ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

האם בישראל מתפתחת עבדות מודרנית?

מחקר חדש, של המרכז הבינלאומי להגירה וקליטה מטעם הג'וינט, מראה כי מהגרי עבודה רבים בתחום הסיעוד נדרשים לכמעט חצי משהותם בארץ כדי לשלם את החוב על עלות הגעתם. המשמעות: פתח לניצול העובדים ופגיעה פלילית בהם

האם מתפתחת עבדות מודרנית בתחום הגירת העבודה בישראל? האם במסווה של העסקת עובדים ועובדות בתחום הסיעוד נוצרת מציאות של ניצול קשה המשעבד את מהגרי העבודה וחושף אותם להתעללות? מחקר חדש ומקיף חדש שיצא לאור באחרונה, ע"י צוות מהמרכז הבינלאומי להגירה וקליטה (CIMI) והאגף לתכנון מדיניות ברשות האוכלוסין וההגירה מעלה מחשבות נוגות בנושא ומלמד עד כמה ישראל צריכה להתקדם בתחום רווחתם של מהגרי העבודה. המחקר מגלה כי בסוף 2016 שהו בישראל 49,156 מהגרות עבודה (מטפלות) עם היתר בתחום הסיעוד ו-11,317 הועסקו ללא היתר. יחד הן מהוות כ-60% מסך כל מהגרי העבודה בישראל.

בחלק הסוקר את מהגרות העבודה בענף הסיעוד יש התייחסות לעובדות שהגיעו לארץ שלא במסגרת הסכם בילטרלי. במצב הנוכחי, גיוס עובדים בענף הסיעוד, למעט הסדרי פיילוט בילטרליים, מתבצע באמצעות חברות תיווך פרטיות הדורשות מן העובד דמי תיווך מופקעים. דמי התיווך עלו באופן משמעותי - מ-6,977$ בממוצע בשנת 2011, ל-10,253$ בממוצע בשנת 2016. בכך הוארך פרק הזמן הנדרש למהגרים להחזיר את חובם בחודשים רבים, מ־ 17 חודשים ב־ 2011 ל־ 27 חודשים ב- 2016.
 
במילים אחרות, אם בשנת 2011 נדרשו למהגרת 20 אחוז מחמש שנות עבודה בארץ כדי להחזיר את החוב, הרי שיום היא צריכה כ40 אחוז מהזמן כדי להחזיר את חובה למלווים או למעסיקים. לעלייה הדרסטית הזו יש השפעה משמעותית גם על מצבן של המהגרות אל מול המעסיקים שלהם, זאת משום שמהגרות עבודה המצויות בחובות וחוששות לאבד את פרנסתן, נוטות שלא לדווח על הפרות חוק ועל הפרת זכויות ולכן הן מהוות קרבן לניצול מצד המעסיקים.

היו"ר והמייסד של העמותה, ארנון מנטבר, מוסר כי לאור הממצאים יש להתמקד בהבאת מהגרי עבודה לישראל באמצעות יישומם של הסכמים בילטרליים שיביאו לירידה דרסטית בעלויות הכרוכות בהגעת העובד לישראל, באופן מימון ההוצאות הכרוכות במעבר העובדים מארץ המוצא לארץ היעד, ובזמן הנדרש להם להחזר החובות שמקורם במימון הוצאות המעבר. לדבריו יש להגביר את האכיפה על מעסיקים בעניין הזכויות הסוציאליות של מהגרי העבודה ולדרוש פיקוח הדוק יותר על חברות כוח אדם כדי למנוע פגיעה בעובדים.

בנוסף, מהמחקר עולה כי בזכויות ההעסקה אין שינוי משמעותי בתחומים המרכזיים: שעות העבודה נשארו ארוכות, כ־ 12 שעות ביום; מספר ימי המנוחה בחודש ירד מיום מנוחה אחד בשבוע ליום מנוחה אחד בשבועיים. לא חל שיפור משמעותי בביצוע תשלומים בגין ימי מחלה. השכר עלה אך ורק בהתאם לעלייה בשכר המינימום שחלה בתקופה הנדונה על־פי חוק. 

הנתונים מלמדים כי לעומת 2011, אז המהגרות הסתמכו בעיקר על הלוואות מקרובי משפחה וחברים כדי לממן את עלות ההגירה, ב־ 2016 כ־ 40%מהמהגרות מימנו את עלות ההגירה מהון עצמי, אך ניכרת עלייה
בשימוש בהלוואות בנק  (מ־ 21% ב־ 2011 ל־ 36%) ב־ 2016 .
 
את המחקר ערכו נונה קושנירוביץ' ורבקה רייכמן מהמרכז האקדמי רופין.

המרכז להגירה בינלאומית וקליטה CIMI))  הוא עמותה עצמאית ללא מטרות רווח שנוסדה על ידי ג'וינט ישראל בשנת 1998. מטרת העמותה לסייע בפיתוח תחום ההגירה בישראל תוך יישום סטנדרטים בינלאומיים בטיפול בקשת רחבה של תחומי הגירה. היו"ר והמייסד של העמותה, ארנון מנטבר, מדגיש כי CIMI מפתחת ומפעילה כיום במקביל מספר פרויקטים העוסקים בתחומי הגירה שונים ובהם מניעת סחר בבני אדם, מאבק בעבדות מודרנית, יישום ופיתוח הסכמים בילטרליים העוסקים בהגירת עבודה לישראל וסיוע למבקשי מקלט. במקביל,  CIMI פועלת להגדלת המודעות לזכויות מהגרים בישראל באמצעות הפצת מידע והכשרות מקצועיות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg