ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חידושים והמצאות

קבלו מידע על תופעת הזעת היתר והדרכים להתמודד עימה

כולנו מזיעים בקיץ, אבל יש כאלה שיותר. הזעת יתר אינה קשורה בחום וגורמת אי נעימות רבה למי שסובל ממנה. להלן שתי דרכים להתמודד עם התופעה

בישראל כאחוז אחד מהאוכלוסייה הכללית סובל מהזעת יתר. אין הסבר ברור מה הסיבה לכך, אך חוקרים מצאו כי ל-25% מהסובלים מהבעיה יש קרוב משפחה נוסף הסובל ממנה. התיאוריה המוסכמת ביותר על רופאים היא כי מדובר בתופעה הנגרמת בשל כשל או גירוי יתר של מערכת העצבים. אלו שסובלים מהזעת יתר הם בדרך כלל אנשים בריאים וצעירים מגילאי 18-16 ועד שנות ה-50 שלהם. מגילאים אלה ואילך התופעה מצטמצמת או נעלמת.
 
זיעה היא הפרשה של נוזל מימי המופרש מבלוטות הזיעה המצויות בעור, ומשמשת בדרך כלל כגורם המצנן את הגוף. בעוד שהזעה היא תהליך טבעי הנחוץ לגוף, הרי ש"הזעה בעודף" (היפרהידרוזיס) היא תהליך שאינו קשור בחום. להזעה יש כמה דרגות שונות: הזעה נורמלית: מופיעה בעיקר בבית השחי, אינה נראית לעין בדרך כלל ואינה מפריעה לפעילות היומיומית התקינה. הזעה נסבלת: הזעה שמפריעה מדי פעם, רק בפעילות. הזעה לעיתים קרובות: הזעה שמפריעה כשהיא מתרחשת.

הזעה תמידית: הזעה שגורמת סבל בתפקוד היומיומי. שתי הדרגות האחרונות – הזעה לעיתים קרובות והזעה תמידית – נחשבות להזעת יתר והן מצדיקות טיפול. אפשר להגדיר הזעת יתר כשהתופעה מתרחשת יותר מפעם אחת בשבוע, יותר מ-6 חודשים ברציפות וגורמת סבל לאדם.

אנשים הסובלים מהזעת יתר חשים רטיבות וכתמי זיעה בעיקר באזור בית השחי אך גם בכפות הידיים והרגליים, באזור הגב והישבן, מתחת לחזה ועוד. התופעה גורמת פעמים רבות למבוכה שמובילה לסובלים מהזעת יתר להימנע מלחיצות ידיים או ממגע עם אנשים אחרים, להתקלח כמה פעמים ביום, להחליף מספר חולצות במשך היום ולאמץ סגנון לבוש כהה כדי שה"עיגול" הלא מחמיא לא ייראה בצורה בולטת.

מהו הטיפול בהזעת יתר? 
בהתמודדות עם הזעת יתר ישנם שני סוגים של טיפולים. טיפול אחד נעשה באמצעות הזרקת בוטוקס. הזרקה של בוטוקס גורמת לחסימה של הסיגנל העצבי המועבר לבלוטות הזיעה המורה להפריש את נוזלי הזיעה. כך לאורך עונת קייץ שלמה החומר מונע מהגוף להפריש זיעה בכמות גדולה ומאפשר בכך קיץ ללא תסמינים של הזעת יתר. יש לציין כי הפרוצדורה של השתלת בוטוקס מבוצעת בהרדמה מקומית, כאשר סוג ההרדמה משתנה לפי אזור הטיפול. בבתי השחי מורחים קרם הרדמה (אמלה) כשעה לפני הטיפול. בכפות הידיים והרגליים, שבהם ההזרקה אינה כואבת, לעיתים יש צורך לבצע הרדמה אזורית. לאחר שהאזור הורדם מבוצעת סדרה של דקירות שטחיות במחט דקיקה, במרווחים קבועים.

קיימת גם אפשרות חריפה יותר של הוצאת בלוטות הזיעה בניתוח אנדוסקופי (באמצעות טלסקופ זעיר, וללא חתכים חיצוניים), שבמהלכו נחתך העצב שאחראי להזעה. מעבר לכך שמדובר בניתוח על כל המשתמע מכך, קיים סיכון שהגוף "יפצה" על כך ויגרום להזעה מוגברת במקומות אחרים בגוף.
 

בהכנת הכתבה השתתפו ד"ר מיכאל שוחט הוא מומחה ברפואת עור ברשת מרפאות כללית אסתטיקה וד"ר איל קרמר מומחה לכירורגיה פלסטית ורופא בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים וולפסון וברשת מרפאות כללית אסתטיקה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...