מחקר מצא קשר מדאיג בין צפייה בטלוויזיה לקשיים בזוגיות
מחקר שנערך באוניברסיטת אריאל מצא כי צפייה ממושכת בטלוויזיה, בעיקר בתוכניות העוסקות בזוגיות, גורמת לפגיעה בקשר הזוגי ואף לבגידות
המחקר נערך בקרב 188 סטודנטים ישראליים אשר נמצאים בקשר רומנטי ממושך (או נשואים). נמדדו הרגלי צריכת המדיה שלהם (צפייה בטלוויזיה, קריאת עיתונים, גלישה באינטרנט), נתונים דמוגרפיים וכן פרטים אודות ההיסטוריה של הקשר (נשואים או לא נשואים, מספר הקשר בעבר, וכו'). בנוסף הועברו שאלונים שמודדים מחויבות לקשר, שביעות רצון מהקשר ועוצמת המריבות במהלך הקשר.
זוג איור: רחלי פלאוט
ממצאי המחקר מלמדים כי "צפייה בטלוויזיה מנבאת טוב יותר מנתונים דמוגרפיים או מההיסטוריה של הקשר את איכות היחסים. צפייה במשך זמן ממושך מנבא מחויבות נמוכה יחסית, ואילו נטייה לצפות בתוכניות על יחסים (כגון קומדיות רומנטיות או תוכניות ריאליטי בסגנון הרווק) מנבאות מריבות בעוצמה גבוה ושביעות רצון נמוכה. מאידך – ההיסטוריה של הקשר כמעט ולא מנבאת את איכותו.
לדברי פרופסור אמיר חצרוני: "הטלוויזיה מעמידה מודלים של זוגיות מוצלחת שכמעט בלתי ניתנים לשחזור במציאות. לכן צפייה מרובה מביאה אנשים להיות פחות שבעי רצון ממה שיש להם – הם משווים בין מה שיש להם למה שהם רואים על המסך ומבינים שידם על התחתונה. לתופעה הזו קוראים – 'ויסות מצב רוח' - כי הצופה מווסת את מצבו בהתאם למה שהוא רואה בטלוויזיה. כמובן, ייתכן גם שלמלכתחילה אנשים אשר הקשר שלהם במדבר בורחים מהמציאות הקשה אל הכורסא שמול המקלט. כך או אחרת – צפייה כבדה בטלוויזיה אינה מבשרת טובות בתחום הרומנטי".
ש: אבל רוב העולם צופה המון בטלוויזיה? כולם מתוסכלים?
מדובר בנטייה, כלומר כמו שבקבוצת כדורסל יהיו יותר אנשים גבוהים ככה גם כאן אנו מדברים על נטייה. מעבר לכך לא כל מי שמתוסכל מהקשר ישר מתגרש. הרבה פעמים מסיבות שונות אנשים מעדיפים להישאר יחד גם אם לא כל כך טוב להם. עם זאת לדעתי לטלוויזיה יש בהחלט השפעה רעה. בעבר לאנשים לא היה למה להשוות את הזוגיות שלהם. היום לעומת זאת אנשים משווים לקשרים בטלוויזיה והמציאות נראית להם מאד אפורה. מעבר לכך בסדרות רבות האופציה של גרושין ובגידות נראית לא רעה בכלל ויש לזה השפעה על הצופה. לכן אני לא אומר שכל מי שרואה טלוויזיה יתגרש אולם יש לתוכניות שבה בהחלט השפעה מאד רעה על הזוגיות.
פרופ' חצרוני מוסיף כי "הצפייה בטלוויזיה שונה בהקשר זה מהליכה לקולנוע. הליכה היא יציאה לבילוי, לכן היא עשייה משותפת שמסייעת לזוגיות. לעומת זאת ישיבה מול המסך היא בריחה מקשר. אם אני לא אוהב את אשתי אז לברוח למסך הקטן זו אופציה לא רעה. אגב יש לסייכ שהמחקר נעשה בישראל והוא מצביע על המצב בארץ. עם זאת להערכתי המצב זהה ברחבי העולם" הוא מסכם.
פרופסור אמיר חצרוני הוא פרופסור לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מומחה לתכנים והשפעות של טלוויזיה, ייעץ בעבר להפקות טלוויזיה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
