מבט אל הצד הנוצץ והצד האפל של הטכנולוגיה
האדם הוא יצור שמכשירים חדשים ומתוחכמים הפכו לחלק מקיומו. לתלות הזו יש צדדים נוחים וגם צדדים אפלים. הדואליות הזאת מוצגת בעבודות של מעצבים צעירים בבתי ספר לעיצוב, כמו שנקר
הטכנולוגיה השתלטה לחלוטין על כל תחומי חיינו. האדם במאה ה-21 הוא יצור שמכשירים חדשים ומתוחכמים הפכו לחלק מקיומו, כמעט כמו איברי גופו. לתלות שלנו בטכנולוגיה יש צדדים נוחים, מרתקים, נוצצים ומלהיבים – וגם צדדים אפלים ומדכאים. הדואליות הזאת מוצגת בעבודות של מעצבים צעירים בבתי ספר לעיצוב, כמו שנקר. דור המעצבים והאמנים של העתיד גדל לתוך עולם טכנולוגי החי ונושם טכנולוגיה. רבים מהסטודנטים לעיצוב עוסקים בעצמם בחדשנות טכנולוגית ובין עבודותיהם ניתן למצוא פיתוחים טכנולוגיים חדשים. באופן טבעי, העבודות הללו מראות בעיקר את הצד החיובי של הטכנולוגיה.החיים הנוחים של משתמשי הגאדג'טים
הצד הזוהר של הטכנולוגיה מתגלה, למשל, בפרויקט "טראנסוויל" – רובוט שפיתח קובי שיקאר – סטודנט במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר והוצג לאחרונה בתערוכת עבודות הגמר של המכללה. הרובוט נע באופן עצמאי לגמרי על גלגל אחד עם משטח מעליו ויכול להסתובב ברחבי העיר ולשאת משאות. כל רובוט מסוגל לסחוב משקל של עשרות קילוגרמים, הוא מונחה GPS ובעל יכולת תקשורת המאפשרת לו לפעול כבודד או כחבר בלהקת רובוטים.
הוא משמש לשינוע עצמאי של מטענים מכל הסוגים, מחבילות דואר ועד פרחים. להקת רובוטים מהסוג הזה יכולה לנוע יחד ולסחוב גם גופים עצומים, כמו מכולות. הסרטון טראנסוויל ששיקאר הפיק כחלק מעבודת הגמר שלו, מראה את העולם העתידי מזווית הראייה של לקוחה הממתינה לחבילה – ומבחינתה, טכנולוגיה היא פשוט אמצעי לקבל את החבילה תוך זמן קצר יותר ובפחות מאמץ.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
החיים בסמארטפון במקום במציאות
אבל לטכנולוגיה, כאמור, יש גם צדדים אחרים, שגם הם ניכרים בעבודותיהם של מעצבי העתיד – בעיקר אלה מהם המתמקדים ביצירה אמנותית יותר מאשר בפיתוח טכנולוגיה מעשית. כך, לדוגמא, נראה העולם הטכנולוגי בסרטון שיצרה זוהר סלאח, סטודנטית לתקשורת חזותית מ"שנקר", שהוצג גם הוא בתערוכת עבודות הגמר.
הסרטון הוא סאטירה על החיים בעידן הסמארטפון. גיבורי הסרטון עסוקים בגלישה במכשיריהם – עד כי כלל אינם שמים לב למה שקורה מסביבם בעולם האמיתי. באחד הקטעים בסרטון, צעיר שמחפש צעירה בתוך התכתבות ברשת, אינו מבחין בה כשהיא עוברת ממש לידו. סלאח מדגישה כי היא אינה יוצאת נגד הטכנולוגיה עצמה: "מי שאשם במציאות העגומה הזאת היא לא הטכנולוגיה, אלא החברה והצורה שבה היא משתמשת בה".
דקל בוברוב, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, מוסיף: " סדרת הסרטונים הקצרצרים שיצרה זהר, מתעסקים בנושא שמטריד את כולנו, השתלטות המסכים. אני באופן אישי משתדל לחיות איתם בשלום וגם כאב לשני ילדים בגילאי טרום התבגרות, אני משתדל לא לסמן את הסמרטפונים עבורם כמקור כל הרע בעולם, אלא להבין שכמו שלי יש חיבה/התמכרות/נזקקות לאייפון שלי - אז די ברור שהם יחוו תחושות דומות למסכים הפרטיים שלהם. אני חושב שמה שזהר בחרה להדגיש בסרטונים שיצרה זה את הדברים שאנחנו כביכול מחמיצים בגלל שאנחנו כל היום עם המסך מול העיניים ובעיקר יותר מהכל זהו משל, סימן אזהרה"
.
טכנולוגיה שמשליטה משטר של טרור
שימוש אפל הרבה יותר של הטכנולוגיה מופיע בעבודה "טרור" – סרטון אנימציה שיצר תמיר אברהם, גם הוא סטודנט לתקשורת חזותית משנקר. "טרור" מציג דיסטופיה – ההיפך מאוטופיה, עולם אפל שבו שולט משטר דיכוי כל-יכול, מעין גרסה מעודכנת ליצירות מדע בדיוני פסימיות בנוסח "1984" של ג'ורג' אורוול. כמו בסרטים רבים אחרים מהז'אנר הזה, השלטון ב"טרור" משתמש בטכנולוגיה מתקדמת – אמצעי מעקב, טכנולוגיות תקשורת וכמובן – כלי נשק מתוחכמים. אבל לאלה נוסף בסרטון מרכיב נוסף, שהתקשורת המודרנית מאפשרת ומטפחת גם במציאות: הפחד מפני פיגועי טרור.
סרטונים משוכללים שמבקרים את הקידמה
אצל חלק מהמעצבים הצעירים ההתייחסות לעולם הטכנולוגי אינה נגמרת בביקורת פאסיבית בלבד אלא כוללת גם עבודות שמביעות עמדה אקטיבית ומנסות לשנות דברים. למרבה האירוניה, הסטודנטים משתמשים היטב בטכנולוגיה מודרנית – הפקה של סרטוני אנימציה ממוחשבת באמצעים המתקדמים ביותר בשוק – כדי ליצור סאטירה על התרבות הטכנולוגית ולפעול כנגדה.
כזה, למשל, הוא הסרטון המצוייר "Slow It" של ליהי ובר – גם היא סטודנטית לתקשורת חזותית משנקר. הסרטון מציג פארודיה ססגונית ועוקצנית על תעשיית האופנה, על תרבות הצריכה ועל פרסומות. הוא מציג דוגמנית על מסלול שמשתמשת ברמזים מיניים ובפרסום זול ואגרסיבי כדי למכור אופנה, ומדמה אותה ל"חווה" תנ"כית שמשמשת ככלי שיווקי בידיו של הנחש.
ובר פעילה בתנועת "Slow Movement" תנועה בינלאומית שקוראת לאנשים להאט את קצב חייהם, את קצב הפעילות הטכנולוגית שלהם ואת קצב הצריכה. "אני חיה את עולם האופנה, ורציתי לחזק את האמירה של Slow It בצורה שמדברת לחיות-אופנה כמוני. עולם האופנה הוא עולם של טרנדים מהירים, בזבזניים, שמעודדים אנשים לצריכה מוגזמת ובזבזנית של בגדים יקרים לא עמידים ומזיקים לסביבה באמצעות פרסום אגרסיבי. הגימיקים שבהם הפרסום משתמש לקדם אופנה, מהדוגמניות והסלביות ועד הטכנולוגיה, הם מלכודות דבש שכל תכליתן למכור ולגרום לנו להתמכר לקנייה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם