ראשי » מדע ומחשבים » מחשבים » טכנולוגיה

"במלחמה קיברנטית לכל אזרח יש השפעה עצומה לטוב ולרע"

ביום עיון בתחום הסייבר אמר השגריר וסגן השר לשעבר דני איילון: "מדיה חברתית יכולה לשנות מציאות. ממשלת ישראל אינה יכולה לפעול בזירה הדיגיטלית לבד"

"לכל אזרח בישראל יש השפעה עצומה בעת לחימת סייבר לטוב ולרע. הזירה הקיברנטית הופכת לזירת לחימה קריטית בכל עימות בעידן הנוכחי ואזרחים שאינם שומרים על כללי זהירות יכולים להיות גורם המפיץ נוזקות בעת מלחמה. אזרחי ישראל יכולים להיות אלו שדרך מחשביהם מתבצעות מתקפות להפלת אתרים", דברים אלו אמר נועם פרוימוביץ, מנכ"ל קספרסקי ישראל, ביום עיון שעסק בנושא: "מידע ומערכות מידע בעיתות מלחמה". לדבריו "חינוך, הסברה ואכיפה על ידי ספקיות שירות האינטרנט יכולים למנוע פגיעות של אזרחים במודע או שלא במודע בצד הישראלי. מן הצד השני, בעידן של רשתות חברתיות, אזרחים יכולים לתרום רבות להצלחת המאמץ ההסברתי. כל פוסט יכול לתרום ושיתופו יכול להביא לשינוי תודעתי ".

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

רז חסון, עורך בדסק החדשות של חדשות 2 און ליין, אמר כי: "אזרחים צריכים לגלות אחריות כאשר הם מעבירים הודעות ברשתות החברתיות ובוואטסאפ. במהלך צוק איתן גרמו אזרחים לכאוס גדול, אך בהמשך כאשר נעשתה הסברה והוגברה המודעות לנזקים שגורמות שמועות ברשתות, אזרחים גילו אחריות והפחיתו את העברת השמועות. בתחילת המערכה, מערכות החדשות נשענו די הרבה על מידע שהגיע מן הוואטסאפ וככל שהתקדמה הלחימה המקור הזה הלך והידלדל".
 
השגריר וסגן השר לשעבר דני איילון, מייסד ארגון "האמת על ישראל", דיבר על חלקן של הרשתות החברתיות בזמן עימות ומלחמה וציין כי: "הרשתות החברתיות הן ברכה. אזרחי ישראל יכולים להתגייס ולהיות שותפים מלאים למאמץ הלאומי. כל ישראלי יכול להעלות פוסטים או לשתף. אזרחים יכולים להעלות מסרים ברשתות, אשר הממשלה או גורם רשמי אינם יכולים לפרסם מסיבות דיפלומטיות. בנוסף, מסרים המגיעים בהתנדבות מטעם אזרחים מן השורה נתפסים כאמינים ואובייקטיביים יותר בהשוואה למסרים שמגיעים מצה"ל או משרד החוץ. אזרחי ישראל צריכים לגלות אחריות ולהתגייס לסייע בעידן בו יש להם השפעה אדירה".

ד"ר טל פבל, שהנחה את הדיון אמר כי "הרשתות החברתיות למיניהן, כגון פייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות סלולאריות כגון וואטסאפ, וכן בלוגים שנכתבים ומופצים באינטרנט, התגלו כתשתית להעברת מידע בלתי מצונזר, מידע עוקף תקשורת מסורתית, העברת מידע כוזב או לא מדויק, ואף כבסיס ללוחמה פסיכולוגית. מאידך, אותן רשתות חברתיות, משמשות גם כתשתית חדשה לביצוע הסברה, לאו דווקא מגורם ממשלתי יחיד, אלא אפשרי לשימוש על ידי כל מי שמעוניין".

אופיר בן אבי, מנהל ממשל זמין, במשרד האוצר, אמר: "לתודעה ולנראות יש חלק נכבד בלחימה של היום. אם גורם מפיץ הודעה כוזבת על פגיעה רצינית באינטרנט הישראלי יש לכך השפעה. קיימות מתקפות שגורמות נזק אמיתי כמו מתקפות על תשתיות לאומיות, אך קיימות מתקפות שנועדו לפגוע בסמלי שלטון. אם מתקיפים את אתר בית הנשיא לדוגמא, אין כאן פגיעה בשירות חיוני, אך זו פגיעה תודעתית". דינה באר, מנכ"לית

משותפת באיגוד האינטרנט הישראלי, אמרה: "במקביל לרקטות והמנהרות חווינו בקיץ האחרון גם המון מתקפות סייבר. בישראל נרשמות כ- 150,000 התקפות סייבר ביום. במהלך צוק איתן התמודדנו עם מקרים רבים של הסתה ברשתות החברתיות. קיבלנו המון פניות ממשתמשי פייסבוק על כך שגורמים שונים השתלטו להם על הפרופילים. היו לנו 150 עד 200 קריאות מדי יום להוריד פרטים מדפי פייסבוק".

עידו מועד, מתאם בטחון סייבר במשרד החוץ, אמר, "האדם הפרטי הוא מטרה בזמן לחימה בסייבר. אנשים לא מודעים לכך שכאשר הם מעלים מידע לרשתות החברתיות הם הופכים למטרה קלה יותר. למשל, אם מישהו מעלה מידע על הבית שלו, על ילדיו ומשפחתו, יהיה קל הרבה יותר לפגוע בסביבתו. הדור הצעיר לא מודע לבעיות בתחום אובדן הפרטיות וזו אכן בעיה".

יום העיון נערך על ידי התכנית לניהול מערכות מידע במכללה האקדמית תל-אביב יפו בניהולה של ד"ר רותי גפני ובשיתוף חברת Middleeasternet לחקר איומי הסייבר, בניהול ד"ר טל פבל, אשר הנחה את הכנס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...