ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חידושים והמצאות

חוקרים: גירוי תאי העצב מחזק את מערכת החיסון של הגוף

מחקר חדש בטכניון מצא שעכברים שמרכזי החיזוק במוחם גורו באופן מלאכותי הצליחו להדוף נגיפים ביעילות רבה יותר

גירוי מלאכותי למרכזי התחושות הנעימות במוח הגביר את החיסון של עכברים באופן שיכול להסביר את השפעתו של פלצבו – כך נטען במחקר שפורסם השבוע. "הממצאים שלנו מדגישים שהפעלת אזורים במוח הקשורים בציפיות חיוביות משפיעה על האופן שבו מתמודד הגוף עם מחלות", אמרה אסיה רולס, מדענית בכירה במחקר ופרופסורית במכון הטכנולוגי של הפקולטה לרפואה בטכניון. הממצאים דווחו במגזין 'נייצ'ר', ולדברי רולס הם "עשויים יום אחד להוביל לפיתוח תרופות חדשות שמשתמשות בפוטנציאל המוח לריפוי הגוף".

כבר זמן רב ידוע שאפשר להפעיל את מערכת החיזוק במוח האנושי, שמנהלת את תחושת העונג, באמצעות גלולת דמה ללא מרכיבים פעילים המכונה פלצבו, אם מי שנוטל אותה חושב שמדובר בתרופה אמיתית. "עם זאת", הסבירה רולס לסוכנות הידיעות 'אי־אף־פי', "לא ברור אם זה באמת יכול להשפיע על המצב הפיזי של הגוף". המדענים אף לא הבינו כיצד עוברים האיתותים בתוך הגוף, במקרה שמערכת החיסון אכן מושפעת לטובה מניסוי כזה.

 

רולס ועמיתיה הדגירו תאי חיסון של עכברים שנחשפו לחיידק הקטלני אי־קולי, לאחר שגירו תאים פרטניים במרכזי החיזוק של בעלי החיים.


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

תאי החיסון הללו היו יעילים בהרג החיידקים לפחות פי שניים לעומת תאים רגילים, לפי דיווחי החוקרים. בניסוי אחר חיסנו המדענים עכברים אחרים באותם תאים חיסוניים. שלושים ימים אחר כך הצליחו המכרסמים להדוף בהצלחה כפולה את הנגיפים.

המידע על חיזוק המערכת החיסונית נובע מ"הטגמנטום הגחוני", חלק של המוח שבו שוכנת מערכת החיזוק המופעלת על ידי המוליך העצבי דומפין, שאחראי לשינוי מצב הרוח. אזור זה של המוח "נדלק" בסריקות מוח כשעכבר – וגם בן אדם – יודע שארוחה טעימה או מפגש מיני עשויים להיות מוצעים לו. במחקר התגלה שמשם מועבר המסר דרך מערכת העצבים הסימפתטית, שאחראית לתגובות מהירות במצבי משבר, עד שהוא מעורר את התגובה החיסונית שאחראית ללחימה בחיידקים.

 

"אנו לא יודעים עדיין כיצד המערכת הזו פועלת אולם התברר שיש קשר בין הפעלת החלק האחראי על תחושות טובות במוח לבין חיזוק מערכת החיסון. יתכן שיש כאן הפעלה אחרת של מערכת החיסון או השעיה של חומר מעכב אבל התוצאה ברורה" אומרת פרופ' רולס בשיחה עם NRG חדשות.

החוקרים העריכו שתהליכי אבולוציה שיחקו תפקיד מרכזי בתוצר הנלווה למערכת החיסון. "אכילה ויחסי מין מייצרים חשיפה לחיידקים", הסבירה רולס. "אם כשמערכת החיזוק תופעל, תתוגבר גם מערכת החיסון – יהווה הדבר יתרון אבולוציוני".

הצעד הבא יהיה ניסוי בעכברים כדי למצוא תרופות אפשריות שייצרו את אותו תהליך של גורם ותוצאה. פריצת הדרך נעשתה בזכות שני מערכים של טכנולוגיה חדשה, לדברי מחבר אחר של המחקר, שי שן־אור, העובד גם בטכניון. אחד מהמערכים מכבה ומדליק את תאי העצב, ואילו האחר מאפשר למדענים לקבל פרופילים של מאות אלפי תאים במערכת החיסון ברזולוציה גבוהה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg