ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

נמצא פתרון: כיצד נצמדת לשון הזיקית לטרפה?

מיומנות צליפת הלשון של הזוחל כבר נחקרה ביסודיות, אבל יכולת אחת נותרה מסתורית: איך היא אוחזת בטרף בזמן שהוא מתגלגל בחזרה לתוך הלוע שלה במהירות כה גבוהה? כעת נמצאה תשובה

זיקיות, חיות טרף יעילות במיוחד, מסתמכות על ארסנל ביולוגי מרשים שכולל הסוואה והחלפת צבעים, ראייה פנורמית וסבלנות מרובה. בנוסף, הן ניחנות בלשון מהירה כברק.

עוד כותרות ב-nrg:
המצביעים הכריעו: בריטניה פורשת מהאיחוד האירופי
הליש"ט בשפל של 31 שנה - בורסות אסיה צונחות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מיומנות צליפת הלשון של הזוחל כבר נחקרה ביסודיות במשך השנים, אבל יכולת אחת נותרה מסתורית: איך הקליע הבשרני של הזיקית אוחז בטרף בזמן שהוא מתגלגל בחזרה לתוך הלוע שלה במהירות כה גבוהה?

כמה מנגנונים הועלו כאפשרות לכך: יניקה מסוג כלשהו, דביקות או קשר דמוי סקוץ' בין משטח קשה שעל לשונה של הזיקית ובין ארוחתה, שמשקלה עשוי להגיע אף לשליש מזה של הזיקית הטורפת עצמה.

ביום שני הודיעו מדענים בצרפת ובבלגיה: התשובה היא ריר דביק בקצה הלשון. "הופתענו לגלות שהנוזל הזה צמיגי במיוחד, בערך פי אלף מזה של רוק אנושי", הסביר פסקל דמן מאוניברסיטת מונס שבבלגיה, אחד ממחברי המחקר, שפורסם במגזין 'נייצ'ר פיזיקס'. הצמיגות או העובי של הרוק שבפי הזיקית מעולם לא נמדדו קודם לכן, הוא אמר לסוכנות הידיעות 'אי־אף־פי'.

צוות החוקרים חישב מתמטית את סגולת הדביקות שצמיגות כזו יכולה לייצר. "בניגוד למה שרבים חשבו, בדביקות הצמיגית יש די והותר כדי לאפשר לזיקית לגרור טרף גדול כזה", אמר דמן. לפעמים, הוא הוסיף, "ההסבר הפשוט ביותר הוא גם הטוב ביותר".

הזיקית ידועה כחיית טרף ש"יושבת וממתינה". בשונה מזוחלים אחרים, שמתגנבים לעבר טרפם, היא נשארת חבויה, ללא תנועה, עד שהטרף מתקרב למרחק פגיעה. היא משנה את צבעה כדי להתמזג בסביבתה. עיניה מתגלגלות בנפרד זו מזו, ומאפשרות לה להביט בשדה ראייה של 360 מעלות כמעט, ולכן הזיקית לא צריכה להזיז את ראשה כשהיא שוכבת במארב. כשמושא הארוחה מופיע בסביבה, הלטאה מכוונת ויורה – היא שולחת את לשונה הקטלנית למרחק הגדול פי שניים מאורך גופה.

אבל שאלה אחת נותרה בעינה: כיצד משחררת הזיקית את טרפה מלשונה הדביקה כדי לבלוע אותה? "אנו יכולים רק לשער", אמר דמן. לדבריו, החיה משתמשת אולי ברוק "נורמלי", שאינו דביק ושנמצא במקומות אחרים בפיה, כדי לנתק את הקשר בין הטרף ללשון.

אפשרות אחרת היא שהזיקית אולי ממתינה עד שהדביקות פגה באופן טבעי. הוא הסביר שבמקרה של דביקות צמיגית, ככל שצליפת הלשון על החרק מהירה ועוצמתית יותר, כך הקשר הדוק יותר. כשהלשון מתרפה, באופן טבעי הצמיגות פוחתת ולבסוף אף נעלמת, מה שמאפשר לזיקית ללעוס את מזונה – אך בלי לנשוך את לשונה, כמובן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg