משמעות נישואים בין דתיים: מורל ומחמוד כמשל
פרופסור ניסם דנה מאוניברסיטת אריאל מפרט כמה נישואי מוסלמים ויהודיות ישנם בארץ בממוצע כל שנה, וכן מסביר את ההשלכות המשפטיות של מצב זה
עוד כותרות ב-nrg:
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
• דיווח: ארה"ב משתפת פעולה עם אסד נגד דאעש
• ”יתד נאמן“: עופר וינטר רוצה לעקור את התורה
נתחיל בנתונים סטטיסטיים: התופעה של נישואין בין מוסלמים ליהודיות אינה תופעה חדשה. היא החלה עם הקמת המדינה והיא נמשכת עד ימינו אלה. עם זאת, ראוי להתבונן בנתונים סטטיסטיים מעניינים באשר לממדי התופעה ומאפייניה: בשנים הראשונות להקמת המדינה (שנים 2000-1960), נע המספר הממוצע של נישואין כאלה בין 10 ל- 20 מקרים בשנה; החל באותה תקופה יש לנו רק השערות בלבד באשר לממדי התופעה.

אין נתונים מדוייקים. מחמוד ומורל
צילום: עטאללה וכילה יפו טודי
על אף הכלל, המקודש בוודאי גם בעיני שרת המשפטים לפיו זכות הציבור לדעת, הנה לא הצלחנו לקבל נתונים מדויקים על ממדי התופעה. משרד המשפטים ובעיקר הממונה על הנפקת אישורים ממשלתיים על המרות דת (בלשון החוק: קצין מחוז להמרות דת) מסתירים את הנתונים המדויקים, וכל הניסיונות לקבל נתוני אמת עלו בתוהו, ונתקלו בתגובות מגומגמות, כגון, 'הנתונים מפורטים באתר דובר משרד המשפטים', 'יש חֶסר בידיים עובדות לטיפול בתעודות המרות דת וכיוצא באלו תירוצים כאלה ואחרים.
בהסתמך על נתונים שאספתי באמצעות עבודות מחקריות, ההערכה היא שהכמות נעה כיום בין 100 ל- 150 מקרים כאלה בשנה.
מהי כמות המוסלמים המתגיירים לצורך נישואין עם יהודיות? אפס! מהי כמות המוסלמיות המתגיירות לצורך נישואין עם יהודים? אפס גדול! כדי להבין את הרקע ואת המשמעויות של תופעה זו, הבה נכיר כמה סוגיות חשובות בתחום המשפט האזרחי בישראל וההלכה האסלאמית ( שריעה): דיני המעמד האישי, ובכלל זה - הגדרות של שיוך דתי של אזרחי ישראל, מטופלת על-ידי בתי דין דתיים שבאחריות משרד המשפטים; נקודה חשובה שנייה: על-פי ההלכה המוסלמית, צאצאים, גם של מתאסלמת, הולכים אחר הבעל; ונקודה חשובה שלישית הראויה לציון: מוסלמית שתרצה להתגייר (או להתנצר) מסכנת באופן ממשי את חייה.
צא ולמד מכאן:
דין זה נכון לגביה, כמו גם לגבי צאצאיה. לכן במקרה של גירושין, המסגרת שהיא מחויבת לפנות אליה היא ביה"ד השרעי המוסלמי. למותר לציין שבי"ד זה יפסוק תמיד לטובת הצד המוסלמי. יש פסקי דין המגדירים מי שנוטש/ת את האסלאם, את 'דת האמת', כמי שאינו שפוי בדעתו ועל כן אין ראוי להפקיד בידיו גידול ילדים מוסלמים, אף אם אלה הם בשר מבשרו, ועל אף הכלל בהלכה היהודית שלפיו: "ישראל, אף על-פי שחטא – ישראל הוא".
מכאן שנישואי יהודיות עם מוסלמים הם למעשה כניסה למסגרת חיים ללא מוצא, וכמעט ללא יכולת להשתחרר ממנה עד אחרית ימיהן. ישובים ערביים מכילים כיום כמות לא מבוטלת של צעירות כאלה, שהתפתו מתוך סיבה כזו או אחרת, ובעיקר מתוך סיבות סוציואקונומיות, להיכנס לאותו גן-עדן מדומה, וכיום הן מצויות בלא יכולת להשתחרר ממסגרת חיים זו שנכנסו אליה ברוב תמימותן.
פרופסור ניסים דנה משמש בתפקיד ראש המרכז ללימוד וחקר דתות ותרבויות עמי המזה"ת והשפעתן באוניברסיטת אריאל בשומרון
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg