחה והעבודה שלנו, שאיננו סדנה במובן הרוחני, אנחנו מהר מאוד חוזרים לאטימות הלב, למאבק, לתחרות, לאנוכיות.
תפקידה של חידת הזן היפני (קואן) הוא למוטט עבורנו את חומות ההפרדה שאנו עושים בין "החשיבה הרוחנית" שלנו לבין "החשיבה החומרית". העגור הלבן על השלג נוצר כדי לגרום לנו ליפול למלכודת ההפרדה המלאכותית הזאת. כי אחרי שמבינים שאין משמעות סמויה לדימוי העגור הלבן על השלג, ושהעגור הלבן על השלג הוא בסך הכל עגור לבן העומד על השלג, ללא כל פרשנויות רוחניות נוספות, מצליחים להתקדם צעד נוסף בדרך אל ההבנה הרוחנית המלאה.
שבו כמה רגעים בנחת, עצמו עיניים, הקשיבו לנשימה, הרפו. הצלחתם? זאת הארה. פקחו את העיניים, התבוננו באור החודר מחרכי התריס בחלון, הרפו מעומס העבודה שרובץ עליכם, הרפו מדאגות הפרנסה, הרפו מכל דבר שאיננו האור הזורם דרך חרכי התריס אל העיניים שלכם. הצלחכם? זאת הארה. לא סתם הארה. זו שיא ההארה. אם תצליחו לשכפל את תרגיל האור בחרכי התריס לכל פעילות שלכם - זאת הארה. בדיוק כמו העגור הלבן שעומד סתם כך בשלג.
לאתר בית הרייקי
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
