ראשי » מדע ומחשבים » מחשבים » טכנולוגיה

משבר בהייטק: ישראל חייבת להקל על יבוא מומחים מחו"ל

נתוני משרד האוצר שפורסמו השבוע מלמדים כי ההיי-טק הפסיק להיות קטר הצמיחה של המשק, בעיקר בגלל מחסור בעובדים מיומנים. הפתרון הוא מתן היתר להבאת כמות מוגבלת של עובדים זרים מיומנים. אולם נכון להיום, המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל, אינה מאפשרת זאת הלכה למעשה

נתוני משרד האוצר שפורסמו השבוע מלמדים כי ההיי-טק הפסיק להיות קטר הצמיחה של המשק, בעיקר בגלל מחסור בעובדים מיומנים. במשרד האוצר טוענים כי הסיבה העיקרית לכך הינה ירידה במספר בוגרי מדעי המחשב.

על פי הפרסומים, נדמה שאנו מצויים במשבר, אלא שלהערכתי לא מדובר בכך אלא בתהליך מתמשך בו הצרכים והמיקוד של המחקר והפיתוח של ההיי טק משתנים בהתאם לתמורות שחלות בהרגלי הצריכה בעולם.
נוכח השינויים שמתרחשים במהירות ועל מנת לצמצם את מידת הפגיעה בענף, יש לנקוט בשני מהלכים וליישמם זה לצד זה. האחד-  ארוך טווח: השקעה בחינוך ובהכשרת עובדים מיומנים מכל בקשת רחבה של תחומים: החל מעובדי מחקר ופיתוח כגון מהנדסים ואקדמאים מתארים מתקדמים, כמו תואר שני, תואר שלישי ופוסט דוקטורט, דרך הקמת עוד בתי ספר להנדסאים וטכנאים, וכלה בעובדים מיומנים בתחומי עיבוד שבבי, ננו, וכו'. 

בנוסף, הצרכים הנוכחיים הינם כאלה אשר מחייבים שילוב בצוות המחקר והפיתוח בחברות טכנולוגיה גם של דרגים נמוכים יותר ממהנדסי מחקר בעלי תואר שלישי. כך למשל, נדרשים גם גרפיקאים אשר יכולים לתת פתרון מנצח ל"חווית המשתמש" גם במקומות משניים כמו שבדיה וקוריאה הדרומית.

 

הפתרון השני וקצר הטווח, כפי שאומץ ע"י מדינות רבות בעולם, הוא מתן היתר להבאת כמות מוגבלת של עובדים זרים מיומנים, באותם תחומים, לתקופה או לפרויקטים בהם הם נדרשים.

אולם נכון להיום, המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל למתן היתרים לאנשי מקצוע זרים לעבודה בישראל, אינה מאפשרת זאת הלכה למעשה:

לשון התקנות קובעת כי על מנת שחברה ישראלית תוכל להביא לארץ איש מקצוע מחו"ל לצורך ביצוע עבודה בישראל, יש להוציא לו אשרת מומחה -שתנאיה מכתיבים כי עליה לשלם לו שכר "מינימום" של 19,000 ש"ח, שגבוה מהשכר הממוצע בישראל לפחות פי 2. 


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כאשר מצרפים לסכום זה גם את עלויות הבאתו לארץ, עלות הוצאת האשרה, מימון דיור והביטוח הרפואי לרבות מתן יתר התנאים הסוציאליים - יוצא כי עלות העסקתו המצטברת  החודשית של המומחה הזר מגיעה לכדי סכום גבוה של  30,000 ש"ח. על מנת להתמודד עם יוקר הבאת מומחה זר, מדינות רבות בעולם יצרו מדרגה מתחת לזו של המומחים - אשרה שניתנת ל'עובדים מיומנים', שתנאיה הרבה פחות מחמירים. ההבדל בין 'עובד מיומן זר לבין 'מומחה זר' הינו בדרך כלל בשכר ובהשכלה. עובד מיומן יכול להיות עובד כפיים בעל הכשרה, הסמכה או ניסיון, אשר מאפשרים רק לו לעשות עבודה מסוימת, כמו להיות חבר בצוות הפעלת מכונת קידוח מנהרות, שילוב טורבינת חשמל ברשת או עיצוב גרפי של דף הוראות הפעלה.
 

עד כה, הפתרון הזה לא יושם בישראל מפאת חששה של הממשלה מההתגברות התחרות מול העובדים המקומיים, אובדן השליטה על כניסת עובדים זרים, וניצול הפרצה בגדר כדי להכניס כוח עבודה זול למשק. אולם המציאות מלמדת כי רגולציה ונקיטה באמצעים מנהליים כמו קביעת מכסות ענפיות וכלליות או חובת וותק אצל המעביד בטרם הנסיעה לישראל, מאפשרים בקרה אפקטיבית אחר הנעשה.

המלצתנו לממשלת ישראל היה להנהיג את דרגת הביניים  וליהנות מהון אנושי זר בעלויות סבירות. התרומה למשק מלבד שמירה על היכולת של התעשייה להתמודד עם שוק תחרותי, תבוא לידי ביטוי גם בתמרוץ הקמת מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות אשר צריכות לצורך כך להעביר לישראל גם עובדים מיומנים.

עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, וחבר בוועדה המשנה לניסוח אמנת הרילוקיישן בלשכת עורכי הדין העולמית

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg