דיון מיוחד בכנסת: פייסבוק מאזינה לנו או לא?
בדיון מיוחד בכנסת לרגל יום הפרטיות הבינלאומי, התברר כי אנשים יכולים להיפגע קשות באפשרות תעסוקתם בעקבות מידע שהם מוסרים ברשת: "צריך למנוע את מותה של הפרטיות"
האם פייסבוק מאזינה למשתמשי האפליקציה שלה בסלולר? האם אנו נפגעים ממסירת פרטינו ברשת? דיון מורכב בנושא התקיים היום בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, במסגרת יום הגנת הפרטיות הבינלאומי.יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון ואמר: "החלק המרכזי בסוגיית הפרטיות בעידן שלנו הוא אנשים שלא מודעים בכלל למה שיודעים עליהם. ענקיות האינטרנט יודעות עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו, הם מנתחים את התנהגותנו, את רצונותינו - איך אנחנו חושבים ומה אנו רוצים. גם מי שחושב שהוא יודע על הנעשה, ספק גדול אם הוא יודע הכל. אנחנו צריכים לשאוף למצב אחר, למנוע את מותה של הפרטיות, לא ניתן לזה לקרות. לכן אנחנו כאן, לגרום להליך הפוך של חיזוק הפרטיות".
ח"כ יפעת שאשא ביטון: "בכל ההשתתפות של ילדים במרחב הדיגיטלי, לצד היתרונות יש הרבה מאוד סכנות, בהצעת חוק שלי בהשתתפות איגוד האינטרנט, אנחנו מעוניינים לתת מעטה הגנה על ילדים ברשת, אם זה בהגבלת איסוף מידע עליהם, אם זה בהסרת מידע שמועלה על ידם. הם לא מודעים מה עלול להיעשות עם המידע. לצד חקיקה אין מנוס מתהליך חינוך רחב, גם למבוגרים, שיבינו את המשמעויות של שיתוף מידע, ראינו מבוגרים שנפלו בזה, מה נגיד על ילדים".
עו"ד אלון בכר, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים: "הפרטיות חיונית למימוש כל הזכויות שלנו, למימוש האנושיות שלנו. פגיעה בפרטיות היא תמיד מבוא לפגיעה בזכויות אחרות, יש לעשות הבחנות בין גופים ציבוריים לבין אנשים פרטים - שכשהחוק לא מחייב אותם למסור מידע על עצמם, זכותם לא להיות שקופים. נעשה שימוש בפרטים האישיים שלנו הרבה מעבר למה שאנחנו מדמיינים. אנחנו הופכים שקופים ויש שלא יכולים לנהל את החיים שלהם בצורה תקינה - לעיתים אדם לא יכול להתקבל לעבודה ולא ללימודים בשל כך".
בכר נתן דוגמא לשימוש המסחרי במידע, וציין כי מבלי לדעת שלושה אנשים שנמצאים באותה שנייה באתר קניות עוברים ניתוח מידע בידי מחשבי על, וכך הם מקבלים תוצאות חיפוש שונות ומחירים שונים שמגלמים את ההצעה הגבוהה ביותר שמעריכים שיוכלו לשלם: "זה בעוכרנו, זה פוגע בנו, האלגוריתמים האלה אינם שקופים".
לבקשת יו"ר הוועדה התייחס בכר לאפשרות של האזנה למשתמשי אפליקציות "במקומות שבהם לא הותר שימוש כזה מדובר בעבירה. גם כאשר אנחנו מתירים בהסכמה כללית שימוש בכל התנאים, יש מחשבה בעולם ואצלנו, האם יש בהסכמה הזו משמעות".
במהלך הדיון הציגו אנשי רמו"ט שאלון שהפיצו, ממנו עלה כי הציבור בישראל חרד לפגיעה בפרטיותו ברשת. 1,222 איש נשאלו לגבי המידע שירצו לשמור באופן מרבי ובצורה שלא תיחשף לגורמים חיצוניים. במקום הרביעי, לאחר קטגוריית המידע הבריאותי, המידע הפיננסי ומידע שאוספים גורמי אכיפת החוק, הצביעו הנשאלים על מידע שנאסף ברשתות החברתיות ומצד ענקיות האינטרנט כרגיש במיוחד עבורם, לפני 11 קטגוריות נוספות. מתוך 1,222 נשאלים הצביעו 723 על נושא זה כמשמעותי עבורם. (מצ"ב מצגת הנתונים).
עו"ד גילי בסמן ריינגולד, יועמ"ש רמו"ט, הציגה הנחייה חדשה של רמו"ט, שפורסמה היום ומחייבת גופים שונים לאפשר לציבור גישה למידע אישי דיגיטלי – כתוב, מוקלט או מצולם. על פי ההנחיה, כל גורם השומר מידע כזה, בין אם מטעמים הקבועים בחוק, ובין אם למטרות מסחריות שונות, מחויב לאפשר לכל אדם גישה למידע האישי אודותיו, באופן מהיר ונוח. "הופתענו לראות כמה הנושא לא ברור. במהלך 2017 ראוי לקיים את לשון החוק בצורה יעילה וזולה יותר, כך הדרישה היא להעביר הקלטה ופלט בפורמט פשוט אותו ניתן יהיה לפתוח במחשב ביתי בצורה פשוטה" ציינה בסמן ריינגולד.
נציג פייסבוק: אנחנו לא מאזינים לאנשים בטלפון
ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות פייסבוק בישראל: "לרגל יום הפרטיות עשינו כמה דברים - אנחנו מסכימים שמאוד קשה לאנשים לקבל מסמך של 50 עמודים ולהבין ולקרוא את כל מה שכתוב שם, לכן חיברנו מסמך קצר ופשוט יותר, במסגרתו מאוד קל להבין למה מסכימים, לדוגמא למי מאשרים לקרוא פוסטים".
קטלר הגיבה לטענות כי פייסבוק מאזינה לטלפונים החכמים ומשתמשת במידע לצרכי פרסום: "אנחנו לא מאזינים לטלפונים שלכם. בהגדרות האוטומטית אין אישור לכך, כדי לשנות זאת, צריך להיכנס להגדרות ולאשר לאפליקציה להאזין. ניתן בכל פרסומת ללחוץ על הוי שלצידה ולהבין מדוע היא הגיעה אליכם. האפליקציה לא מאזינה כשאתם מדברים, זה לא קורה בוודאות".
אקו"ם