ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

לבלב מלאכותי לחולי סוכרת – מחזון למציאות

למרות כל ההתקדמות בטיפול בחולי סוכרת עדיין רבים מהם לא מאוזנים כיוון שהטיפול נשען על שיתוף הפעולה המדויק מאד שלהם. כעת עוסק המחקר בפיתוח לבלב מלאכותי שייתר את הצורך להישען על החולים

האינסולין הומצא בשנות ה-20 של המאה שעברה. לפני המצאתו – חולי סוכרת מסוג 1 גוועו לאיטם בייסורים קשים בבתי חולים. גילוי האינסולין ותחילת השימוש בו היוו מהפכה בטיפול בחולי סוכרת וביטול גזר דין המוות אשר סימל את המחלה קודם לכן. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוכנסו לשימוש משאבות האינסולין הראשונות וכן מכשיר מדידת הסוכר הביתי.

אמצעים אלו הפכו את הטיפול לנוח ומושכל יותר. בשנות ה-90 פורסם המחקר פורץ הדרך DCCT אשר הראה את הקשר הישיר בין איזון סוכרת לקוי להופעת סיבוכי המחלה ואשר מכתיב את פילוסופית הטיפול במחלה עד היום. שיפורים טכנולוגיים נוספים של עשרים השנים האחרונות הם חיישן הסוכר הרציף אשר מראה בזמן אמת את רמת הסוכר של המטופל ומשאבות קטנות ונוחות יותר.

 

יחד עם כל ההתקדמות הטכנולוגית העצומה – עמידה ביעדי האיזון של סוכרת נותרה יעד קשה להשגה עבור מרבית החולים וחלק גדול מהם רחוקים מאיזון אופטימלי. הדבר נובע מכך שהחלקים החשובים ביותר בטיפול (כגון הערכת כמות הפחמימות במזון, תכנון פעילות גופנית והשפעותיה על רמות הסוכר, השפעת שינויים הורמונליים על רמות הסוכר ועוד) עדיין תלויים לחלוטין בתפעול של המטופל ודורשים יכולת, זמן והשקעה מרובה וסיזיפית לעיתים. הדבר נובע מכך שבשונה מלבלב בריא המגיב מיידית לכל שינוי מטאבולי ותוחם את רמות הסוכר ולטווח צר למדי, על המטופל לשמש כ-"תחליף לבלב" ולהגיב לשינויים אלו ולנתונים מן החיישן בצורה עצמונית.

בעיות טיפוליות אלו יצרו את הצורך ב"לבלב מלאכותי" אשר יוריד מנטל הטיפול של החולה ויגיב בצורה יעילה ובטוחה לשינויים ברמות הסוכר. פיתוחים של השנים האחרונות יוצרים שילוב של משאבת אינסולין ומד הסוכר הרציף כך שאלגוריתם חיצוני מעבד את נתוני רמות הסוכר מן החיישן ומתרגם אותם להזלפת אינסולין בהתאם על ידי המשאבה. ניסיונות ראשונים בכיוון זה נעשו לפני כ-30 שנה בבתי חולים על ידי מכשיר ביוסטטור מגושם, אך הניסיונות המעשיים בשימוש במשאבה ומד רציף החלו לפני כ-15 שנה.

המגבלות הטכניות בתחילת התהליך נבעו מבעיות דיוק של החיישנים הרציפים, אשר השתפרו מאוד במשך השנים, ומפרק הזמן הדרוש לאינסולין המוזלף לתת העור ולא למחזור הדם, להגיב בצורה יעילה לשינויים ברמות הסוכר. יש לזכור כי טעות במתן אינסולין יכולה להיות הרת אסון ולגרום להיפוגליקמיה חריפה אשר עלולה לסכן את חיי המטופל. ולכן, פיתוח האלגוריתמים מבוסס על ניהול סיכונים מדוקדק. עקב כך, העוסקים בתחום משתדלים לתכנן את המכשיר כך שיהיה מסוגל להתמודד עם מצבי תקלות ושינויים מטאבוליים האופייניים לטיפול היומיומי.


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הצעדים הראשונים בכיוון הלבלב המלאכותי מצויים במוצרים הזמינים כיום למטופלים בישראל. כיום, כבר קיימת משאבה המחוברת למד סוכר רציף, המסוגלת להפסיק הזלפת אינסולין כאשר הסוכר מגיע לסף קריטי מוגדר מראש (LOW GLUCOSE SUSPEND). דור חדש יותר של המשאבות מצויד באלגוריתם המנבא על סמך רמות הסוכר וכיוון השינוי בו את הסיכון שבהתפתחות ירידת סוכר חדה ומסוגל להפסיק הזלפת אינסולין בטרם תתרחש.

 

מכשירים אלו עדיין מבוססים על משאבה מתוכנתת מראש ואינם משפיעים בצורה יזומה על תבנית הזלפת האינסולין, למעט הפסקה של ההזלפה לפרקי זמן מוגבלים, כאשר רמות הסוכר מתקרבות לטווח מסוכן למטופל. אלו הם צעדים ראשוניים בלבד אשר מבשרים את בוא ה"לבלב המלאכותי" המלא אשר יזליף אינסולין בצורה יזומה, בהתאם לרמות הסוכר המשתנות בשנים הקרובות.

מספר קבוצות מן האקדמיה ומן התעשייה, כולל קבוצה בולטת וחלוצית ממרכז "שניידר" בישראל, פיתחו אלגוריתמים שונים המקשרים בין מד הסוכר הרציף ומשאבת האינסולין ליצירת "לבלב מלאכותי". בזמן כתיבת שורות אלו מתבצעים ניסויים גדולי ממדים של שימוש באלגוריתמים אלו בבית המטופלים. תוצאות ראשוניות של שימוש בטכנולוגיות פורצות דרך אלו פורסמו בשנים האחרונות בעיתונות הרפואית המובילה, כולל שימוש ב"לבלב מלאכותי" בילדים בזמן מחנה בישראל על ידי חוקרי "שניידר". ניסויים המיועדים להגשת רגולוטורית מתבצעים בימים אלו. במידה וניסויים אלו יצליחו, לא מן הנמנע שטכנולוגיה פורצת דרך זו תהיה זמינה לחולי סוכרת כבר בשנים הקרובות.

ה"לבלב המלאכותי" מהווה צעד גדול ומשמעותי בטיפול בסוכרת ואמור להקל במידה רבה את נטל הטיפול של החולים ולשפר את איזון הסוכרת בצורה בטוחה. למרות כל זאת, אין מדובר ב"ריפוי" של המחלה אלא באמצעי טיפול מתוחכם. היעד של "ריפוי" ומניעה ראשונית של התפתחות סוכרת מסוג 1 נותרו המטרה האולטימטיבית של החוקרים בתחום וכולנו ממתינים בתקווה לפריצות דרך בקרוב.

הכותב הינו פרופ' מהיחידה לסוכרת במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים ומנהלה הרפואי של האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) JDRF ישראל

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg