מומחה ירצה על שיירים סוכריים ותפקידם במערכת החיסון

פרופ' צ'י-וויי וונג, מהכימאים הבולטים בעולם בחקר שיירים סוכריים בתאים סרטניים ובתאים הנגועים במחלה, יערוך הרצאה על התחום בבית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בירושלים

אסף גולן | 6/3/2016 12:07
ההרצאה השנתית על שם אלברט איינשטיין של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תארח השנה את פרופ' צ'י-וויי וונג (Chi-Huey Wong), פרופסור לכימיה ונשיא "אקדמיה סיניקה" בטייוואן, שירצה על "שיירים סוכריים: מהבנה בסיסית לפתירת בעיות". ההרצאה באנגלית ופתוחה לקהל הרחב. פרופ' וונג החל את מחקרו בנושא הגליקוזילציה (הוספת שיירים סוכריים למולקולה ביולוגית) בניסיון להבין כיצד מורכבים ונוצרים המבנים הסוכריים השונים בטבע ומהם תפקידיהם.

 
יח''צ
שיירים סוכריים: מהבנה בסיסית לפתירת בעיות יח''צ


לדעתו, ההתקדמות האטית יחסית במחקר בתחום זה בעבר נבעה מהיעדר כלים ושיטות מחקר מתאימות, ולכן בתחילת הקריירה שלו הוא הקדיש זמן רב לפיתוח כלים ושיטות לסינתזה של סוכרים ולחיבור שיירים סוכריים לחלבונים. פרופ' וונג פיתח כמה  שיטות מחקר בתחום זה (Glycan Synthesis, Glycosylation Probes, Glycan array), והן אפשרו לו לחקור את תפקודיהם של אותם שיירים סוכריים.


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מחקריו של פרופ' וונג עסקו בהשפעת השייר הסוכרי על קיפול חלבונים, בזיהוי דפוס שונה של שיירים סוכריים בתאים סרטניים או בתאים הנגועים במחלה, בהשפעת השיירים הסוכריים על התגובה החיסונית ובהבנת מעבר האותות הביולוגיים הקשורים בשיירים הסוכריים. הבנת התפקיד הביולוגי של השיירים הסוכריים הובילה לפיתוח חיסונים מפני סרטן המבוססים על שיירים סוכריים, למציאת שיטות אבחון חדשות לגידולים סרטניים באמצעות שימוש ב-Glycan arrays, להכנת חלבונים מסוכרים הומוגניים עם מבני Glycan מוגדרים לשימוש תרופתי, ולפיתוח מעכבי פעילות אנזימים הקשורים למנגנון השיירים הסוכריים לצורך שימוש רפואי.

פרופ' וונג הוא חבר האקדמיה האמריקאית למדעים וחתן פרס וולף ומחקרו  זיכה אותו בשלל פרסים יוקרתיים והציב אותו כאחד הכימאים הבולטים בעולם, בעל מאות מאמרים ועשרות פטנטים הרשומים על שמו. נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן, מסרה כי אירוחו של פרופ' צ'י-וויי וונג הוא חלק משיתוף פעולה הדוק, פורה ומשגשג בין חוקרים ומדענים ישראלים ובין חוקרים ומדענים מרחבי העולם. לדבריה יש חשיבות רבה בטיפוח, בהעמקה ובהרחבה של המחקר בתחום. המדע הוא שפה בין-לאומית מגשרת, והוא מבוסס על שיתוף פעולה בין חוקרים. האקדמיה רואה בטיפוחם של קשרי החוץ המדעיים של ישראל בין החשובים שבתפקידיה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים