ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

כנס בינלאומי לחקר מעשי ג'נוסייד ייערך בעברית

האיגוד הבין- לאומי לחקר ג'נוסייד יקיים כנס רשמי באוניברסיטה העברית ובמכון ון ליר. הכנס יעסוק בשואת יהודי אירופה, ברצח העם הארמני וכן במעשי ההשמדה שמתחוללים כיום במזרח התיכון

מיום ראשון הקרוב (26.6) יתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון ון ליר הכנס החמישי של האיגוד הבין לאומי לחוקרי ג'נוסייד בהשתתפות כמה מהשמות המובילים בעולם בתחום זה. בימים בהם הנושא רלוונטי מתמיד, ידונו המומחים בכנס זה על הנושאים והמוקדים הבוערים בעולם כרגע, ינתחו דוגמאות היסטוריות ויציעו פתרונות אפשריים למניעת זוועות דומות בעתיד.

אחד המשתתפים והדוברים הבולטים באירוע יהיה מר אדמה דיאנג, מומחה לנושא זכויות אדם מסנגל, שבשנת 2012 מונה על ידי מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, כיועץ מיוחד לענייני מניעת ג'נוסייד.

- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בין הנושאים שיעסקו בהם אנשי האיגוד:
מגדר באירועי ג'נוסייד ואלימות המונית
רק לאחרונה הכירו בתי הדין הבינלאומיים בכך שאונס ופגיעות מיניות אחרות משמשים פעמים רבות חלק אינטגרלי ממעשה רצח העם. מעבר לטראומה הנוראית שחוות הנשים, האונס ההמוני מפרק את המסגרות היסודיות של משפחה, חברה וקהילה. הילדים שנולדים לאחר מעשי אונס אלה סובלים פעמים רבות אף הם, ובחלק מהמקרים על הנאנסות מוטל אות קלון אף בחברות שלהן שמתקשות לקבל אותן חזרה אל חיקן. כמה מושבים במהלך הכנס יוקדשו לסוגיות אלו ולסוגיות אחרות של מגדר במקרים שונים של רצח עם ואלימות המונית.

מוזיאון רצח העם בקיגאלי,רואנדה צילום: גטי אימג'ס

התורכים ורצח העם הארמני
שאלת ההכחשה וההכרה ברצח העם הארמני היא אחת הסוגיות שלא יורדות מסדר היום האקדמי והדיפלומטי הבין לאומי רק לאחרונה הכיר הפרלמנט הגרמני ברצח העם הארמני, מה שגרם למשבר דיפלומטי חריף בין גרמניה ותורכיה. ישראל, הנאבקת בכל גילוי של הכחשת שואה, אף פעם לא הכירה באופן רשמי ברצח העם הארמני. סוגיות אלו אף מעצבות במידה רבה את סדר היום המחקרי על רצח העם הארמני. במהלך הכנס יוקדשו מספר רב של הרצאות ומושבים לדיון ברצח העם הארמני ובשאלות של הכחשה והכרה, כולל בישראל.

מחקר השואה וג'נוסייד: שאלת הייחודיות
התפישה שהשואה היא ייחודית הייתה מקובלת מאד בקרב חוקרי שואה מהדור הראשון, אולם מאז ספגה תובנה זו ביקורת נוקבת והיא הרבה פחות מקובלת כיום במחקר אקדמי. עם זאת, בקרב הציבור הכללי בישראל הנחה זו עדיין נתפשת כעובדה שאין עליה עוררין. חקר השואה כחלק ממחקר הג'נוסייד מעמיד תפישה זו תחת ביקורת מתמדת שתידון במהלך הכנס בהקשרים היסטוריים, תרבותיים ואף פוליטיים עכשוויים.