חולי קרוהן וקוליטיס? הפחיתו צריכת מוצרי חלב
מחקר רטרוספקיטיבי שבדק את ההתמדה וההשפעה של תזונה דלת FODMAP (המצוי בחלב) על חולי קרוהן וקוליטיס ותסמונת המעי הרגיז מלמד כי הורדת התזונה עתירת החומר סייעה לחולים
מחקר רטרוספקיטיבי (בדיעבד) שבדק את ההתמדה וההשפעה של תזונה דלת FODMAP על חולי קרוהן וקוליטיס ותסמונת המעי הרגיז מלמד כי הורדת התזונה עתירת החומר סייעה לחולים. המשתתפים התבקשו לדווח על שמירתם על הדיאטה במשך 16 חודשים בממוצע.המעקב בוצע אחרי קבוצת של 49 חולי קרוהן וקוליטיס (IBD) ואחרי קבוצה של 131 סובלים מתסמונת המעי הרגיז (IBS). הגיל הממוצע של הנחקרים היה 43. כל המשתתפים התבקשו לשמור על תזונה דלת מרכיבי FODMAP, ביניהם מוצרי חלב, מוצרים מחיטה ושיפון, בצל ושום ועוד רשימת מזונות נלווים עפ"י דיאטה זו.
התוצאות הפתיעו גם את החוקרים: למרות מה שהיה מקובל לחשוב על תזונה בחולי IBD, רובם הגיבו להורדת המזונות בצורה טובה יותר מבעלי המעי הרגיש: 42% לעומת 29%!. בנוסף לכך היעילות הכללית של הדיאטה היתה מרשימה כשלעצמה – 86% מכלל המשתתפים נהנו משיפור ניכר בתסמינים של יציאות, נפיחות וכאבי בטן.
יחד עם זאת, מה שהחוקרים מציינים שהשיפור הניכר ביותר חל בקרב המשתתפים הממושמעים ביותר – ככל שהיתה רמת התמדה ארוכה יותר, כך השיפור בתסמינים היה גבוהה יותר. דיאטה דלת FODMAP היא הדיאטה הבדוקה ביותר עבור תסמונת המעי הרגיז. עפ"י דיאטה זו, יש להמעיט במרכיבי מזון העשירים בגלוטן, לקטוז (סוכר החלב), מרכיבים מסוימים הנמצאים בחלק מהדגנים והקטניות, וכן בפירות וירקות מסוימים. הדיאטה עברה מחקרים מחמירים שהציגו יעילות בתסמונת המעי הרגיז, ולכן מפתיע שהפעם אנחנו עדים ליעילות דווקא במחלות מעי דלקתיות.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
איך להסביר את הממצאים?
נראה שמוצרי חלב פרה ממשיכים להסעיר את הרוחות. לא מקרי הוא שהמלצות של משרדי הבריאות מתחילים להשתנות בנוגע לצריכה של מוצרי חלב: משרד הבריאות הבריטי Public Heath England יצאה השנה בהמלצות להוריד את כמויות החלב המומלצות ל-8% (לעומת 15%) ביום. לטענתו, אין עדות לנחיצות כה גבוהה של מוצרי חלב מהסיבות הבאות:
• מוצרים רבים מכילים כמויות גבוהות של סוכר ומתחלבים
• רמות הורמונים גבוהות מעלות סיכון לסרטן
• דווקא במוצרים דלי השומן יש יותר הורמונים
גם משרד הבריאות הישראלי עמד השנה להוריד את ההמלצות של צריכת מוצרי חלב לרמות דומות, אך בינתיים, להשערתי בגלל לחצים של בעלי עניין, הוא הסתפק בהמלצה לצרוך בין 2 ל-3 מנות ביום, ולא 3 כפי שהיה מומלץ בעבר.
בהקשר לכך מחקר שהתפרסם השנה, מצביע על השפעה מעודדת דלקת, תופעות גסטרו-אינטסטינליות ואי נוחות במעי לאחר צריכת חלב המכיל חלבון מסוג בטא קזאין A1. המחקר מראה בבירור עליה של סמני דלקת, אי נוחות והגברה של אי סבילות ללקטוז בקרב גברים שצרכו את החלב המכיל את החלבון מהסוג הנ"ל. כל זה מצטרף לממצאי מחקר שהתפרסם כבר בשנת 2014 שהראה שלחולי קוליטיס כיבית יש סיכון מוגבר לאלרגיות לחלב פרה ולקזאין (חלבון החלב).
עדי זוסמן, היא דיאטנית קלינית, מייסדת ומנהלת מרכז "דרך הבטן" – המרכז לבריאות מערכת העיכול
אקו"ם