 |
/images/archive/gallery/118/937.jpg חסה
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| יובל (ג'וב) הרגיל, קרניבור מלידה, משוכנע: לחסה יש רגשות |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
יובל (ג'וב) הרגיל
8/6/2004 20:30 |
|
|
|
|
|
|
|
על שולחן הכנסת מונחת בימים אלה הצעת חוק מטעם חברי מפלגת שינוי שנועדה לשפר את תנאי המחייה של חתולים, כלבים, חזירים, תרנגולות, עגלים ועופות. אין מה לומר, הצעה חדשנית ומבורכת. השאלה היא האם הצעת החוק נכתבה לפני או אחרי פרסום תוצאות מחקר חדש של קבוצת מדענים איטלקים וגרמנים מאוניברסיטת טורינו, שמוכיח שגם לקטנית מסוג "בורולוטי" יש מנגנוני חישה ותקשורת. המחקר האחרון שהתפרסם במגזין המדעי "Plant Physiology “ תומך במחקרים נוספים שפורסמו בשנים האחרונות, מחקרים שעשויים לשנות את כל התפיסה שלנו כלפי צמחים.
כמו חברי הכנסת משינוי, גם אנחנו חונכנו לרחם על התרנגולות קצוצות המקור שבעצב מטילות ביצים, על הפרות שתוכנתו להפיק ליטרים על גבי ליטרים של חלב מעטיניהן הנפוחים עד כאב, על העגלים שמובלים לטבח עוד לפני שיבש החלב על שפתותיהם, ועל האווזים נפוחי הכבד ושרוטי הוושט. קל ומתבקש לכמור רחמים על בעלי החיים חמי הדם. הם ממש כמונו. כשצובטים אותם הם צועקים, כשדוקרים אותם הם מדממים. "בעלי חיים" קראנו להם, להבדילם מה"צמחים". אנו בעלי החיים: הדגים, העופות, היונקים וכמובן בני האדם, בעלי הקניין על החיים, ואילו הצמחים,
בניגוד אלינו, כה דוממים, כה חסרי חיים.
ובכן, ההפרדה האריסטוטלית הזאת, כמו כל הפרדה אריסטוטלית, נעשתה לצורכי הנוחות בלבד. נוחות שלנו, בני האדם. תשאלו כל ביולוג והוא ייאמר לכם, החסה והארנבת, הדג והאצה, הברוש והאדם, כולנו אורגניזמים. לכולנו גרעין חיים, ולכולנו תכלית אחת ויחידה: כולנו שואפים להשתכפל ולהתרבות.
אבל אנשי זכויות בעלי החיים לא מכלילים את הצמחים במניפסטים שלהם. "לצמחים אין מערכת עצבים, לכן הם לא מסוגלים לחוש כאב", קובע בהתנשאות אתר אנונימוס הישראלי. אבל מהו בעצם מנגנון הכאב? בשפה האנושית למונח "כאב" יש פירושים רבים, פיזיים ופסיכולוגיים, שקשה להפרידם אלה מאלה. על כן, לעתים קרובות, תודעתנו מפרשת את הכאב באופן שחורג מהמנגנון הטכני של סיבה תוצאה, כפי שהוא מופיע אצל אורגניזמים אחרים.
כאב הוא בסך הכל מנגנון מכני וכימי שנועד להגן על האורגניזם ולעזור לו בהישרדותו. מכיוון שלרוב החיות המפותחות יש יכולת מוטורית, מכניזם הכאב מאפשר להן להגיב באופן מיידי לסכנה בעזרת מערכת עצבים שגורמת לפעולה שרירית (הוצאת יד מסיר מים רותחים) או לחילופין למנוחה (שכיבה רגועה בעת שבר בעצם).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
צעקות של צמחים
|
|
|
 |
|
|
|
בניגוד לרוב בעלי החיים, צמחים לא ניחנו ביכולת מוטורית. לרוע מזלם, שורשיהם הנעוצים באדמה לא מאפשרים להם לברוח מתקיפה אפשרית, ומשום כך לא התפתח אצלם מנגנון מערכת עצבים שמגיב לגירוי. אך אין להסיק מעובדה זו שלצמחים אין מערכת חישה או מנגנוני הגנה אקטיביים. אולי נטיב להבין את הדברים אם נחליף את המילה הבעייתית "כאב" במילה מתאימה יותר - "מצוקה". כשמצמח נתלשים עלים, כשהוא נרמס או מתייבש, הוא בהחלט חווה מצוקה שמתבטאת בתגובות כימיות ופיזיות ממש כמו אצל בעלי חיים.
המחקרים האחרונים על מנגנוני החישה בצמחים מספרים לנו שבעת מצוקה, כמו למשל תלישת עלה, הצמח משחרר כימיקל בשם אתלין (Ethylene). מולקולת האתלין משפיעה בין היתר על קצב התחדשות ובניית התאים ברקמות הצמח כתגובה לפגיעה בו. בניסויי מעבדה שהתבצעו על צמחים פגועים שהושמו בצנצנות, התגלה שקצב פליטת האתלין עולה ביחס ישיר לחומרת הפגיעה בצמח. בעגת המדענים נקרא קצב פליטת המולקולה "חוזק צעקות הצמח". אבל הצמח לא רק צועק, הוא גם כואב.
מחקר שנערך במקביל על ידי חוקרים באוניברסיטאות בצרפת וארה"ב והתפרסם בכתב העת המכובד "The journal of biological chemistry”, מספר לנו שהאספירין, חברו הטוב של האדם, יכול לשכך את תחושת ה"כאב" של הצמח. מסתבר שהדמיון בין מנגנון הכאב של בעלי חיים לבין זה הצמחי הוא הרבה יותר ממקרי. אבל זה לא מסתיים כאן. מחקרים שהתבצעו במקביל על ידי מדענים יפנים מאוניברסיטת קיוטו על צמחי Lima beans ומדענים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ורג'יה על צמחי טבק, שהתפרסמו במגזין " Science”, קובעים שהחומרים המשתחררים מהתאים ועוזרים לצמח עצמו להתמודד עם מצוקה, נישאים באוויר ומאותתים לצמחים שכנים להתכונן למתקפה אפשרית. יכולת התקשור הזאת בין צמחים נעשית משמעותית בעיקר כשהתקיפה מתבצעת על ידי חרקים. צמח שמותקף על ידי מזיק יכול להתכונן למתקפה על ידי הפרשת רעלני התגוננות כנגדו. זוהי טקטיקה לא פחות מתוחכמת מטקטיקת ההתגוננות של הרבה בעלי חיים "מפותחים". בצדק טוען פיטר סינגר ש"כל בעלי החיים שווים", משפט שהוא גם כותרת הפרק הראשון בספרו "זכויות בעלי החיים" (הוצאת אור-עם), ספר המהווה מעין תנ"ך לפעילי זכויות בעלי החיים, אך דומה שעל סמך המחקרים החדשים, יהיה זה צודק יותר לומר "כל האורגניזמים שווים".
מי יודע, אולי בעוד כמה שנים נראה פעילי זכויות צמחים מפגינים מול חוות לגידול אספרגוס במחאה על עקירתם הברברית של הנבטים הירוקים מאדמתם, או חרם צרכנים על יצרני שמן הזית אשר נועד להפסיק את מסיק הזיתים בשיטת הטלטולים. עד אז, כל שנותר לנו לקוות הוא שלפחות הצעת החוק החדשה של חברי מפלגת שינוי הודפסה על גבי נייר נטול עץ.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
