מחקר חדש מציג דרך לנטרול ההשפעות המזיקות שבסוכר
אנזים שהתגלה יכול לסייע בנטרול ההשפעה הרעילה של סוכר ולהוות טיפול חדש להשמנה ולסוכרת
האם אנו רואים באופק צריכה בטוחה של סוכר ללא ההשפעות הרעילות? מחקר שפורסם החודש בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences הציג כי מדענים מבית החולים של אוניברסיטת מונטריאול גילו אנזים שיכול לנטרל את ההשפעה הרעילה של סוכר על אברים שונים בגוף. לאנזים זה, שנקרא Glycerol 3-phosphate phosphatase (G3PP), יש תפקיד מרכזי בפיקוח על ניצול של גלוקוז ושומן בגוף. צוות המחקר הדגים את יכולתו של האנזים G3PP לבטל את ההשפעה הרעילה של עודף סוכר בתאים, וגילוי זה עשוי להוביל לפיתוח תרופות להשמנת יתר ולסוכרת מסוג 2.המחקר התבסס על העובדה כי במצבים בהם ישנה עלייה חדה ברמות הגלוקוז בדם, נגרם נזק לרקמות הגוף. החשיפה המחקרית מציגה כי האנזיםG3PP מסוגל להפוך כמות גדולה של גלייסירול פוספט לגלייסירול ולסלק אותו אל מחוץ לתא, ובכך להגן על תאי הביתא שמפיקים אינסולין בלבלב וגם על איברים נוספים, מפני ההשפעה הרעילה של רמות גבוהות של אינסולין בדם.
תהליכי הגלוקוז והשפעותיו בגוף
תאים בגופם של יונקים יכולים לנצל גלוקוז וחומצות שומן, כרכיבים תזונתיים עיקריים. התהליך המתבצע בתאים שולט בתהליכים פיזיולוגיים כמו הפרשת אינסולין על ידי תאי ביתא, ייצור של גלוקוז בכבד, אחסון שומן ועיבוד חומרי הזנה בתהליך ייצור האנרגיה. הפרעה לתהליכים אלה גורמת להשמנת יתר, לסוכרת מסוג 2, וכן למחלות לב. תאי הביתא חשים בשינויים ברמות הגלוקוז בדם ובתגובה מייצרים אינסולין בהתאם לדרישות הגוף.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אינסולין הוא הורמון חשוב לפיקוח על רמות הגלוקוז ועל ניצול השומנים. עם זאת, כאשר תאי ביתא נמצאים יחד עם עודף גלוקוז וחומצות שומן, אותם חומרי הזנה הופכים להיות רעילים ופוגעים בתאים, מה שגורם לחוסר תפקוד של תאי הביתא ולסוכרת. כאשר התאים משתמשים בגלוקוז נוצרglycerol-3-phosphate , אשר המולקולה שלו מאוד מרכזית במטבוליזם, מאחר שהיא דרושה לייצור אנרגיה וליצירת שומן.
כך למעשה, באמצעות הסבת הגלוקוז נמנע ייצור מוגזם ואגירה של שומן, ונגרמת הפחתה של הייצור העודף של גלוקוז בכבד, המהווה בעיה מרכזית בסוכרת.
נטרול ההשפעה הרעילה של הגלוקוז
ממצאי המחקר מהווים נקודת ציון משמעותית מאוד בחקר השפעות הגלוקוז בגוף האדם. בשנות ה-60 של המאה הקודמת, התגלה אנזים שלא היה ידוע קודם הפועל במרכז המטבוליזם של חומרי הזנה ברקמות של כל היונקים.
לדברי החוקרים, אנזים חדש זה שהתגלה, יהיה מעתה כלול בספרי הלימוד של מקצוע הביוכימיה, בדומה לאנזים שהתגלה בשנות ה-60 של המאה ה-20. צוות החוקרים זיהה את האנזים בשעה שחיפש מנגנון שמאפשר לתאי הביתא להיפטר מעודף גלוקוז כגלייסרול. מנגנון זה, מסתבר, פועל גם בתאי הכבד, ואנזים זה נוכח בכל רקמות הגוף.
התגלית המחקרית מציגה אפשרות טיפולית חדשה בהשמנת יתר ובסוכרת מסוג 2 וכן בסינדרום מטבולי. צוות החוקרים נמצא עכשיו בעיצומו של תהליך לגילוי גורם מפעיל של מולקולות קטנות שלG3PP , שיטפל בהפרעות קרדיו מטבוליות. מדובר בטיפולים שיהיו בעלי דרך פעולה ייחודית, שייבדקו תחילה על מודלים של בעלי בחיים בטרם יאושרו לשימוש על בני אדם.
איך בינתיים נוכל בכל זאת להפחית סוכר?
עד אשר ייעשה שימוש תרופתי באנזים החדש שנחשף, ישנן דרכים באמצעותן נוכל להפחית בצריכת הסוכר היומית שלנו, ובכך להפחית את השפעתו הרעילה:
העדיפו מים על פני משקאות ממותקים: משקאות ממותקים, מוגזים או מבוססי טעמי פירות, מכילים כמויות גדולות מאוד של סוכר. לדוגמא, כוס מיץ מכילה בממוצע כ-5 כפיות סוכר, כוס משקה קל מוגז מכילה בממוצע כ-4 כפיות סוכר... מים רגילים עדיפים בהחלט במובן הזה, גם כדי לצמצם את צריכת הסוכר וגם כדי להפחית בכמות הקלוריות ולשמור על בריאות הפה.
צמצמו את הסוכר שאתם מוסיפים: כאשר אתם אופים עוגה, נסו להשתמש במחצית ואפילו שליש מכמות הסוכר שאתם שמים בד"כ. העוגה תצא טעימה במרבית המקרים באותה המידה. באופן דומה, נסו להפחית את הסוכר במתכונים שונים באמצעות הוספת תבלינים כמו ג'ינג'ר וקינמון, שיתנו את אפקט המתיקות.
בחרו במתיקות טבעית: כאשר אתם מרגישים צורך למשהו מתוק, נסו להעדיף פירות, שהינם בעלי מתיקות טבעית ולא סוכר מלאכותי ויכולים לספק את הצורך הזה.
פרופ' משה קרפ הוא אנדוקרינולוג מומחה לסוכרת במרכז DMCלטיפול בסוכרת
אקו"ם