ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חידושים והמצאות

מחקר חושף את הקשרים הסודיים שקיימים בארבעת המינים

האם ישנו קשר ייחודי בין המינים הניטלים על ידי עם ישראל בסוכות? פרופסור מרדכי כסליו מאוניברסיטת בר-אילן חושב שכן. לדבריו הקשר אפילו מגיע אחורה בהיסטוריה לחטא אדם הראשון

מחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן מראה, כי ארבעת המינים עליהם מברכים בחג הסוכות מייצגים באופן מופלא את המגוון העשיר של הצמחייה של ארץ ישראל. מרדכי כסלו, פרופסור אמריטוס מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה אומר, כי אחד מטעמי המצווה של ארבעת המינים בא לכפר על עוון אכילת פרי עץ הדעת. ואחת הדעות גורסת, שעץ הדעת הינו לא פחות מאשר האתרוג. "נעשתה מולו עבירה. כך שעלינו למצוא שלושה צמחים, באמצעותם נכפר על אותה עבירה. והנה מתברר, כי שלושת צמחים עמם מברכים באגד לצד האתרוג – הם שלושה מינים שמייצגים בצורה הטובה ביותר את המגוון של צמחיית ארץ ישראל".
 
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

התכונות המיוחדות של ארבעת המינים
גודל עלה ההדס הוא ס"מ אחד, של הערבה – 10 ס"מ, ושל התמר – מטר כלומר יש כאן יחס של פי 10 ממין למין. גודל הפרי בערבה – 1 מ"מ. בהדס – 1 ס"מ ובתמר – 10 ס"מ. בנוסף צורת העלה של הצמחים האלו כוללת בתוכה את כל סוגי העלים שקיימים בארץ: בהדס – עלה תמים. בערבה – עלה משונן ובתמר – עלה מנוצה. כמו כן סידור העלים על פני הגבעול: בהדס ישנה זווית בין שני עלים סמוכים. המרחק בין עלה לעלה – חצי מעגל או שליש מעגל. הערבה – שתי חמישיות ושלוש שמיניות. התמר – המרחק בין עלה לעלה הוא חמישה חלקי 13. חמש הזוויות הללו הן הזוויות היחידות שנמצאות בעולם הצמחים כולו.

שילוב נוסף שכולל

את כל האפשרויות בטבע קיים גם בצורת האבקה של הצמחים הללו: בהדס – חרקים מאביקים את הפרחים והפירות נאכלים על ידי בעלי חיים. יש זנים שנאכלים גם על ידי בני אדם. בערבה – הפרחים מאובקי חרקים והפירות נפוצים על ידי הרוח. בתמר – להיפך: הפרחים מאובקי רוח והפירות נאכלים. תכונה כוללת נוספת נוספת: בית גידול: ההדס גדל על מי גשם בצפון הארץ. הערבה – בגדות הנחלים בכל מקום בארץ. והתמר – במים מליחים באזורים החמים של הארץ. התרבות בנוסף לזרעים:  הדס רק על ידי זרעים. הערבה – גם על ידי ענפים שנשברים בשיטפונות בוואדיות.. התמר – גם חוטרים שכורתים מצמח האם ושותלים אותם.

נשירת עלים: הערבה – משירה עלים. ההדס – ירוק עד (העלים מתייבשים ונושרים אחרי שנוצרים עלים חדשים). התמר – ירוק עד (והעלים מהשנה שעברה מתייבשים ולא נושרים). לדברי פרופ' כסלו, ספק אם אפשר למצוא בין עצי ארצנו הרכב מוצלח יותר לייצוג נאות של המגוון העשיר של הצמחייה המקומית. וייצוג זה הוא שאמור לכפר על "תקלת" האתרוג.

המחקר נערך בשיתוף ד"ר אורית שמחוני מהפקולטה למדעי החיים בבר אילן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...