עירד מלכין הוכרז כחתן פרס ישראל בהיסטוריה

פרופ' מלכין קידם בישראל ובעולם את חקר ההגירה וההתיישבות היוונית באזור הים התיכון. הוא הוביל לפריצת דרך ולתרומה ייחודית בחקר תולדות ספרטה, גם כמעצמה ימית

אסף גולן | 9/2/2014 18:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שר החינוך הרב שי פירון הודיע היום על זכייתו של פרופ' עירד מלכין בפרס ישראל בתחום חקר ההיסטוריה הכללית. בנימוקי ועדת הפרס ציינו חבריה את תרומתו הייחודית בחקר תולדות ספרטה.

עוד ב-nrg מעריב:
- דפנה ארמוני: "כל חיי אשאר מוגבלת"
- ספרד תעניק אזרחות לצאצאי המגורשים
- האדם הקדמון נחשף בסדרת תגליות מרעישה

פרופ' מלכין הביא לפריצת דרך בהעמידו את ספרטה כמעצמה ימית. תרומתו המשמעותית השנייה היא בחקר ההגירה וההתיישבות היוונית. הוא יישם במחקריו שיטות מחקר חדשניות ותרם רבות גם בתחום המתודולוגיה ההיסטורית, בהביאו ליצירת מתודולוגיות חדשות כמו "תאוריית הרשתות".

עירד מלכין נולד בשנת 1951 וגדל בחולון ובחיפה. 
פרופ' עירד מלכין בהרצאה
פרופ' עירד מלכין בהרצאה צילום מסך
בנעוריו גילה עניין עצום במיתולוגיה ובדת היוונית העתיקה, ובהיותו בתיכון כתב עבודת גמר בת 150 עמודים על האלה והאישה בארגונאוטיקה, באודיסאה, ובמחזה "מדאה" מאת אוריפידס. בצה"ל שירת בבית הספר לפיקוד ולמטה (פו"מ), שירות שנקטע במלחמת יום הכיפורים.

במלחמה שירת סגן עירד מלכין בחזית הדרום, בתפקיד קצין חדר המלחמה של אוגדה 440. עם תום המלחמה מונה מפקד האוגדה, אלוף מנחם מרום, לראש ועדה צה"לית שחקרה את ההכנה למלחמה ואת ימיה הראשונים בחזית הדרום והצפון. סגן עירד מלכין מונה אז למזכיר הוועדה, שניהלה חקירות וראיונות במשך שנתיים.

את הדו"ח הסופי, חומר הגלם והסינתזה ההיסטורית הגיש מלכין למפקדו ב-1975 בכרך שמנה מאות עמודים. כתב היד לא פורסם מעולם ונחשב סודי ביותר. עבודת הוועדה עיצבה את השקפתו על היחסיות של עדות שבעל פה ועל אופיו היחסי של הסיפר ההיסטורי בשילוב עם האופי המוחלט של האמיתות שמגלה המחקר.

עניינו בדת ובמיתולוגיה היוונית השתלב בעבודת הדוקטור שלו עם חקר היחס שבין דת והתיישבות בעולם היווני העתיק. לאחר ששב מחו"ל לאוניברסיטת תל אביב השלים היבטים נוספים של המחקר, שיצא לאור כספר בשנת 1987 בהוצאת "בריל" תחת הכותרת Religion and Colonization in Ancient Greece.

שנתיים לאחר ראשית עבודתו בשנת 1984 היה מלכין דמות מרכזית ביצירתו של כתב עת מדעי חדש: The Mediterranean Historical Review. הוא ובנימין ארבל הם העורכים-השותפים של כתב העת עד היום, עשרים ושבע שנים לאחר מכן. בכתב העת ובעבודה הנלווית לו דחף להתנתקות ממסגרות תיקוף מקובלות ולחקר נושאים החוצים "תקופות" מקובלות. כיום, עם התקבלות "הים התיכון" כנושא היסטורי מקובל, לכתב-העת 1,600 מינויים מוסדיים ועשרים אלף הורדות מאמרים ספציפיים בשנה. 



במקביל עמד מלכין בראש "הפרויקט להקמת המרכז לחקר הים התיכון", ויזם את הקמת ה"סידרה הים-תיכונית" בשיתוף פעולה של אוניברסיטת תל אביב והוצאת
"ידיעות אחרונות". מטרת הסדרה היא להפיץ בישראל נושאים היסטוריים ים-תיכוניים. עד היום יצאו לאור חמישה כרכים.

בנוסף טיפח מלכין פרויקט המרכז קשרים בינלאומיים ושיתוף פעולה עם מרכזים ים-תיכוניים, עם אוניברסיטאות ועם מוסדות חינוך, וערך שתי סדנאות קיץ בינלאומיות בנות שבועיים, האחת על "אימוץ והפצת האל"ף-בי"ת בים התיכון", ו"ספרויות מתווכות". עירד מלכין היה פעיל במסגרת "תהליך ברצלונה" של האיחוד האירופי, שימש עורך שותף של כתב העת הים-תיכוני של האיחוד (RIVE), והשתתף בכנסים של האיחוד ברבאט שבמרוקו, ברומא, בבולוניה ובפריז.

מאז סוף שנות ה-80 קשור מלכין עם קבוצת חוקרים בפריז, והוא חבר נלווה במרכז ANHIMA לחקר החברה וההיסטוריה העתיקה, מיסודם של ז'ן-פייר וורנאן, פייר וידאל נאקא, ומרסל דטיין. הוא שימש פעמים רבות כ-Directeur d'études associé במוסדות המחקר המרכזיים בצרפת, כמו גם במרכזים הקשורים בחקר הים התיכון (למשל La Maison des Sciences de l'Homme) ובמכון מקס פלאנק בברלין. הוא החבר הישראלי היחיד ברשת European Network for the Study of Greek History.

בימים אלה כותב מלכין היסטוריה מקיפה של הגירה והתיישבות בים התיכון (גויי הים, פלשתים, יוונים, אטרוסקים ופיניקים), כשהוא מחבר שתי תקופות הנידונות לרוב לחוד: "ימי האופל (מאות 11-8) והתקופה הארכאית (מאות 8-ראשית 5).

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חדשות לסקרים

חדשות לסקרים