ממצאים קשים ביחס לשיקום קשישים שהשתחררו מאשפוז
מחקר מקיף שנערך בישראל מלמד על קצרים בתקשורת בין בתי החולים ורופאי הקהילה מונע טיפול אופטימלי בקשישים הנמצאים בתת-תזונה. המציאות מסכנת את הקשישים ואחוז גדול מהם מגיע לאשפוזים חוזרים
תת תזונה היא אחת מהתופעות השכיחות המופיעות אצל מטופלים מקרב שכבת הגיל המבוגר במיוחד בקרב קשישים המאושפזים בבתי חולים, מוסדות שיקום ובתי אבות. מנתונים שהתפרסמו על ידי מכון מחקר בעבר נמצא כי 40 עד 80 אחוזים מהקשישים המאושפזים בישראל, סובלים מתת תזונה ו- 81% נמצאו בסיכון לתת תזונה. בקהילה כ- 18.5 אחוזים מהקשישים סובלים מתת תזונה.קצר במהלך המעבר לטיפול בקהילה
אחת הבעיות המרכזיות של קשישים הזוכים לטיפול תזונתי בתקופות אשפוז בבתי חולים או במוסדות אשפוז המשכי היא השחרור והמעבר לטיפול בקהילה. רשת "בית בלב" המפעילה מרכזי אשפוז שיקומיים לאוכלוסייה המבוגרת, נרתמה לביצוע מחקר ראשוני מסוגו בישראל. במחקר שנערך בבת ים, נבדקה היענות להמשך צריכת תוסף תזונה ייעודי כגון פחית העשרה או תוספת אבקה המספקים בעיקר השלמה קלורית וחלבונית.
נמצא כי רק אצל 36% מהנבדקים הייתה היענות כלשהי להמלצות השחרור ובעיקר בקרב אלה שהמשקל שלהם היה נמוך במיוחד. כאשר נבחנו הסיבות להיענות חלקית או לאי היענות של המטופלים נמצא כי רק 21 אחוזים מהרופאים בקהילה נתנו מרשם להמשך צריכת מזון רפואי, במידה והופק מרשם בקופ"ח היה זה עבור פחית בלבד ואילו להעשרה באבקה לא ניתנו מרשמים כלל. המחקר כלל 86 נבדקים קשישים בגיל הממוצע 81.
המטופלים במחקר שהו בממוצע 36 ימים באשפוז ובמסגרת זו צרכו תזונה דרך הפה בלבד. חשוב לזכור כי מדובר באוכלוסייה מבוגרת שלא תמיד תעמיק בהמלצות מכתב השחרור. ברוב המקרים אותם מטופלים פונים עם המכתב לרופא משפחה בקהילה ומקבלים ממנו את ההנחיות להמשך הטיפול. תוצאות המחקר הציגו תמונה עגומה של המציאות. חשוב להבין כי ברגע שמטופלים קיבלו מהרופא בקהילה מרשם להמשך טיפול רפואי בתוסף תזונה ייעודי הם הקפידו להמשיך ולקנות אותו, המחקר מלמד כי 68% מתוך אלה שקיבלו מרשמים להמשך טיפול גם קנו אותו.
מרשמים לסובלים מתת משקל בלבד
רוב המרשמים שהופקו היו לנבדקים שסבלו מתת משקל, אלה שהיו במשקל גבוה לא קיבלו מהרופא בקהילה מרשם למזון רפואי וזאת אחת הטעויות הנפוצות שכן לא כל מי שהוא בעל משקל גבוה הוא במצב תזונתי תקין ואינו סובל מתת תזונה. השימוש במונח "תת תזונה בקשיש" לרוב מתייחס לסטטוס תזונתי לקוי: צריכה קלורית וחלבונית לא מספקת, תיאבון ירוד, ירידה במסת שריר רזה ו/או במשקל , רמת חלבונים ירודה בדם.
סימני תת תזונה בקשישים הם מבשרי רעות, וללא התערבות, ההידרדרות עלולה להוביל לבריאות לקויה ופגיעה באיכות חיים. תת תזונה מובילה לפגיעה בתפקוד מערכות הגוף, למחלות ואף למוות. תת תזונה אצל קשישים פוגעת במצבם הרפואי ובמסוגלות השיקום, משפיעה באופן דרמטי על איכות החיים ועל היכולת לחזור ולהשתלב בחיי הקהילה.
במקרים בהם מתגלים סממנים של תת תזונה או חשד לכך בקרב קשישים המאושפזים בבתי חולים או במרכזי אשפוז המשכי, מותאם להם גם טיפול תזונתי שלרוב יורכב מתוספי תזונה ייעודיים המספקים השלמה של קלוריות, חלבון, ויטמינים ומינרלים לתזונה היומית. במקרים אלה יש להמשיך ולהתמיד במתן תוספי תזונה גם לאחר השחרור במידה והומלץ, שכן תקופת מעבר זו נחשבת רגישה במיוחד במישור הבריאותי, התפקודי והתזונתי.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בלבול ביחס למושג 'תת תזונה'
ישנו בלבול רב גם בקרב הצוות המקצועי באופן תפיסת המושג תת תזונה שהרי אינו מבטא בהכרח מצב של תת משקל וההנחה שמטופלים במשקל תקין או עודף משקל הם חסינים מפני הידרדרות תזונתית הינה שגויה. זאת ניתן ללמוד מהממצא כי רוב המרשמים ניתנו לנבדקים בתת משקל ורק נבדק אחד שהיה בעודף משקל קיבל מרשם להמשך צריכה. עובדה זאת מראה שמטופלים רבים מתפספסים ונפגעים מכך מאחר ותוצאות המחקר הראו כי דווקא אחוזי אשפוז חוזר והתמותה היו גבוהים יותר בקרב נבדקים שלא היו בתת משקל.
הסיבות להופעה של מצבי תת תזונה בגיל המבוגר רבות ומגוונות: משינויים ופגיעה בבלוטות הטעם והריח, ירידה בהרפיית הקיבה הגורמת לשובע מוקדם, שינויים הורמונאליים המשפיעים על וויסות רמות הרעב והשובע במוח, שינויים פיזיולוגיים, סוציאליים, רפואיים ופסיכולוגיים המשפיעים על צריכת התזונה, ביניהם: דיכאון, דמנציה, בדידות, מחלות כרוניות, קושי בבליעה ובלעיסה, ספיגת מזון ירודה של נוטריאנטים, ריבוי תרופות, קושי בצריכת מזונות, מצב סוציו אקונומי נמוך ועוד.
תפקיד משמעותי לבני המשפחה
בני המשפחה יכולים לקחת חלק פעיל במניעת מצבים של תת תזונה אצל הקשיש או בטיפול יעיל במקרים כאלה אם הם מתרחשים. על מנת למנוע התדרדרות של מצבי תת תזונה חשוב לעקוב אחר בן המשפחה ולבדוק האם יש מגמה של ירידה במשקל לא רצונית בתקופת האשפוז ולאחריה. אם אין באפשרותכם להעלות את המבוגר על משקל בדקו האם בגדיו רופפים, האם קיים מצב של הידלדלות הגפיים העליוניות והתחתונות או ירידה הדרגתית בהיקף המותניים.
נסו להבחין האם ישנה בררנות באוכל והימנעות מאכילת מזונות מסוימים כך שהדיאטנית תוכל להתאים תפריט למניעת חסרים תזונתיים (מיקרו ומאקרו נוטריאנטים). שינויים כאלה יכולים להתרחש כתוצאה מבעיות שיניים, שינויים בטעם, צמחונות, טבעונות ועוד. במידה וזיהיתם ירידה במצב הרוח או בחוסר רצון לבצע פעולות יום יומיות או לצאת מפתח הבית, קיים סיכוי שיקירכם סובל מדיכאון שעלול לפגוע ברמות התיאבון והתזונה, טיפול רפואי מהיר במצבי דיכאון חשוב באופן כללי וגם כדי למנוע התדרדרות לתת תזונה.
במידה והמבוגר משתעל (לא באופן חד פעמי) לאחר אוכל או שתייה, קיים סיכוי כי הקשיש מקדים קנה לוושט, כלומר המזון או השתייה מגיעים לדרכי הנשימה במקום לקיבה, מצב שעלול להוביל לדלקת ריאות. מצב זה יתכן כתוצאה מהיחלשות טבעית של מנגנון הבליעה שמתרחש עם הגיל (Presbyphagia).
בכל ספק לפנות לדיאטנית שמתמחה בגריאטריה
במידה ונתקלתם בתופעה אחת מאלה או יותר, ההמלצה היא להגיע לדיאטנית שמתמחה בגריאטריה על מנת שתוכל להתאים עבור המבוגר תפריט מיוחד ולעיתים בשיתוף פעולה עם קלינאית תקשורת ועם רופא מומחה לגריאטריה. חשוב להבין כי כאשר מדובר באוכלוסייה מבוגרת לאחר תהליך שיקומי, קיימת רגישות גבוהה בכל הקשור למצבם הגופני והנפשי והם חשופים לפגיעות חוזרות.
מבדיקה נוספת שנערכה בהתייחס לאותם מטופלים בתהליך של כשנה לאחר השחרור נמצא כי כמחציתם (46.5%) הגיעו לאשפוזים חוזרים ו- 15.1% נפטרו. נתונים אלה מדגישים כי חשוב לדאוג לרצף טיפולי על מנת להגביר את ההיענות של המטופלים להמשך יישום ההמלצות הרפואיות הניתנות במסגרת האשפוז וכדי להפחית את האשפוזים החוזרים.
על מנת להשיג מטרה זו יש לשקול לבצע שינוי במבנה מכתבי השחרור מבתי החולים, לאחד את מכתבי השחרור של הסקטורים השונים למכתב קצר ולנסות לתמצת את ההמלצות. במקביל יש חשיבות לשלב את המטופלים ואת בני משפתם בנטילת אחריות על המצב התזונתי בעזרת הדרכה מסודרת עם דיאטנית. כמו כן חשוב להדריך את צוותי הרופאים בקהילה לגבי הסוגים השונים של תוספי התזונה הקיימים כיום.
תוכנית לאיתור אוכלוסייה מבוגרת בסיכון
על מנת להפחית מקרי תת תזונה, מומלץ לבנות תכנית לאיתור אוכלוסייה מבוגרת הנמצאת בתת תזונה או בסיכון ולהפנות את אותם קשישים למוקד סיוע ייעודי כגון מרפאה גריאטרית בו יתנו מענה רופאים ומומחים בתחומים שונים כגון: אחיות, עובדים סוציאליים דיאטניות, קלינאיות תקשורת וכו' שיתמחו בתחום תת תזונה בגיל מבוגר. חשוב לשמור על רצץ טיפולי בכל הקשור לשיקום ולדאוג להמשיכו גם בקהילה.
כאמור המחקר בוצע ע"י יוליה גינזבורג, דיאטנית מרכז רפואי שיקומי "בית-בלב" בת ים ו"מכבי שירותי בריאות" בשיתוף עם גב' עינבר שמילוביץ דיאטנית ראשית רשת "בית בלב", ד"ר נחמה מונסטירסקי מנהלת רפואית "בית בלב" בת ים, פרופ' דנית שחר דיאטנית ומרצה חוקרת בתחום הגריאטריה אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רונית אנדוולט מנהלת מחלקת תזונה משרד הבריאות.
המחקר בוצע בשיתוף פעולה עם מחלקת תזונה של מכבי שירותי בריאות' ומאשל- האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל
אקו"ם