 |
 |
|
 |
הכל על הדיסק הקשיח |
 |
|
 |
 |
כל המוזיקה והסרטים הפכו את ההארד דיסקים למפלצות בנות מאות ג'יגה. איך זה קרה, ומה צריך לדעת כשקונים חדש? |
 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
19/4/2004 10:55
|
אסף מרגלית
|
 |
 |
 |
|
 |
|
 |
 |
כמה כבר הספידו אותו. אמרו שהטכנולוגיה שלו מיושנת, והוסיפו שבקרוב יחליפו אותו ברכיבי סיליקון מודרניים. אבל הכונן הקשיח לועג לכל התחזיות. הוא אמנם מהיר ונפחו גדול פי כמה מקודמיו, אבל המבנה הבסיסי שלו לא השתנה. למרות זאת, המתחרים כמו כרטיסי הפלאש אפילו לא קרובים לרשת את מקומו.
וזה לא ששום דבר לא השתנה מבחינת הדרישות. אם פעם היו מספיקים לנו ג'יגה-בייט ספורים כדי לאחסן את כל המידע שרצינו, היום המצב שונה לגמרי. הורדות של מוזיקה וסרטים מהאינטרנט הפכו את המחשב הביתי לעמוס פי כמה מבעבר. הכוננים הקשיחים החדשים ביותר מגיעים לנפחים אסטרונומיים. רק לאחרונה התבשרנו על יציאה לשוק של דיסק קשיח בנפח 400 ג' יגה-בייט למחשבים ביתיים. הנפח של כוננים קשיחים חיצוניים - כלומר כאלה שלא יושבים בתוך מארז המחשב, אלא מתחברים אליו בעזרת כבל - כבר מגיע ל-1,000 ג'יגה-בייט, כלומר 1 טרה-בייט.
במקביל להגדלת הנפח של הדיסק הקשיח, מנסים המהנדסים ברחבי העולם למזער את גודלו הפיזי. הסיבה לכך ברורה: יותר ויותר מכשירים, בעיקר ניידים, דורשים לעצמם דיסק קשיח קטן. ההישג המרשים ביותר של התקופה האחרונה שייך לחברת טושיבה, שהכריזה לא מכבר על פיתוח כונן קשיח עבור מחשבי כף יד וטלפונים סלולריים, בנפח 4 ג'יגה-בייט, ובגודל של מטבע כמעט. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
מחפשים יורש
|
 |
 |
 |
 |
הטכנולוגיה של הדיסקים הקשיחים היא עדיין מכאנית, ומכאן מועדת לתקלות. כבר שנים שטכנאי מחשב מתפרנסים היטב מהתקלות הללו, אבל עדיין אין לה תחליף ראוי. היורשת המיועדת, טכנולוגיית הפלאש, חוגגת בר-מצווה בימים אלה, אבל עוד לא הגשימה את התקוות שהמומחים תלו בה. המגבלות הטכניות העיקריות של שני סוגי זכרונות הפלאש שקיימים כיום (NOR ו-NAND) הם בתהליך המחיקה של המידע מתאי הזיכרון ובכתיבתו מחדש. יש שיפור מסוים במבנה תאי הזיכרון בכרטיסי הפלאש, אבל מהירות הגישה שלהם לנתונים עדיין נמוכה ביחס לדיסקים הקשיחים.
לרכיבי הפלאש החדשים של היצרנים המובילים, כמו טושיבה וסאנדיסק, בנפח 2 או 4 ג'יגה בייט, יש מהירות העברת נתונים של פי 60, שמגיעה בקושי לשליש מהמהירות הנמוכה ביותר שמצאנו בכונן הקשיח מהסוג הסטנדרטי. היחס בזמן הגישה לנתונים של התקני הפלאש הסטנדרטיים מול כונן קשיח ממוצע הוא 1 ל-10 לטובת הקשיח, וזה מבלי שהכנסנו לחשבון את זמן ההתעוררות של כרטיס הזיכרון ממצב של רגיעה למצב עבודה. גם מבחינת המחיר לצרכן, הפלאש עדיין אינו מהווה תחליף לדיסק הקשיח. המחיר של כרטיסי הפלאש בנפח 2 ג'יגה הוא כ-600 דולר , בעוד שכונן קשיח בנפח 200 ג'יגה יעלה רק 200 דולר.
שני הפקטורים הללו - מחיר ומהירות פעולה - אינם עומדים כנראה להשתנות בטווח הקצר. המומחים אומרים שרק עוד כמה שנים טובות המחיר של זיכרון הפלאש יירד והביצועים שלו ישתפרו. בינתיים נישאר עם הדיסק הקשיח הישן והטוב. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
מהפכת החיבור הטורי
|
 |
 |
 |
 |
בדרך לקנות כונן קשיח חדש, כדאי להתעדכן בכמה חידושים שנמצאים בתוך או מחוץ לקופסת הכונן. החשוב שבהם הוא שינוי שיטת החיבור של הכונן ללוח האם. השינוי הזה לא משפר בהרבה את ביצועי הכוננים, אבל מסייע בתכנון הנפח הפנימי של המארז, וחשוב להכירו אם אתם מתכוונים לרכוש דיסק חדש למחשב הוותיק שלכם.
עד לאחרונה, החיבור הנפוץ ביותר היה החיבור המקבילי. אם יצא לכם להציץ פעם לתוך מארז המחשב, אלה הם הכבלים האפורים הרחבים שמחברים בין לוח האם לרכיבים השונים, כולל הדיסק הקשיח. צורת החיבור הזאת תפסה שטח גדול על לוח האם והכבלים עשו חיים קשים למרכיבי המחשבים.
שיטת החיבור החדשה היא החיבור הטורי,המוכר גם בשם SATA. בשיטה הזאת יש מחבר קטן וחוט דקיק, שתופסים מעט מקום. השינוי הוא לא רק במבנה הכבל, אלא גם בשיטת העברת המידע. זה אומר שצריך גם בקר מסוג חדש, שאינו מתאים לכוננים מהסוג הישן.
הכוננים עם המחברים החדשים לא מתחברים ללוחות האם מהסוג הישן, בהם אין מחבר מתאים ויחידת בקרה תואמת. זה אומר שאם התקלקל לכם הכונן וחשבתם להחליפו בכונן מהסוג החדש,כדאי שתבררו היטב אם הוא מסוגל להתחבר ללוח האם של המחשב שלכם. אמנם אפשר למצוא מתאמים בין הדיסקים החדשים ללוחות האם מהסוג הישן, אבל מחירם הגבוה, 200-160 שקל , מקטין את הכדאיות של העיסקה כולה.
ההבדל בביצועים בין כונן ישן לבין כונן חדש עם חיבור טורי שמחובר ללוח אם ישן הוא זניח - כך שאם לוח האם שלכם ישן, כדאי שבשלב זה תוותרו על מעבר לדיסק בעל חיבור טורי. לעומת זאת, אם אתם קונים מחשב חדש, כדאי להתעקש על כונן מהסוג החדש. רוב לוחות האם החדשים מגיעים עם שני סוגי המחברים - גם טורי וגם מקבילי. |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
מגדילים את זיכרון המטמון
|
 |
 |
 |
 |
שינוי נוסף שנכנס לקופסאות של הכוננים החדשים הוא תוספת זיכרון מטמון (Cache), שמגיע היום ל-8 מגה-בייט - פי 4 מהמקובל עד כה. הזיכרון המוגדל מאיץ את פעולת הכונן הקשיח מול לוח האם, ומקטין בצורה משמעותית את זמן החיפוש (Seek Time) של נתונים על הדיסק. תוספת הזיכרון הזו תבוא לידי ביטוי בכל סוגי העבודה במחשב, בעיקר בשימוש בתוכנות החוזרות ומחפשות את אותו מידע בדיסק.
האופנה האחרונה בתחום הכוננים הקשיחים היא הכוננים החיצוניים, המתחברים למחשב באמצעות חיבור USB 2.0 או בחיבור ''פייר וייר'' (FireWire). רבים גילו שנוח יותר לחבר כונן חיצוני למטרות של שמירת מידע שאינו דורש עיבוד תכוף, כמו סרטי קולנוע או מוזיקה. המחיר: כ-3,000 שקל לכונן חיצוני בנפח 400 ג' יגה ו-8,000 שקל עבור כונן חיצוני בנפח 1 טרה-בייט (1,000 ג' יגה). אם תסתפקו בכונן חיצוני סטנדרטי בנפח 200 ג'יגה, תוכלו לקבל עודף מ-1,000 שקלים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
טיפים לרכישה
|
 |
 |
 |
 |
* דיסק קשיח קונים לתקופה ארוכה, לכן כדאי לקנות כונן בנפח גדול יותר מהנפח שמספיק לכם כרגע. ההפרש במחיר אינו גדול, ותוספת של 40 או 60 ג'יגה תהיה מאוד משמעותית בעוד שנה. * בדקו את גיל החומרה במחשב שלכם. למחשב חדש, בן פחות משנה, כדאי לקנות כונן עם החיבור הטורי מהסוג החדש (SATA). מחשב ישן, בן מעל שנה, מחייב בדיקה של נתוני לוח האם, על מנת להתאים כונן עם חיבור מקבילי מתאים (ATA-100 או ATA-133).
* התאימו את מהירות הסיבוב של הכונן לפעילות העתידית שלכם. לפעילות משרדית וביתית רגילה מספיק כונן הפועל במהירות בינונית של 5,400 סל "ד. לשימוש במשחקים ולפעילות אינטנסיבית אחרת כדאי לקנות כונן מהיר של 7,200 סל "ד עם זמן גישה נמוך (כ-8 מילי-שניות) ומהירות העברת נתונים של 133 מגה בשנייה, או כונן SATA מהיר. ¥ כדאי לקנות כונן עם זיכרון מטמון גדול של 8 מגה, המשפר משמעותית את ביצועי הכונן לכל סוגי היישומים. ההבדל בין מחיר כונן עם תוספת זיכרון לזה של כונן רגיל הוא קטן - כמה עשרות שקלים בלבד. µ בדקו היטב את תעודת האחריות של הכונן. כמה מהחברות נותנות רק שנת אחריות אחת, ואחרות 3 שנים. שווה לשלם כמה שקלים יותר ולזכות בשקט נפשי לעוד שנתיים (בדרך כלל הכוננים היקרים יותר, עם זיכרון המטמון, הם בעלי האחריות הארוכה יותר).
* היזהרו ממציאות ללא אבא או יבואן מוכר. יש בארץ יבוא אפור של כוננים, שחלקם משופצים או משומשים. כוננים אלה אינם נושאים את תווית האחריות של היבואן. אם מצאתם ברשת מחשבים מוכרת מציאה של ממש, כדאי לברר אם לא מדובר בסדרת כוננים בעייתית שלא הצליחה בשוק.
* בקשו לבחון את הכונן בפעולה כשהמחשב דלוק. שימו לב לשני גורמים: עד כמה הכונן מרעיש בעת פעולתו ועד כמה הוא מתחמם בזמן פעולה ממושכת (למשל בזמן פירמוט). את שני הפרמטרים הללו אפשר לזהות בקלות במעבדה לפני הקנייה. אל תתביישו לבקש כונן מסוג אחר להשוואה. |  |  |  |  | |
|
 |
 |
 |
|
 |
|
|

|
|
 |
 |  | פירסום ב - nrg מעריב | אתרי מעריב  | דרושים ל - nrg  | תנאי שימוש | עזרה  | כתבו לנו   | מי אנחנו | |
|