ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

התגלה מנגנון שהופך חיידקים לעמידים לאנטיביוטיקה

מחקר שנערך באוניברסיטה העברית מצא כי חיידקים מסוימים מפסיקים את פעילותם בפרקי הזמן שבהם חולה צורך אנטיביוטיקה

האנטיביוטיקה שינתה את פניה של הרפואה המודרנית, אולם היעילות שלה מאוימת על ידי יכולתם ההולכת וגוברת של חיידקים להתמודד איתה: באמצעות התאמות, החיידקים מצליחים לפתח עמידות מלאה לתרופה אנטיביוטית מסוימת, או להפחית ביעילותה.
 
הדוקטורנט עפר פרידמן מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף עם חוקרים מהרווארד ו-MIT, עקבו אחרי התהליך האבולוציוני שעברו חיידקים שנחשפו לריכוזים גבוהים של אנטיביוטיקה ומצאו כי הם שרדו הודות למוטציות גנטיות, שהלכו והתקבעו באוכלוסייה במשך הזמן. מוטציות אלה אפשרו לחיידקים לפתח "מנגנון השהיה" המעכב את מועד תחילת גדילתם לפרק זמן מסוים, ובכך מגביר את עמידותם לתרופה.

לנוכח הממצאים, החוקרים שיערו כי מתן האנטיביוטיקה בתדירות קבועה הוא שאפשר לחיידקים "לחזות" את הופעת התרופה, ולהשהות את גדילתם לפרק הזמן הנדרש כדי לשרוד.

כדי לבחון את השערתם, החוקרים חשפו מדי יום אוכלוסייה של חיידקים לאנטיביוטיקה למשך שלוש שעות. כבר לאחר עשרה ימים הם גילו כי החיידקים משתמשים בטקטיקת ההישרדות החדשה: החיידקים פיתחו "דפוס השהיה"

שגרם לעצירת גידולם במשך חשיפתם לתרופה. מאחר שהאנטיביוטיקה תקפה את החיידקים במהלך גידולם, האסטרטגיה הייתה יעילה ביותר.

החוקרים העמיקו ובחנו שלוש אוכלוסיות חיידקים נפרדות, וחשפו אותן לאנטיביוטיקה מדי יום במשך פרקי זמן שונים של שלוש, חמש או שמונה שעות. למרבה הפלא, כל אחת מהאוכלוסיות התאימה את עצמה על ידי הארכת ההשהיה בהתאם למשך החשיפה לאנטיביוטיקה. המחקר, שבוצע במעבדתה של פרופ' נטלי בלבן, פורסם בכתב העת Nature.

כעת מתכוונים החוקרים לאסוף נתונים קליניים שיגלו אם המנגנון הזה פעיל גם אצל אנשים שמטופלים באנטיביוטיקה. אם אכן יתברר כך, הרי שהניסוי עשוי להשפיע על הדרך שבה רופאים יטפלו באמצעות אנטיביוטיקה, כמו למשל בשינוי התדירות שבה ניתנת התרופה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...